מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים

מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים

מזכר 232, פברואר 2024

רז צימט

איראן היא מדינת מפתח במזרח התיכון, הרואה בעולם הערבי זירה מרכזית לפעילותה. המלחמה בעזה שבה והמחישה את מרכזיותה ואת מידת ההשפעה של איראן, שפעלה לאתגר את ישראל וארצות הברית בכמה חזיתות במקביל, באמצעות רשת הארגונים השלוחים שטיפחה במשך שנים. השפעתה הגוברת של איראן היא אחד מסימני ההיכר של המזרח התיכון בעשורים האחרונים. התמורות הפוליטיות שהתחוללו בעולם הערבי בצל הטלטלה האזורית פתחו בפני הרפובליקה האסלאמית הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה. עם זאת, איראן ניצבת גם בפני כמה מגבלות יסוד במאמציה לבסס את עצמה כגורם כוח משמעותי במרחב הערבי.


מזכר זה נועד לבחון את שורשי המעורבות האיראנית במזרח התיכון, את ההגיונות העומדים מאחורי פעילותה של איראן במרחב הערבי, את התפיסות האידיאולוגיות המכווינות אותה, את היעדים האסטרטגיים והאינטרסים המרכזיים המעצבים את מדיניותה האזורית ואת מאפייניה הבולטים.


איראן הייתה ונותרה כוח אזורי בולט ואין היא צפויה לחדול ממאמציה לבסס את השפעתה במזרח התיכון, הנתפסת בעיניה כחיונית למימוש האינטרסים הלאומיים שלה. על ישראל להגדיר מהם האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה אל מול המשך הפעילות האיראנית באזור. מדיניות ישראל צריכה להתבסס על יעדים ריאליים ובני השגה תוך הכרה בעוצמותיה וביכולותיה של איראן, לצד התחשבות במגבלות כוחה ובאילוצים הניצבים בפניה. ההתמודדות עם ההתבססות האיראנית באזור מחייבת שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי במאמץ מתמשך לצמצם את הגורמים המאפשרים לאיראן לבסס את השפעתה בזירות השונות ותוך חתירה לעיצוב מציאות מדינית חדשה, שעשויה לצמצם את השפעת הציר הפרו-איראני.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

ב־3 במארס 2015 נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס של ארצות הברית, בנושא ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות בנוגע לתוכנית הגרעין. בנאומו התייחס נתניהו לפעולותיה התוקפניות של איראן ואמר כי היא שולטת בארבע ערי בירה ערביות: בגדאד, דמשק, ביירות וצנעא. הוא הזהיר כי אם לא תיבלם תוקפנותה של איראן, חזקה עליה שהיא תמשיך בדרך זו...
קרא/י עוד

בשיחה עם דיפלומט זר בטהראן דיווח שגריר איראן בבגדאד מהדי פיראסתה על פעילותו בקרב השיעים בעיראק. זו כללה לדבריו ביקור שבועי בערים השיעיות הקדושות נג׳ף וכרבלא, העברת סכומי כסף קטנים לאנשי הדת השיעים ועידודם לבקר בשגרירות האיראנית בבגדאד. השגריר עדכן את עמיתו כי בטרם הסכים לקבל על עצמו את תפקיד השגריר הוא הציב מספר תנאים, בהם קבלת תקציב שיאפשר פעולות מיוחדות, הכוללות מתן שוחד לראשי השיעים בנג׳ף וארגון השיעים והאיראנים המתגוררים בעיראק לכדי כוח משמעותי. דיווח השגריר האיראני היה עשוי לשמש עדות לעוצמת המעורבות האיראנית בעיראק, על רקע מאמציה של הרפובליקה האסלאמית לייצא את המהפכה האסלאמית ולבסס את השפעתה באזור. אלא שמועד הדיווח הוא מחצית שנות ה־60 של המאה הקודמת, והדיפלומט שעימו נפגש השגריר האיראני היה מאיר עזרי, ששימש אז ציר ישראל בטהראן...
קרא/י עוד

