תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

כמחצית מהציבור הישראלי (50.5 אחוזים) תומכים בתקיפה ישראלית עצמאית באיראן, במידה שייחתם הסכם בין ארצות הברית ואיראן אשר ימנע תקיפה אמריקאית; רוב מכריע בציבור (72.5 אחוזים) סבור כי יכולות ההגנה האווירית של ישראל מספקות במקרה של מתקפה איראנית; למעלה ממחצית הציבור (51.5 אחוזים) מעריכים כי המעבר לשלב ב׳ ברצועת עזה אינו תואם את האינטרסים הישראליים; רק 28 אחוזים מהציבור תומכים בהסכם שלום עם סעודיה הכרוך בהקמת מדינה פלסטינית, לעומת 48 אחוזים המתנגדים לכך; רוב הציבור (69.5 אחוזים) סבור כי המשטרה אינה נוקטת מדיניות אכיפה אחידה כלפי מפגינים ממגזרים או מקבוצות פוליטיות שונות; 38.5 אחוזים מהציבור מטילים ספק בכך ששילוב נשים ביחידות צה"ל השונות מתבצע על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד.

מתודולוגיה

הסקר נערך בין התאריכים 22-17 בפברואר, 2026, בהובלת מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. איסוף הנתונים בוצע על ידי חברת iPanel, במסגרתו השיבו על הסקר באינטרנט 805 איש ואישה בשפה העברית ו-146 בשפה הערבית. המשיבים מהווים, לאחר שקלול מגזרי, מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (גילאי 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא ±3.18 אחוזים ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | תוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

תפיסת האיומים והאתגרים

• 30 אחוזים מהציבור הישראלי מעריכים את מצב הביטחון הלאומי כיום כ"טוב" או "טוב מאוד", 31 אחוזים סבורים כי הוא "רע" או "רע מאוד", ו-37 אחוזים מדרגים אותו כ"בינוני". הציון הממוצע בסולם של 1 (מצב רע מאוד) עד 10 (מצב טוב מאוד) הוא 5.7, ללא שינוי משמעותי בהשוואה לחודש ינואר (5.8).

  • פערים מגזריים: בקרב הציבור היהודי, 32.5 אחוזים מעריכים את המצב הביטחוני כטוב, לעומת 17 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 47 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע, לעומת 27.5 אחוזים בקרב הציבור היהודי. בהתאם לכך, הדירוג הממוצע עומד על 5.9 בקרב יהודים לעומת 4.9 בקרב ערבים. בהשוואה לחודשים קודמים, ניכרת עלייה בתחושת הביטחון בקרב הציבור הערבי בהשוואה לחודש ינואר (מ-4.4 בחודש ינואר ל-4.9 בחודש פברואר), בעוד שבקרב הציבור היהודי חלה ירידה קלה (מ-6.1 בחודש ינואר ל-5.9 בחודש פברואר).
  • פערים פוליטיים: 49 אחוזים ממצביעי הקואליציה מעריכים את המצב הביטחוני כטוב, לעומת 15 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. בהתאם, 46 אחוזים ממצביעי הימין מעריכים את המצב כטוב, לעומת 16 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

• רמת הדאגה מהמתחים החברתיים בישראל נותרת גבוהה ויציבה: 84 אחוזים מהנשאלים מדווחים כי הם מודאגים מהמתחים החברתיים, מהם 42 אחוזים "די מודאגים" ו-42 אחוזים "מודאגים מאוד". מנגד, 12 אחוזים דיווחו כי הם "די לא מודאגים" ורק 3 אחוזים דיווחו כי "אינם מודאגים כלל". לא ניכר שינוי משמעותי ברמת הדאגה בהשוואה לחודש ינואר, דצמבר או נובמבר (83 אחוזים). שיעורי דאגה גבוהים ניכרים בכל קבוצות האוכלוסייה:

  • 85 אחוזי דאגה בקרב הציבור היהודי (ללא שינוי בהשוואה לחודש ינואר), ו-82 אחוזים בקרב הציבור הערבי (עלייה מ-76 אחוזים בחודש ינואר).
  • גם בחלוקה פוליטית מדובר ברוב מובהק, אך רמת דאגה גבוהה יותר נצפתה בקרב מצביעי האופוזיציה (94 אחוזים), לעומת מצביעי הקואליציה (76 אחוזים).

