פרסומים

איך תזהו פייק ניוז בתקשורת?                                  

פייק ניוז יכול להתפרסם בערוצי התקשורת הממסדיים, בציטוטים של פוליטיקאים המכילים מידע שגוי, בידיעות שקריות המפורסמות במכוון באתרים שנועדו להפצת פייק ניוז, או בהודעות ווטסאפ חסרות ביסוס במציאות, שנשלחות בתפוצה רחבה. במקרה של חשיפה לדיווח שמתעורר ספק לגבי רמת האמינות שלו, מומלץ לשאול את השאלות הבאות:

1. מה המקור לדיווח?

מהו גוף התקשורת שבו פורסמה הידיעה - האם הוא מהימן או מוכר? במקרים רבים, אתרים שוליים משמשים להפצת פייק ניוז. יש לנסות ולאמוד את אמינות האתר על סמך ידיעות נוספות שפורסמו בו. אם המידע דווח על ידי משתמש ברשתות חברתיות, יש להעריך את המומחיות שלו והקשר שלו לתחום.

2. היכן פורסם הדיווח?

בדקו היטב את כתובת האתר שבו מופיעה הידיעה וודאו האם זו כתובת תקנית ומדויקת. פייק ניוז מתפרסם לעיתים קרובות באתרים המתחזים לאתרים מוכרים, בשיבושים קלים בשם האתר או כתובתו, או שהוא מפורסם באתרים שאינם מוכרים, אשר הוקמו לצורך הפצת פייק ניוז. אתרים אלו מאופיינים לעיתים גם בכתיבה שאינה מהוקצעת ובשגיאות כתיב.

3. מי פרסם את הידיעה?

בדקו מי העיתונאי/ת החתום/ה על הידיעה וחפשו ידיעות נוספות שפירסמו. אם אין אזכורים נוספים של הכותב והוא אינו פעיל ברשתות חברתיות, יש בסיס לחשד.

4. האם המידע פורסם במקורות מידע נוספים?

חפשו אזכורים נוספים של הדיווח באתרי חדשות אחרים. אם מידע חדשותי מופיע בגוף תקשורת אחד בלבד, ובוודאי אם מדובר באתר שולי, יתכן שמדובר בידיעה שקרית.

5. האם ניתן לאתר סימוכין לעובדות ונתונים שפורסמו?

בדקו את העובדות והנתונים המופיעים בדיווח וחפשו סימוכין למידע (למשל, מחקרים שמאוששים או מפריכים את הדיווח או נתוני למ״ס). חפשו בגוף הידיעה בסיס לדיווח והאם ניתן לאתר את מקורו.

6. מתי פורסמה הידיעה?

לעיתים מופצים קישורים (ברשתות חברתיות או בהודעות) לכתבות ישנות, במטרה לזעזע או להשפיע על דעת הקהל, על אף שמדובר ב״חדשות ישנות״. אם חלף זמן רב מאז פרסום הידיעה ואין התייחסויות נוספות אליה, יתכן שגופי תקשורת אחרים לא הצליחו לאמת את המידע ולכן לא פרסמו אותו.

7. מהיכן לקוחה התמונה המופיעה בדיווח?

אם מופיעה תמונה בדיווח - נסו לאתר את מקורה במנוע חיפוש תמונות (למשל בגוגל או יאנדקס) ובדקו מתי פורסמה לראשונה ובאיזה הקשר. לעיתים משתמשים בדיווחים שקריים בתמונות ישנות או כאלה שצולמו בהקשרים אחרים (למשל, שימוש בתמונה של פליט סורי בידיעה על אודות פיגוע ברצועת עזה).

8. האם קראתם את הדיווח מעבר לכותרת?