ב־13 בפברואר 2015 ציטט אתר אופוזיציה איראני דיווח שפורסם באיראן אך הוסר כעבור זמן קצר, שלפיו סגן מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה דאז, אסמאעיל קאא׳ני, הצהיר ש״הרפובליקה האסלאמית של איראן מתפשטת באדמות האלה (הכוונה למדינות האסלאם) מיום ליום, כיוון שלמהפכה האסלאמית אין גבולות גיאוגרפיים״. קאא׳ני נקב בשמותיהן של אפגניסטן, עיראק, לבנון, סוריה, פלסטין ותימן כמדינות שעליהן השתלטה הרפובליקה האסלאמית של איראן. ב־26 בנובמבר 2017 הצהיר מפקד משמרות המהפכה מוחמד־עלי ג׳עפרי כי פעילותם של כ־100 אלף לוחמים במיליציות העממיות הנלחמות נגד דאע״ש בסוריה ובעיראק מהווה מימוש הנחייתו של מכונן המהפכה האסלאמית איתאללה רוחאללה ח׳ומיני, להקים ״בסיג׳ אסלאמי עולמי״. הוא ציטט את דברי ח׳ומיני, שקבע כי ״מלחמה אידיאולוגית״ אינה מכירה בגבולות גיאוגרפיים. הצהרות אלה מעידות שגם יותר מארבעה עשורים לאחר המהפכה האסלאמית עקרון ״יצוא המהפכה״ טרם נזנח, והוא ממשיך להיות נדבך חשוב במדיניותה האזורית של איראן...
קרא/י עוד

ב־ 14 בפברואר 2013 נשא איש הדת האיראני וראש ׳מטה עמאר׳, מהדי טאא׳ב, נאום בכנס של חברי בסיג׳ הסטודנטים בטהראן. מטה עמאר הוקם בראשית 2011 ביוזמת תומכי המשטר והמנהיג ח׳אמנהאי המזוהים עם האגף הימני־רדיקלי בפוליטיקה האיראנית, ובהם אנשי דת, חברי מג׳לס, יוצאי משמרות המהפכה ופעילי תרבות. בנאומו התייחס איש הדת הרדיקלי להתפתחויות בסוריה והצדיק את הסיוע האיראני למשטר אסד בכך שחשיבותה של סוריה עבור איראן רבה אף מזו של מחוז ח׳וזסתאן, השוכן לחופי המפרץ הפרסי. הוא טען כי אם תותקף איראן בידי אויביה עליה לתת עדיפות לשמירה על סוריה על פני ח׳וזתסאן, משום שאם סוריה תישמר בידיה היא תוכל להשיב אליה גם את ח׳וזסתאן, אך אם היא תאבד את סוריה היא תאבד גם את טהראן. הוא אף כינה את סוריה ״המחוז ה־35 והאסטרטגי של איראן״.
קרא/י עוד

בספטמבר 2019 עמד דרשן תפילות יום השישי במשהד, איתאללה אחמד עלם אל־הודא, על ההבדל בין מצבה הגיאו־אסטרטגי של איראן כיום למצבה בשנות ה־80. ״לפני 39 שנים הפציצו (העיראקים) את שדה התעופה מהראבאד ותקפו אותנו מגבול מערב ודרום־מערב. תוך ימים ספורים, 1,500 ק״מ מארצנו היו נתונים לתוקפנות האויב והעולם כולו שילב ידיים״, אמר איש הדת הבכיר, ״אך כיום איראן אינה רק איראן (עצמה) והיא אינה מוגבלת לאזור גיאוגרפי אחד. ׳הגיוס העממי׳ העיראקי, אנצאראללה בתימן, החזית הלאומית הסורית, הג׳האד האסלאמי בפלסטין, חמאס בפלסטין וחזבאללה בלבנון – כולם איראן״. הוא הוסיף כי ל״התנגדות״ באזור יש אימאם אחד, והוא מנהיגה העליון של איראן ח׳אמנהאי...
קרא/י עוד

