פרסומים

ישראל וסין ציינו בשנת 2017 מלאת 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים ביניהן. כינון היחסים התאפשר, בין היתר, בזכות שינויים גיאו־אסטרטגיים — התפרקות ברית המועצות והגוש הקומוניסטי וכינוס ועידת השלום במדריד בנובמבר 1991. במהלך שבוע אחד בינואר 1992 כוננה ישראל יחסים עם סין ועם הודו.

אופיים של קשרי ישראל־סין עבר שינוי לאורך השנים. בהכללה, העשור הראשון של היחסים התמקד בקשר הדוק בין הממסדים הצבאיים ובמכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות )שהחלו כבר בשנות השמונים(. העשור השני התמקד, לאור ירידת הרכיב הצבאי־ביטחוני בעקבות משבר ה'פלקון' וה'הארפי', בשיתוף פעולה חקלאי אינטנסיבי, שעמד גם בליבת העשייה של נציגויות ישראל בסין מיום כינון היחסים — הקמת מספר חוות הדגמה ישראליות בתחום גידולי חממות, מחקר וגידול זרעי ירקות ורפת הדגמה בבייג'ינג. סין הוגדרה כמדינת יעד לפעילות מש"ב — האגף לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ — ובמסגרת זו התקיימו בסין ובישראל מאות קורסים להכשרה בחקלאות, יזמות, חינוך ובריאות, שזכו להערכה רבה בקרב ההנהגה בבייג'ינג ובפרובינציות השונות בסין. העשור השלישי של היחסים, שאנו נמצאים בעיצומו, מתאפיין בהידוק הקשרים הכלכליים ובשיתוף פעולה בתחום החדשנות. בשנת 2018 מציינת סין ארבעה עשורים לרפורמות הכלכליות שיזם והתניע מנהיג סין דנג שיאו־פנג, שכללו גם את פתיחתה של סין לעולם ולמערב בפרט ואשר הובילו לצמיחה מהירה, עם ממוצע צמיחה שנתי דו־ספרתי כמעט, ולהפיכתה של סין לכלכלה,“New Normal” השנייה בעולם. 1 עתה מתמקדת סין בצמיחה מתונה יותר, מה שמכונה והיא שמה דגש על חדשנות כמנוע הצמיחה על חשבון ייצור, יצוא והשקעות.

ואכן, כלכלת סין תתבסס בשנים הקרובות על פיתוח ומחקר מקומי, על תעשיות עתירות ידע, על שירותים ועל הגברת הצריכה המקומית. סיבה מרכזית לכך היא המחיר הסביבתי הכבד של הפיתוח המואץ, אך לא פחות חשובה היא שאיפתה של סין להתמודד על השווקים המובילים באירופה ובצפון אמריקה עם מוצרי דגל טכנולוגיים סיניים, כשווה בין שווים עם הכלכלות המפותחות. אסטרטגיה כלכלית זו באה לידי ביטוי הן בתוכנית החומש ה־ 13 לשנים 2020-2016 והן בדוח של קונגרס המפלגה הקומוניסטית ה־ 19, הקובע יעד לשנת 2035 שבה תהפוך סין ל"מנהיגה עולמית בחדשנות".