לפעמים נבחרות כותרות שנועדו לעניין את הקורא ולמשוך אותו להיכנס לכתבה, אך הן אינן מדויקות או סותרות את תוכן הדיווח. כדאי לקרוא את הידיעה עד תומה ולעמוד על פרטיה. לעיתים כותרת עשויה לעורר רגש חזק ולהפעיל את הקורא כך שימשיך להפיץ את  הפייק ניוז.

9. האם הדיווח עורר בכם רגש חזק?

במקרים רבים, דיווחים שקריים מפעילים בקרב הקוראים או הצופים רגשות חזקים. שאלו את עצמכם מה מנעד הרגשות שהתוכן מעורר בכם, ומה הוא מיועד להשיג.

איך תזהו משתמשים פיקטיביים ברשתות חברתיות?       

משתמש פיקטיבי (או אוואטר) הוא פרופיל מזויף ברשתות החברתיות, בעל נראות של משתמש אמיתי, שמפרסם פוסטים ומגיב בקבוצות. לעיתים קרובות המשתמש הפיקטיבי יהיה מזוהה עם עמדות פוליטיות מסוימות וישמש להדהוד מסרים, התנגחות במתנגדים או להשחרת הצד השני (למשל, פעיל מחאה שיתבטא באופן מסית, דמות של פעיל ימין שהתפכח, וכו׳). יש פרופילים מזויפים מושקעים, עם אישיות שנבנית לאורך זמן, המפרסמים פוסטים רבים שקשה לזהות שהם אינם אמיתיים. לעומת זאת, אחרים משמשים בעיקר להדהוד מסרים של משתמשים מזויפים אחרים (באמצעות תגובות, לייקים, וכו׳) ולבניית רשת חברים ענפה עבור משתמשים פיקטיביים אחרים. הפרופילים שלהם דלים יחסית בפרטים.

ההמלצות שלהלן מתייחסות לצעדים שכדאי לנקוט כדי לאתר משתמשים פיקטיביים בפייסבוק, וניתן ליישמן גם ברשתות חברתיות אחרות.

1. האם תמונת הפרופיל של המשתמש אותנטית?

אחד הסממנים המחשידים ביותר שיש לבחון בזהירות הוא תמונות הפרופיל ויתר התמונות המופיעות בעמוד של המשתמש החשוד כמזויף. בדקו כמה תמונות פרופיל שיתף המשתמש – מספר מצומצם מאוד של תמונות עשוי להעיד שהוא פיקטיבי. הבדיקה הבאה שמומלץ לבצע היא חיפוש של תמונת הפרופיל במנועי חיפוש תמונות, דוגמת גוגל או יאנדקס. תופתעו לגלות כי במקרים רבים מדובר בתמונות גנובות של רופאים ממדינות זרות, כוכבי עבר או תמונות שנלקחו ממאגרים מקצועיים. עוד סממנים מחשידים הם שימוש בתמונות של פוליטיקאים כתמונות פרופיל, שימוש בתמונות אמורפיות (למשל, תמונה של פרח או אופניים) או היעדר תמונה כלל. תמונות שקשה יותר לזהות, אך נעשה בהן שימוש גובר והולך בפרופילים פיקטיביים, הן תמונות סינתטיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ושאינן מציגות אנשים קיימים. לעיתים ניתן לזהות תמונות סינתטיות לפי שיבושים או עיוותים קטנים - למשל עדשת משקפיים חתוכה בצורה מוזרה, אוזן אחת או צווארון המורכב משני בדים.

2. מה שם המשתמש ומה כתובת האינטרנט של החשבון שלו?

סימן מזהה לפרופילים מזויפים הוא פער (לעיתים של אות) בין השם שמופיע בפרופיל לבין זה שבכתובת של העמוד (ה-URL). הבדל ביניהם יכול להצביע על כי השם שונה למטרות זיוף או שהוא נגנב ממשתמש אמיתי. לעיתים, שמות של משתמשים מזויפים נכתבים בשגיאות כתיב או בטעויות הקלדה (למשל, שימוש ב-ן׳ במקום ו׳).