בוועידה שהתקיימה במאי 2023 באוניברסיטה העליונה לביטחון לאומי של איראן ועסקה בסדר העולמי החדש אמר כמאל ח׳ראזי, יושב ראש המועצה האסטרטגית למדיניות חוץ, כי איראן הצליחה להגביר את עוצמתה הצבאית וההגנתית, לפתח סוגי נשק מתקדמים וחכמים ללא סיוע חיצוני ולהשתמש בעוצמתה הצבאית כדי לשמור על עצמאותה ועל ביטחונה, להיאבק בטרור ולהתמודד עם המעצמות הזרות. עם זאת הוא הדגיש כי איראן לא הסתפקה בפיתוח עוצמתה הקשה ופעלה לפיתוח עוצמתה הכלכלית, הפוליטית, התרבותית, התקשורתית, המדעית והטכנולוגית. הוא ציין כי רק שילוב מושכל בין עוצמה קשה, קשה למחצה ורכה יכול להבטיח את עליונותה של המדינה. הוא הביא כהוכחה לטענתו את ניסיונן של ברית המועצות, סין וקוריאה הצפונית. התפרקות ברית המועצות הוכיחה, לדבריו, כי אין די בעוצמה צבאית. גם סין לא הצליחה להתייצב מול ארצות הברית כל עוד לא השיגה עליונות כלכלית, מדעית, טכנולוגית ותקשורתית שלה. קוריאה הצפונית נהנית אומנם מעוצמה צבאית משמעותית ואף מחזיקה בנשק גרעיני, אך מאחר שאין ברשותה עוצמה כלכלית, תרבותית וטכנולוגית, אין היא יכולה למלא מקום ראוי בסדר העולמי החדש...
קרא/י עוד

בסוף חודש פברואר 2019 הודיע שר החוץ האיראני מוחמד ג׳ואד זריף על התפטרותו, לאחר שמודר מביקורו של נשיא סוריה אסד שהגיע לביקור בטהראן ב־25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. קאא׳ני, ששימש אז סגנו של מפקד כוח קודס סולימאני, אמר לאחר הביקור שהנשיא אסד הובא לטהראן על ידי כוח קודס ובידיעת הנשיא רוחאני, שלא עדכן את שר החוץ. ״אלה שהיו צריכים לדעת ידעו, ואלה שלא היו צריכים, לא ידעו״, אמר קאא׳ני. זריף, שלא נכח בפגישות עם אסד בטהראן, הגיש בעקבות זאת את התפטרותו אך נותר בסופו של דבר בתפקידו...
קרא/י עוד

בקיץ 2018 פרצו בדרום עיראק הפגנות במחאה על המשבר הכלכלי, מצוקת המים והחשמל והשחיתות הפושה במדינה. במהלך ההפגנות נשמעו גם קריאות בגנות איראן והתערבותה בענייניה הפנימיים של עיראק. ב־ 7 בספטמבר הוצת בניין הקונסוליה האיראנית בבצרה בידי מפגינים שיעים עיראקים. כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2019 , הציתו מפגינים גם את הקונסוליות האיראניות בכרבלא ובנג׳ף שבדרום עיראק. בכרבלא טיפסו המפגינים על המחסומים המקיפים את מבנה הקונסוליה, הסירו את דגל איראן והניפו במקומו את דגל עיראק. באוקטובר 2019 פרצו הפגנות מחאה גם בלבנון, כאשר מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות בדרישה להתפטרות הממשלה הנשלטת בידי מקורביה של איראן. על רקע מחאות אלה העריכו מספר פרשנים כי איראן הולכת ומאבדת את שליטתה במזרח התיכון...
קרא/י עוד

עשר המלצות למדיניות לאור הנכתב במזכר זה...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםאיראןאיראן – המערכת האזורית

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.