ארצות הברית ואיראן מחדדות עמדות לקראת הבחירות לנשיאות האמריקאית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ארצות הברית ואיראן מחדדות עמדות לקראת הבחירות לנשיאות האמריקאית

ארצות הברית ואיראן מחדדות עמדות לקראת הבחירות לנשיאות האמריקאית

בטהראן מחכים ל-3 בנובמבר, אז (ככל הנראה) ידעו מי הנשיא האמריקאי הבא, כדי לקבוע בהתאם את מדיניותם. הממשל הנבחר, מצדו, יצטרך לנצל את מנופי הלחץ הקיימים לקידום הסכם חדש עם איראן בתנאים משופרים – אך גם להבהיר שהאופציה הצבאית עדיין על השולחן. וישראל? עליה להיערך לכל התרחישים, בהם האצה בתוכנית הגרעין

מבט על, גיליון 1385, 23 בספטמבר 2020

English
אלדד שביט
סימה שיין

הודעת ארצות הברית, בניגוד לעמדת יתר הקהילה הבינלאומית, על חידוש כל סנקציות מועצת הביטחון שבוטלו בעקבות הסכם הגרעין, הביאה לשיא חדש את מדיניות "מקסימום הלחצים" על איראן שנוקט הממשל. להוציא התרחשות שתשנה את המציאות בעימות בין ארצות הברית לבין איראן – "הפתעת אוקטובר" – הצדדים ממתינים עתה לתוצאות הבחירות לנשיאות. בינתיים, איראן ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה: בידיה חומר בקיע המספיק לשני מתקנים גרעיניים לפחות, זמן הפריצה לנשק גרעיני, אם תחליט על כך, התקצר במידה ניכרת, והיא ממשיכה לפתח טילים בליסטיים ולהתבסס ברחבי המזרח התיכון. שני המועמדים לנשיאות מעוניינים במשא ומתן עם איראן, אם כי בתנאים שונים. איראן מצידה, למרות הסנקציות הכבדות המוטלות עליה, לא צפויה לחזור למשא ומתן ללא תמורה משמעותית – בכל מקרה לא לפני הבחירות לנשיאות שייערכו שם ביוני 2021. גם על ממשל דמוקרטי, אם ייבחר בארצות הברית, יהיה למנף את הסנקציות כדי לנסות ולהשיג הסכם משופר (בפרט בהיבטים של משכו, מרחק מיכולת פריצה לנשק ופיקוח). מבחינת ישראל, חשוב שאם איראן תפגין התקדמות מהירה לנשק גרעיני, כל ממשל שיבחר יבהיר כי "האופציה הצבאית על השולחן".


ארצות הברית הודיעה כי מבחינתה, כל הסנקציות שהטילה בעבר מועצת הביטחון על איראן ובוטלו בעקבות הסכם הגרעין, בתחומים של מכירות נשק, העשרת אורניום ופיתוח טילים, תקפות החל מ-19 בספטמבר (סיום 30 הימים שחלפו מאז התניעה במועצת הביטחון את תהליך ה-Snapback). הממשל דורש מהקהילה הבינלאומית לציית לסנקציות, אף ש-13 חברות מועצת הביטחון התנגדו למהלך וגרסו שאינו בסמכותה של וושינגטון. כדי לממש את הדרישה, לקראת פקיעתו הצפויה של אמברגו הנשק על איראן ב-18 באוקטובר, הנשיא טראמפ חתם על שורת צווים שמשמעותם הטלת סנקציות ישירות ושניוניות על כל הגורמים "שלוקחים חלק בכל פעילות אשר תורמת מבחינה חומרית לאספקת אמל"ח או ציוד, למכירתו ולהעברתו, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, מאיראן אליה עבור שימושה או בשמה".

בשבועות הקרובים יתנהל העימות בין הממשל לבין הגורמים הבינלאומיים הרלוונטיים, ובראשם מדינות אירופה השותפות להסכם הגרעין - בריטניה, גרמניה וצרפת (ה-E3), שכבר הודיעו שאינן מקבלות את חידוש הסנקציות והן דבקות בהסכם הגרעין. איראן מצידה לא מתכוונת להפסיק את העשרת האורניום ואת שאר הפעילויות הקשורות בתוכנית הגרעין, תוך הפרה של ההסכם, והיא כבר מנהלת שיחות עם רוסיה על רכישת נשק. הממשל האמריקאי מצידו ינסה למנוע זאת, אולם מערכת היחסים העכורה בין וושינגטון למוסקבה ולבייג'ינג אך תעודד אותן לנסות ולהביך את הנשיא טראמפ לפני הבחירות לנשיאות.