• הציבור מביע דאגה גם מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ, אף כי בעוצמה נמוכה יותר ביחס לאיומים מבית. 72 אחוזים מהציבור מדווחים כי הם מודאגים מאיומים ביטחוניים חיצוניים, מהם 54 אחוזים די מודאגים ו-19 אחוזים מודאגים מאוד. מנגד, 20 אחוזים די לא מודאגים ו-6 אחוזים אינם מודאגים כלל. בהשוואה לחודש ינואר, נרשמה עלייה קלה בשיעור המודאגים (מ-69 אחוזים ל-72 אחוזים).

שיעור דאגה גבוה שמור לכל קבוצות האוכלוסייה, אך נצפו פערים קלים:

• • בחלוקה למגזרים, שיעור המודאגים מאיומים חיצוניים עומד על 72 אחוזים בקרב הציבור היהודי (עלייה קלה מ-69 אחוזים בחודש ינואר), לעומת 75 אחוזים בקרב הציבור הערבי (עלייה מ-66 אחוזים בחודש ינואר).
  • בחלוקה פוליטית הפערים בולטים יותר: 80 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מודאגים מאיומים חיצוניים, לעומת 65 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.

• תחושת הביטחון האישי של הציבור אינה גבוהה במיוחד. 30 אחוזים מהנשאלים מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד, 45 אחוזים על תחושת ביטחון בינונית, ו-24 אחוזים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. הציון הממוצע בסולם של 1 (תחושת ביטחון נמוכה מאוד) ועד 10 (תחושת ביטחון גבוהה מאוד) הוא 5.9, בדומה לחודשים ינואר, דצמבר ונובמבר (5.8 ו-5.9 בהתאמה).

נצפו פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה:

• • בקרב הציבור היהודי, 35 אחוזים מדווחים על ביטחון אישי גבוה ו-17 אחוזים על ביטחון נמוך (ציון ממוצע 6.3 לעומת 6.1 בחודש ינואר). בקרב הציבור הערבי, לעומת זאת, 10 אחוזים בלבד מדווחים על ביטחון אישי גבוה, בעוד 49 אחוזים מדווחים על ביטחון נמוך או נמוך מאוד (ציון ממוצע 4.6 לעומת 4.5 בחודש ינואר).
  • בחתך פוליטי, 48 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.

אמון באישים ובמוסדות

הדרג הביטחוני

רמת האמון הציבורי בדרג הביטחוני נותרת גבוהה יחסית, אם כי ניכרים פערים בין קבוצות אוכלוסייה ומחנות פוליטיים.

• 76 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה”ל (38 אחוזים במידה רבה ו-37 אחוזים במידה די רבה), לעומת 23 אחוזים בלבד המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לחודש ינואר נרשמה עלייה קלה בשיעור המדווחים על אמון גבוה (מ-73 אחוזים ל-76 אחוזים).

  • בחתך מגזרי ניכר פער חד: רמת האמון בקרב הציבור היהודי גבוהה מאוד (85 אחוזים), בעוד שבקרב הציבור הערבי 38 אחוזים מביעים אמון גבוה ו-59 אחוזים מדווחים על אמון נמוך.
  • בחתך פוליטי נרשמים פערים מתונים יחסית בין מצביעי קואליציה (85 אחוזים) למצביעי אופוזיציה (79 אחוזים), אך בחלוקה למחנות פוליטיים האמון גבוה יותר בימין (87 אחוזים) בהשוואה למחנה המרכז-שמאל (70 אחוזים).

• 79 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בחיל האוויר (47 אחוזים במידה רבה ו-32 אחוזים במידה די רבה), לעומת כ-18 אחוזים בלבד המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לחודש ינואר נרשמה עלייה בשיעור האמון הגבוה (מ-75 אחוזים ל-79 אחוזים).

  • גם כאן ניכר פער מגזרי: 87 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה, לעומת 48 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי, רמת האמון גבוהה הן בקרב מצביעי קואליציה (84 אחוזים) והן מצביעי אופוזיציה (86 אחוזים).

• 82 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בפיקוד העורף (40 אחוזים במידה רבה ו-42 אחוזים במידה די רבה), לעומת 16 אחוזים המדווחים על אמון נמוך.

  • בפילוח מגזרי ניכר פער חד: בקרב הציבור היהודי 90 אחוזים מביעים אמון גבוה בפיקוד העורף, לעומת 51 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי נרשמים פערים מתונים: 90 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה, לעומת 87 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.