3. מי מופיע ברשימת החברים של המשתמש?

מספר סממנים יכולים להגביר חשד שמדובר במשתמש פיקטיבי - האם ברשימה מופיעים משתמשים רבים ממדינות אחרות או דוברי שפות זרות? בדרך כלל, רוב חבריו של משתמש אמיתי יהיו מסביבתו הקרובה - גיאוגרפית ותרבותית. כדאי לבדוק האם נוספו למשתמש חדש חברים רבים בזמן האחרון (ניתן לראות תחת recently added בפייסבוק) כדי לבחון האם מפעילי המשתמש הפיקטיבי עוסקים בבניית הרשת שלו. מספר קטן של חברים עשוי להעיד שמדובר במשתמש חדש יחסית, שלא הספיק לצבור חברים. כדאי גם לנסות ולבחון האם ברשימת החברים יש מספר רב של חברים שנראים פיקטיביים.

4. איזה מידע מפורט בסעיף ה״אודות״ (about) של המשתמש?

חפשו סימנים המעידים שמדובר בפרופיל מזויף שנבנה באופן חובבני, למשל האם העיסוק המתואר הוא הגיוני ומתאים לגיל המשתמש? מנגד, פרופיל שלא מולא בו כל פרט ב״אודות״ עלול לסמן שמדובר במשתמש מזויף, שיוצריו לא השקיעו בבניית האמינות שלו.

5. מה סוג התכנים שהמשתמש מפרסם?

בחנו מה הפוסטים שפרסם ונסו להעריך את האותנטיות שלהם ואת התאמתם לדמות. בדקו למשל האם משתמש עם תמונת פרופיל של גבר כותב בלשון נקבה? האם המשתמש משתף כתבות ותכנים מאתרים שמפיצים פייק ניוז? האם המשתמש מפרסם מספר רב של פוסטים רק בנושאים פוליטיים ובתדירות פרסום גבוהה? אנשים אמיתיים יגוונו לרוב את הנושאים שעליהם הם כותבים או אותם הם משתפים. ניתן ללמוד על המשתמש גם מהתגובות והלייקים לפוסטים שלו - מה תוכנם ומי עומד מאחוריהם? האם הם נראים פיקטיביים? כן ניתן לראות פירסומים ותגובות של המשתמש בקבוצות שבהם אתם חברים כדי לאסוף מידע נוסף על פעילותו. לעיתים משתמשים מזויפים יגיבו רק באמצעות אימוג׳ים או סטיקרים ללא טקסט - תגובות שלא מחייבות את ידיעת השפה (וכך המפעילים שלהם יכולים להיות ממדינות זרות). בדקו האם המשתמש מייצר תכנים או שהפעילות שלו נובעת רק מהיותו מתוייג על ידי מפעיל של רשת משתמשים פיקטיביים. מדד נוסף שיכול לעורר חשד הוא תדירות השיתופים של המשתמש והאם היא נראית חריגה (משתמש שכמעט אינו משתף פוסטים, או מנגד קצב פרסום גבוה מאוד).

6. מתי נוצר הפרופיל של המשתמש?

בדיקת פעילות המשתמש לאורך ציר הזמן יכולה לגלות מידע חשוב, למשל – יש בסיס לחשד אם פרופיל נפתח לפני זמן קצר יחסית וכבר יש לו אלפי חברים. לעיתים, פרופילים פיקטיביים מוסיפים בטווח זמנים קצר ״אירועי חיים״ רבים, אותם תוכלו לראות על גבי העמוד שלהם, על מנת לעבות את הביוגרפיה שלהם (למשל - חתונה, סיום לימודים, התחלת עבודה חדשה, וכו׳).

7. האם המשתמש קיים מחוץ לרשת החברתית?