טראמפ מתייחס לאפשרות חידוש המשא ומתן עם איראן לאחר הבחירות (1:45)

להוציא אפשרות ל"הפתעת אוקטובר", שתשנה את המציאות בעימות בין ארצות הברית לבין איראן, כלל הצדדים ממתינים עתה לתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית. המשטר האיראני מפגין זהירות ונמנע מצעדים העלולים לפגוע בהישג שהוא רושם לעצמו עקב בידודה של ארצות הברית מול הקהילה הבינלאומית, וכדי שלא להעניק לנשיא טראמפ עילה לפגוע באיראן (הניו יורק טיימס אף דיווח, בהתבסס על מידע מודיעיני, כי המנהיג העליון האיראני, עלי ח'מנאהי, בלם יוזמות לנקיטת פעולות ישירות נגד ארצות הברית, למעט מתקפות סייבר). אולם במקביל, איראן ממשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה: בידיה חומר בקיע המספיק לפחות לשני מתקנים גרעיניים, וזמן הפריצה לנשק גרעיני, אם תחליט על כך, התקצר משמעותית; מחקר ופיתוח הצנטריפוגות המתקדמות מואץ - גם אם הוא מעוכב במידת מה עקב הפיצוץ שאירע ביולי 2020 במתקן הצנטריפוגות. בד בבד, איראן ממשיכה בפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים ובהתבססות אחיזתה ברחבי המזרח התיכון.

לאחר הבחירות בארצות הברית, כל ממשל אמריקאי, חדש או ממשיך, יידרש לגבש מדיניות מול האתגר שמציבה איראן בתחום הגרעין והטילים כמו גם במדיניותה באזור. שני המועמדים לנשיאות הכריזו במסגרת קמפיין הבחירות שלהם כי הם לא יאפשרו לאיראן להשיג נשק גרעיני וכי מטרתם היא לנהל משא ומתן להסכם משופר: הנשיא טראמפ שב ומבטיח כי אם ייבחר מחדש "יושג הסכם עם איראן בתוך ארבעה שבועות". הוא מניח כנראה, כי במצבה הכלכלי הקשה איראן לא תוכל להרשות לעצמה ארבע שנים נוספות של סנקציות. סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, במאמר שפרסם באתר CNN, קבע כי "יציע לאיראן דרך הגונה לחזור לדיפלומטיה". לדבריו, אם איראן תחזור להסכם, גם ארצות הברית תעשה כן, אך כנקודת כניסה להמשך משא ומתן, שתכליתו המשותפת גם לשותפות האירופאיות, תהיה להאריך את משך הזמן של המגבלות שייכללו בהסכם וכן תהיה בו התייחסות למתיחויות אזוריות במזרח התיכון. שני המועמדים משאירים עמומה את התייחסותם לדרישה האיראנית, המוצגת כתנאי מקדים לכניסת למשא ומתן - הסרת כל הסנקציות ופיצוי על השלכות הסנקציות האמריקאיות מאז הוטלו מחדש.

כל ממשל אמריקאי ימצא מולו איראן שמצבה הכלכלי קשה, ובצרוף פגעי הקורונה והצטברות נזקי הסנקציות הוא אף מחמיר. אלא שאיראן למדה להתמודד עם המצב, כבודה נפגע והיא מרגישה כי רומתה, וכפי שח'מנאהי שב וגורס - לא ניתן להאמין לארצות הברית. זו איראן שתימצא מספר חודשים לפני בחירות לנשיאות, האמורות להתקיים ביוני 2021, כשהשמרנים שכבר השתלטו על הפרלמנט ישאפו להציב מועמד שלהם לתפקיד וינצלו את המשבר עם ארצות הברית כדי לנגח את המתונים יותר. זאת ועוד, זו תהיה איראן שאף אם תרצה לקיים משא ומתן במטרה להביא להסרת הסנקציות, היא תדרוש ערבויות חזקות שיבטיחו כי כל ממשל אמריקאי עתידי לא יוכל להתכחש להבנות שיושגו, למשל אישורן בקונגרס. ומעבר לסוגיה הגרעינית, איראן אינה מתכוונת לוותר על נכסיה במזרח התיכון ובין היתר היא דבקה בחתירה להביא ליציאת הכוחות האמריקאים מעיראק.