• 63 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 28 אחוזים המדווחים על אמון נמוך ו-9 אחוזים שהשיבו “לא יודע/ת”. בהשוואה לחודש ינואר נרשמה עלייה קלה בשיעור האמון הגבוה (מ-61 אחוזים ל-63 אחוזים).

  • בקרב הציבור היהודי, 73 אחוזים מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 25 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בחלוקה למחנות פוליטיים ניכר פער: 69 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה לעומת 73 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.

הדרג הפוליטי

רמת האמון הציבורי בדרג הפוליטי נמוכה ומאופיינת בפערים מגזריים חדים, לצד קיטוב מובהק בין מחנות פוליטיים.

• 30 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 69 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לחודש ינואר, נרשמה עלייה קלה בשיעור המדווחים על אמון גבוה (מ-27 אחוזים ל-30 אחוזים בינואר).

  • בפילוח מגזרי ניכר פער חד: 33 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי הפערים חדים במיוחד: 58 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 7 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.

• 34 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעוד 64 אחוזים מביעים בו אמון נמוך. בהשוואה לחודש ינואר נרשמה ירידה קלה בשיעור המדווחים על אמון גבוה (מ-36 אחוזים בינואר ל-34 אחוזים בפברואר).

  • בפילוח מגזרי, 41 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי הקיטוב חד במיוחד: 71 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 8 אחוזים בלבד ממצביעי אופוזיציה. בהתאם, 63 אחוזים ממחנה הימין מביעים בו אמון גבוה, לעומת 8 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל.

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

הזירות השונות

איראן ויהודה ושומרון ניצבות בראש סדר הדאגות הביטחוניות של הציבור הישראלי, בעוד תימן וסוריה מדורגות בתחתית.

• נמשכת עלייה בשיעור הציבור המוטרד מהזירה האיראנית - מ-67 אחוזים בחודש דצמבר ו-74 אחוזים בחודש ינואר, ל-78 אחוזים בחודש פברואר. אחריה, ניצבת זירת יהודה ושומרון (ממנה מוטרדים 65 אחוזים מהציבור), עזה (58 אחוזים) ולבנון (51 אחוזים). בתחתית הרשימה ניצבות סוריה (36 אחוזים) ותימן (31 אחוזים).
• בפילוח מגזרי בולט הפער ביחס ליהודה ושומרון: 71 אחוזים מהציבור היהודי מדווחים כי הם מוטרדים מהמצב בזירה זו, לעומת 37 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. פערים משמעותיים ניכרים גם ביחס לזירת עזה (63 אחוזים מהיהודים מוטרדים לעומת 36 אחוזים בקרב הערבים) ולזירה הלבנונית (54 אחוזים מהיהודים לעומת 40 אחוזים מהערבים). ביחס לאיראן, הדאגה גבוהה בשני המגזרים (80 אחוזים בקרב יהודים לעומת 69 אחוזים בקרב ערבים).
• גם בפילוח פוליטי נרשמים פערים: בזירה האיראנית, 85 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדווחים על תחושת דאגה, לעומת 75 אחוזים ממצביעי הקואליציה. . בזירת עזה, 67 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מוטרדים מהמצב הביטחוני, לעומת 58 אחוזים ממצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, שיעור המוטרדים מהזירה האיראנית כמעט זהה -77 אחוזים במחנה הימין ו-78 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

זירת איראן

• 36 אחוזים מהציבור מציינים את פרויקט הגרעין האיראני כסוגייה הדחופה ביותר ביחס לאיראן, 29 אחוזים מהם מציינים את מערך הטילים הבליסטיים, 18 אחוזים את משטר האייתולות, ו-8 אחוזים מציינים את הארגונים הנתמכים על ידי המשטר (9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת").

• • בפילוח פוליטי נרשמים פערים: בקרב מצביעי הקואליציה 43 אחוזים מצביעים על פרויקט הגרעין כסוגייה הדחופה ביותר, לעומת 29 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • בחלוקה למחנות, 43 אחוזים בימין מצביעים על הגרעין כסוגייה הדחופה ביותר, לעומת 26 אחוזים במחנה המרכז-שמאל, שבו שיעור גבוה יותר מציין את מערך הטילים הבליסטיים (33 אחוזים).