לרוב האנשים יש פרופילים ביותר מרשת חברתית אחת - הם יהיו פעילים למשל גם באינסטגרם, לינקדאין וכו׳. חיפוש פשוט של שם המשתמש במנוע חיפוש יוכל לעזור לגלות האם מדובר באדם אמיתי שיש עוד איזכורים שלו ברשת - ברשתות חברתיות אחרות, באתר של מקום העבודה שלו, בתקשורת, בפסקי דין, וכו׳.

מה אפשר לעשות אם זיהיתם שמדובר במשתמש פיקטיבי?

אם הבדיקה גורמת חשד שמדובר במשתמש פיקטיבי, באפשרותכם לדווח לפייסבוק עליו. הרשת החברתית תחליט האם לחסום את הפרופיל לפי כללי המדיניות שלה לאחר בדיקה. כמו כן, ניתן לדווח עליו בפלטפורמת המחקר Fakereporter, שמטרתה היא להילחם בהפצת שקרים. אם המשתמש הפיקטיבי פעיל בקבוצות שבהן אתם חברים, אתם יכולים לדווח למנהלי הקבוצה, והם יחליטו כיצד לטפל בנושא. אם קיבלתם הצעת חברות ממשתמש פיקטיבי, אפשר לדחות אותה.

כדאי לדעת:

ניתן לשפר את היכולת לזהות תמונות מזויפות - בתמונות סינתטיות של אנשים, שנוצרות על ידי בינה מלאכותית, נעשה שימוש הולך וגובר בתעשיית הזיופים, המנצלת את העובדה שקשה, ולעיתים בלתי אפשרי, לזהות את מקורן או להבחין שהמופיע בהן אינו קיים במציאות. שימוש בתמונות מהונדסות נעשה בפרופילים מזויפים ברשתות חברתיות וגם יכול לשמש ליצירת סרטונים מזויפים. לכן פותח בתוכנית ליפקין-שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי המשחק "Fake or Real?,” האמור לשפר את היכולת לזהות תמונות מזויפות וסינתטיות באמצעות אימון ותרגול.

התאמנו בזיהוי פייק ניוז - כלים ומשחקים בתחום האוריינות הדיגיטלית הקיימים ברשת יסייעו לכם לשפר את היכולת לזהות פייק ניוז ולהגביר את המודעות לנושא. כך למשל, מחקר מצא שהמשחק Bad News שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת קיימברידג׳ מקטין ב- 21 אחוזים את הסיכוי של המשתמשים בו להאמין לפייק ניוז.

אל תשתפו פייק ניוז - עצרו את שרשרת הפצת השקרים. אל תשתפו תכנים ברשתות החברתיות בלי לברר את מקורם. גם אם אתם יודעים שמדובר בפייק ניוז ומסמנים אותו ככזה, אחרים שייחשפו אליו עלולים לחשוב שזהו דיווח אמיתי ולהאמין לשקר.

גוונו את מקורות המידע - כך תרחיבו את החשיפה למגוון דעות וגישות, גם כאלו המנוגדות לעמדתכם, ותשפרו את היכולת לבקר את אמצעי התקשורת השונים. בנוסף, תיעשו מודעים יותר להטיות הטבעיות שלכם.

עקבו אחרי גופים שעוסקים בבדיקת עובדות - מגוון ארגונים בישראל וברחבי העולם עוסקים בבירור עובדות באמצעות מתודולוגיות מקצועיות. ניתן ללמוד משיטות העבודה שלהם והמידע שהם מפרסמים. בין היתר, גופים אלה בודקים התבטאויות של פוליטיקאים, מידע הנוגע למערכות בחירות ועוקבים אחר דיווחים חדשותיים מערוצי התקשורת השונים. ביניהם: "המשרוקית" (גלובס), "מהצד השני", עם גיא זהר בערוץ כאן, ובחו״ל Snopes ו-FactCheck.org.

_______

תודה לענבר יסעור שסייעה  ביצירת המדריך לזיהוי משתמשים פיקטיביים.