איראן מאיימת בתגובה על החזרת הסנקציות של מועצת הביטחון, ספטמבר 2020

למרות הפערים בעמדות שני המועמדים לנשיאות ארצות הברית, הרושם הוא כי גם ממשל טראמפ וגם ג'ו ביידן ויועציו (שרובם נמנים על "בוגרי" ממשל אובמה, שניהלו בעבר את המשא ומתן עם איראן) מבינים כי פריצת דרך תהיה אפשרית רק דרך משא ומתן, ובסבירות גבוהה איראן לא תיכנע ולא תגיע לשולחן הדיונים ללא תמורה. לאיראן ברור, כי לאחר הבחירות היא תידרש להכריע בין משא ומתן לבין הסתכנות בהחרפה ניכרת בעימות עם ארצות הברית, שמחיריה עלולים להיות כבדים. בטהראן שוררת כנראה תקווה כי עם ממשל של ביידן יהיה קל יותר להגיע להבנה על אודות מנגנון סביר מבחינתה לחידוש המשא ומתן.

בכל מקרה, חשוב כי גם בארצות הברית וגם בישראל ייערכו בעוד מועד לתרחישים האפשריים: משא ומתן ולחילופין אפשרות להמשך ההחרפה בעימות עם איראן, ובעיקר לאפשרות כי איראן תקצין את הצעדים שהיא נוקטת לקידום תוכנית הגרעין שלה. יש להיערך גם לאפשרות כי אם ייבחר המועמד הדמוקרטי לנשיאות, איראן תבקש לנצל את החודשיים עד השבעתו כדי לקדם מהלכים קיצוניים (אולי עד כדי הודעה על אפשרות פרישה מה-(NPT לחיזוק קלפי המיקוח שבידיה.

ג'ו ביידן תוקף את התנהלות טראמפ מול איראן, ינואר 2020

גיבוש המדיניות האמריקאית (והישראלית) אחרי הבחירות בארצות הברית צריך להתבסס על ההנחות הבאות:

  • למרות מדיניות ה"מקסימום לחץ", איראן מתקדמת בתוכנית הגרעין והצעדים שהיא נוקטת מקדמים אותה לקיצור זמן הפריצה האפשרי.
  • לא די במשבר הכלכלי החריף כשלעצמו כדי להביא את איראן לשולחן הדיונים ללא תמורה. תקוותם של אלה שגרסו כי המשבר הכלכלי יניע תהליכים שיביאו לשינוי משטר באיראן נכזבו, ויש להיערך גם לאפשרות שאיראן, בסיוע סין ורוסיה, תתמיד במדיניותה הנוכחית.
  • הנחישות והיכולת של ארצות הברית לכפות סנקציות כלכליות אפקטיביות, גם ללא תמיכה בינלאומית, הוכחו בימי ממשל טראמפ, וזהו קלף מיקוח חשוב שכל ממשל אמריקאי שייבחר יצטרך לנצלו כל עוד איראן אינה מוכנה למשא ומתן שיוביל להסכם משופר וארוך טווח.
  • מנגד, על מנת לקדם משא ומתן רצוי למצוא דרכים לסייע לאיראן, אך בלי לאבד את מנוף הסנקציות. ייתכן שכך יוגש להנהגה האיראנית, המעדיפה פתרון דיפלומטי, סולם לרדת מהעץ. כן אפשר שכך ייקל על ארצות הברית לגייס שיתוף פעולה מצד שותפותיה האירופאיות.
  • בכל מקרה, הממשל האמריקאי הבא, רפובליקני או דמוקרטי, צריך להבהיר לאיראן כי יהיה מוכן לעשות שימוש ביכולותיו הצבאיות אם וכאשר היא "תשבור כלים" ותתקדם משמעותית לעבר יכולות גרעין צבאיות.

מניתוח השיקולים האמריקאיים והאיראניים עולה כי שני הצדדים היו מעדיפים להגיע לשיח. אלא שבנקודת הזמן הנוכחית, עמדות הפתיחה שלהם רחוקות זו מזו, ובעיקר משקפות חוסר אמון הדדי, אשר מבחינת טהראן הוא קריטי עקב הפרישה האמריקאית מההסכם. גם ממשל דמוקרטי, אם ייבחר, יצטרך להימנע ככל האפשר מהפיתוי לנסות ולהוכיח כי הוא מוצלח יותר מקודמו. כל ממשל יצטרך לכן להשתמש במנופים הקיימים כדי להשיג שיפור משמעותי ככל האפשר בתנאי הסכם הגרעין, ובפרט משכו, המרחק מיכולת פריצה לנשק והפיקוח. האלטרנטיבה לחידוש משא ומתן בנתונים הקיימים היא המשך התקדמות של איראן בתוכנית הגרעין בנסיבות שבהן וושינגטון - בלי קשר לזהות היושב בבית הלבן – נזהרת מנקיטת מהלכי כוח.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.