• 50.5 אחוזים מהציבור תומכים בתקיפה ישראלית עצמאית במקרה של הסכם בין ארצות הברית ואיראן אשר ימנע תקיפה אמריקאית באיראן (27 אחוזים מדווחים כי הם די תומכים ו-23.5 אחוזים מדווחים כי הם תומכים מאוד), לעומת 36.5 אחוזים המתנגדים לכך (23.5 אחוזים די מתנגדים ו-13 אחוזים מתנגדים מאוד). 13 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי בולט הפער: בקרב הציבור היהודי 56.5 אחוזים תומכים בתקיפה עצמאית, לעומת 26.5 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי, שבו רוב (61.5 אחוזים) מתנגד למהלך.
  • גם בפילוח פוליטי ניכרת קוטביות: 69 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בתקיפה עצמאית, לעומת 40 אחוזים בלבד ממצביעי האופוזיציה.

• רוב גדול בציבור (72.5 אחוזים) סבור כי יכולות ההגנה האווירית של ישראל מספקות במקרה של תקיפה מאיראן (54.5 אחוזים "במידה רבה" ו-18 אחוזים "במידה רבה מאוד"), לעומת 21.5 אחוזים הסבורים שהן מספקות במידה נמוכה או נמוכה מאוד. 6 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי ניכר פער: 77 אחוזים מהציבור היהודי סבורים שהיכולות מספקות, לעומת 53 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי, 82 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כך לעומת 68 אחוזים ממצביעי האופוזיציה.

• רוב מכריע בציבור הישראלי (88 אחוזים) מדווח כי הנחיות פיקוד העורף ברורות להם כיום במקרה של התרעה מפני מתקפת טילים (46 אחוזים "במידה רבה" ו-42 אחוזים "במידה רבה מאוד"), לעומת 10 אחוזים בלבד המדווחים שהן ברורות במידה נמוכה או נמוכה מאוד. שיעור זה נותר גבוה לאורך זמן, ואף דומה לנתוני יוני 2025, אז 89 אחוזים דיווחו כי הנחיות פיקוד העורף ברורות להם.

  • בפילוח מגזרי: 91 אחוזים מהיהודים מדווחים שההנחיות ברורות, לעומת 74 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי, שיעורי הבהירות גבוהים גם בקרב מצביעי הקואליציה (92 אחוזים) וגם בקרב מצביעי האופוזיציה (90 אחוזים).

זירת עזה

• רוב הציבור סבור כי המעבר לשלב ב׳ בעזה אינו תואם את האינטרסים הישראליים: 51.5 אחוזים השיבו כי המהלך "לא כל כך תואם" (37 אחוזים) או "לא תואם כלל" (14.5 אחוזים), לעומת 31.5 אחוזים הסבורים כי הוא "די תואם" (25 אחוזים) או "תואם מאוד" (6.5 אחוזים). 17 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, שיעורי ההתנגדות גבוהים מעט יותר בקרב הציבור היהודי (53.5 אחוזים) לעומת הציבור הערבי (44.5 אחוזים), אך גם בקרב ערבים שיעור ה"לא יודעים" גבוה יחסית (22.5 אחוזים).
  • בפילוח פוליטי, 55 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים שהמעבר לשלב ב׳ אינו תואם את האינטרסים הישראליים, לעומת 52 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות, 55 אחוזים בימין סבורים כך לעומת 47 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

זירת יהודה ושומרון

• 40 אחוזים מדווחים כי הם חוששים מהחמרה במצב הביטחוני בגזרת יהודה ושומרון (מהם 29 אחוזים חוששים במידה רבה ו-11 אחוזים חוששים במידה רבה מאוד), לעומת 56 אחוזים אשר אינם חוששים (מהם 15 אחוזים אינם חוששים כלל ו-41 אחוזים החוששים במידה מועטה).

  • בפילוח מגזרי הפער בולט: 52.5 אחוזים מהערבים חוששים מהחמרה, לעומת 37 אחוזים מהיהודים.
  • בפילוח פוליטי הפערים מתונים יותר: 37 אחוזים ממצביעי הקואליציה חוששים מהחמרה לעומת 40 אחוזים ממצביעי האופוזיציה; ובחלוקה למחנות – 39 אחוזים בימין לעומת 41 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

זירת לבנון

• רוב הציבור (56 אחוזים) סבור כי המצב הביטחוני בצפון מחייב חזרה ללחימה: 43 אחוזים סבורים שיש לחזור ללחימה מוגבלת ללא תמרון קרקעי ו-13 אחוזים תומכים בחזרה ללחימה עצימה הכוללת תמרון קרקעי. מנגד, 27.5 אחוזים סבורים שהמצב הביטחוני בצפון מאפשר ביטחון לתושבים, ו-16.5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגזרי, 33.5 אחוזים מהערבים סבורים שהמצב מאפשר ביטחון, לעומת 26 אחוזים בלבד בקרב יהודים.
  • בפילוח פוליטי, 31 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים שהמצב מאפשר ביטחון, לעומת 26 אחוזים ממצביעי הקואליציה. מנגד, שיעור התומכים בחזרה ללחימה עצימה גבוה יותר בקרב מצביעי הקואליציה (17 אחוזים) מאשר בקרב מצביעי האופוזיציה (7 אחוזים). בחלוקה למחנות פוליטיים, 62 אחוזים בימין סבורים שיש לחזור ללחימה (מוגבלת או עצימה), לעומת 49 אחוזים במחנה המרכז-שמאל.

נורמליזציה והסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

• הציבור נוטה להתנגד להסכם שלום עם סעודיה הכרוך בהקמת מדינה פלסטינית: 28 אחוזים תומכים בהסכם (12 אחוזים תומכים מאוד ו-16 אחוזים די תומכים), לעומת 47 אחוזים המתנגדים לו (17 אחוזים די מתנגדים ו-30 אחוזים מתנגדים מאוד). 19 אחוזים אינם תומכים ואינם מתנגדים, ו-6 אחוזים השיבו "אין לי דעה".

  • בפילוח מגזרי ניכר פער חד: בקרב הציבור היהודי 22 אחוזים תומכים בהסכם, לעומת 48 אחוזים בקרב הציבור הערבי. מנגד, בקרב הציבור היהודי 57 אחוזים מתנגדים להסכם, לעומת 14 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • בפילוח פוליטי ניכרת קוטביות: 71.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה מתנגדים להסכם, לעומת 33.5 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה. בחלוקה למחנות פוליטיים, 74 אחוזים בימין מתנגדים להסכם, לעומת 23 אחוזים בלבד במחנה המרכז-שמאל, שבו שיעור התומכים גבוה (51 אחוזים).

איומים ואתגרים פנימיים-חברתיים

יחסי צבא-חברה

• רוב הציבור היהודי תומך במתן אפשרות לנשים להתמיין לכלל היחידות הלוחמות על בסיס קריטריון מקצועי בלבד. 77 אחוזים תומכים בכך (35 אחוזים חושבים שיש לאפשר ו-42 אחוזים בטוחים שיש לאפשר), לעומת 18 אחוזים המתנגדים (10 אחוזים חושבים שאין לאפשר ו-8 אחוזים בטוחים שאין לאפשר). 5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". שיעור התמיכה הנוכחי גבוה בהשוואה לשנים קודמות כשביולי 2025 עמד שיעור התמיכה על 69 אחוזים, ובנובמבר 2023 על 70 אחוזים.

  • בפילוח מגדרי בקרב הציבור היהודי, התמיכה גבוהה יותר בקרב נשים (80 אחוזים) לעומת גברים (74 אחוזים). מנגד, שיעור המתנגדים גבוה יותר בקרב גברים (24 אחוזים) מאשר בקרב נשים (13 אחוזים).
  • בפילוח לפי רמת דתיות בקרב הציבור היהודי ניכר פער חד: 92 אחוזים מהחילונים תומכים באפשרות זו, לעומת 79 אחוזים מהמסורתיים, 49.5 אחוזים מהדתיים ו-36 אחוזים מהחרדים. במקביל, שיעור המתנגדים עולה ככל שעולים ברמת הדתיות: 5.5 אחוזים בקרב חילונים, 15 אחוזים בקרב מסורתיים, 47 אחוזים בקרב דתיים ו-53 אחוזים בקרב חרדים.
  • בפילוח פוליטי נרשם פער חד: 87 אחוזים ממצביעי האופוזיציה תומכים בכך, לעומת 65 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות, 80 אחוזים במחנה המרכז-שמאל תומכים לעומת 68 אחוזים בימין.

• 38.5 אחוזים מהציבור מטילים ספק בכך ששילוב נשים ביחידות צה"ל השונות מתבצע על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד. 53 אחוזים הסכימו עם הטענה כי שילוב נשים ביחידות השונות בצה"ל מתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד (39 אחוזים די מסכימים ו-14 אחוזים מסכימים מאוד), לעומת 38.5 אחוזים שאינם מסכימים (24 אחוזים די לא מסכימים ו-14.5 אחוזים לא מסכימים כלל). 8.5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • בפילוח מגדרי בקרב הציבור היהודי, 55 אחוזים מהגברים מסכימים עם הטענה לעומת 50 אחוזים מהנשים; שיעור הלא-מסכימים כמעט זהה (38 אחוזים בקרב גברים ו-39 אחוזים בקרב נשים).
  • בפילוח לפי רמת דתיות בקרב הציבור היהודי ניכרת שונות גבוהה: 65 אחוזים מהחילונים מסכימים עם הטענה לעומת 54 אחוזים מהמסורתיים, 33 אחוזים מהדתיים ו-18 אחוזים מהחרדים. מנגד, שיעור הלא-מסכימים גבוה יותר בקרב דתיים וחרדים (63 אחוזים ו-68 אחוזים, בהתאמה) לעומת חילונים (28 אחוזים).
  • בפילוח פוליטי, בקרב מצביעי הקואליציה נרשם שוויון בין מסכימים ללא מסכימים (46 אחוזים בכל צד), בעוד שבקרב מצביעי האופוזיציה רוב מסכים (62 אחוזים) לעומת 28 אחוזים שאינם מסכימים. בחלוקה למחנות, 57 אחוזים במחנה המרכז-שמאל מסכימים לעומת 48 אחוזים בימין.

יחסי משטרה-חברה

• רוב הציבור לא מסכים עם הטענה כי המשטרה נוקטת מדיניות אכיפה אחידה ביחס למפגינים ממגזרים או קבוצות פוליטיות שונות: 69.5 אחוזים אינם מסכימים  עם הטענה (40.5 אחוזים לא מסכימים כלל ו-29 אחוזים די לא מסכימים), לעומת 25 אחוזים המסכימים עמה (19 אחוזים די מסכימים ו-5.5 אחוזים מסכימים מאוד).

  • בפילוח מגזרי, 71.5 אחוזים מהיהודים אינם מסכימים לעומת 60 אחוזים מהערבים (בקרב ערבים שיעור המשיבים "לא יודע/ת" גבוה יותר – 12 אחוזים).
  • בפילוח פוליטי ניכר פער: 77.5 אחוזים ממצביעי האופוזיציה אינם מסכימים לעומת 63.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה.

פשיעה במגזר הערבי

• מחלוקת בציבור הישראלי בנוגע לגורם האחראי המרכזי לחוסר ההצלחה לבלום את העלייה בפשיעה בחברה הערבית: 27.5 אחוזים מציינים את הציבור הערבי, 23.5 אחוזים את המשרד לביטחון פנים, 15 אחוזים את משטרת ישראל, 15 אחוזים את ההנהגה הערבית, 8 אחוזים מציינים את משרד ראש הממשלה, ו-4 אחוזים את שב״כ.

• • בפילוח מגזרי ניכרים פערים חדים: בקרב הציבור היהודי 33 אחוזים מציינים את הציבור הערבי כגורם המרכזי, בעוד שבקרב הציבור הערבי רק 8 אחוזים מציינים זאת. לעומת זאת, בקרב הציבור הערבי 34 אחוזים מציינים את משטרת ישראל ו-27 אחוזים את המשרד לביטחון פנים, בעוד שבקרב הציבור היהודי 10 אחוזים בלבד מציינים את משטרת ישראל ו-23 אחוזים את המשרד לביטחון פנים.
  • בפילוח פוליטי ניכר פער ברור: בקרב מצביעי הקואליציה 42 אחוזים מטילים את האחריות המרכזית על הציבור הערבי, לעומת 15 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 41 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מציינים את המשרד לביטחון פנים, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.

חוסנה של החברה הישראלית

• 66 אחוזים סבורים כי הסולידריות בחברה הישראלית אינה קיימת כלל או שהיא קיימת במידה מועטה (53 אחוזים במידה מועטה ו-13 אחוזים כלל לא קיימת). מנגד, 28 אחוזים סבורים שקיימת סולידריות במידה רבה או רבה מאוד. בהשוואה לחודש ינואר נרשמת יציבות (65 אחוזים בינואר לעומת 66 אחוזים בפברואר).

  • בפילוח מגזרי, 68 אחוזים מהציבור הערבי סבורים שהסולידריות אינה קיימת או מועטה, לעומת 66 אחוזים בקרב הציבור היהודי.
  • בפילוח פוליטי ניכר פער משמעותי: 80 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כך, לעומת 53 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה. בחלוקה למחנות, 76 אחוזים ממחנה המרכז-שמאל סבורים שהסולידריות אינה קיימת או מועטה, לעומת 56 אחוזים במחנה הימין.