פרסומים
המכון למחקרי ביטחון לאומי, מארס 2024
החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
תוכן עניינים:
הדרך אל מסגד שיח׳ זאיד בן סולטאן אאל נהיאן באבו דאבי, אחד הגדולים והמפוארים בעולם, עוברת בשביל מקורה וממוזג בשם ׳נתיב הסובלנות׳. לא ניתן לעקוף את השביל, שקירותיו עטורים בסיסמאות על האסלאם כדת של שלום, דו־קיום וקבלת האחר ובצילומים של מפגשים בין־דתיים שהתקיימו בחסות ממשלת איחוד האמירויות. הנתיב שנחנך בנובמבר 2020 מסמל בחירה אסטרטגית שקיבלה הנהגת המדינה הקטנה והעשירה — להפוך לנושאת הדגל של אסלאם מתון ופלורליסטי. החלטה זו הביאה בין השאר להכרזה הדרמטית שהדהימה את הקהילה הבינלאומית ב־13 באוגוסט, 2020 על חתימת הסכם שלום בין איחוד האמירויות לישראל תחת כותרת הגג ׳הסכמי אברהם׳. אברהם הוא האב המשותף של היהודים והמוסלמים...
הסכמי השלום שנחתמו בין מדינות ערב לישראל החל משלהי שנות ה־70 עוררו בעולם הערבי־אסלאמי מחלוקות פוליטיות שהיה בהן ממד דתי־הלכתי. לאחר שהנשיא סאדאת חתם על הסכם השלום החלוצי עם ישראל ב־1979 הוציא המופתי של מצרים פסק הלכה התומך בו, כאשר מנגד פרסמו הוגים אסלאמיסטים שלל חיבורים הלכתיים השוללים אותו. כאשר ב־1994, על רקע החתימה על הסכם השלום עם ישראל, הטיף חוסיין מלך ירדן לאחווה בין צאצאי אברהם, היהודים והמוסלמים, דבקו ׳האחים המוסלמים׳ בממלכה בתיאור היהודים כאויביו ההיסטוריים של האסלאם מימי הנביא מוחמד ועד ימינו. גם על רקע חתימת ׳הסכמי אברהם׳ ב־2020 פרץ פולמוס בין אנשי דת המקורבים למשטר באיחוד האמירויות, שצידדו במהלך, לבין פרשנים אסלאמיסטים שקבעו כי הוא פסול מבחינה הלכתית ומהווה בגידה באומת האסלאם...
בנובמבר 1918 התכנסו אלפי יהודים באלכסנדריה כדי לציין את יום השנה הראשון להצהרת בלפור, ואליהם הצטרפו ראש ממשלת מצרים ומושל העיר. בסיום העצרת החגיגית עבר מצעד עממי בשדרות העיר, כשבראשו דגל ציוני ותזמורת כלי נשיפה של ׳מכבי׳ ומאחור חברי הקהילה היהודית. הקהל המצרי שמח בשמחת הצועדים וקרא לעברם ״יחי היהודים״. אירוע מקביל נערך בקהיר, ובו מוסלמי וקופטי בירכו את העם היהודי בשם קהילותיהם. חבורות של מוסלמים קראו: ״תחי האומה היהודית!״ והיהודים השיבו לעומתם: ״תחי מצרים החופשית!״...
ביוני 1918 נפגש חיים ויצמן, אז יושב ראש התנועה הציונית העולמית, עם האמיר פייסל. המשפחה ההאשמית, בהנהגתם של פייסל, אביו חוסיין ואחיו עבדאללה, הובילה את המרד הערבי נגד האימפריה העות׳מאנית במלחמת העולם הראשונה (יולי 1914–נובמבר 1918). הבריטים תמכו במרד בתקווה שייחוסה הישיר של המשפחה לשושלתו של הנביא מוחמד ינטרל את הקריאה העות׳מאנית לג׳האד נגד הכופרים הנוצרים. ויצמן הגיע לפגישה בתום מסע מפרך בים וביבשה, שכלל שיט בספינת קיטור דרך תעלת סואץ, רכיבה על גמל וצעידה רגלית, והסתיים במחנה של הצבא הערבי ליד עקבה...
ב־24 באפריל 1966 הגיע שליט אבו דאבי, שיח׳ שח׳בוט בן סולטאן אאל נהיאן, לביקור היסטורי בן ארבעה ימים בירדן. ראש אמירות הנפט העשירה, שמנתה אז כמה עשרות אלפי תושבים בלבד, התקבל בעמאן בחגיגיות השמורה למנהיגי מעצמות. הוא עלה לקברו של מייסד הממלכה, המלך עבדאללה, וסעד ארוחת ערב במעונו של המלך חוסיין. תמונותיו נתלו בפתחי חנויות בבירה הירדנית לצד אלו של המלך, וראש העירייה העניק לו מפתח זהב לשער העיר...
מסקנה ברורה אחת עולה ממחקר זה: לאסלאם כמערכת של אמונות, מסורות והלכות אין עמדה ברורה, חד־משמעית ובלתי ניתנת להפרכה בשאלה אם ובאילו תנאים מותר לחתום על הסכם שלום עם ישראל. למוסלמים, לעומת זאת, יש עמדות כאלה והם נסמכים על פרשנויות מתחרות של טקסטים אסלאמיים מהקוראן ומהמסורת הנבואית כדי לקדם דעות שונות ומנוגדות. המפרש ולא המתפרש הוא בעל הכוח, גם אם ההישענות על טקסטים הנתפסים כהתגלותיים, ומכאן כבעלי סמכות עליונה, נעטפת כדבר שבשגרה ביומרת הייצוג של אמת אחת ומוחלטת, להבדיל מפרשנות, שהיא מטבעה סובייקטיבית ותלויה בנטיות הלב...
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
אופיר וינטר
ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר לימודי דוקטורט בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת ת"א ונבחר כחוקר בכיר על שם אליס ופול בייקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במאבקן של מצרים וירדן על הלגיטימציה של ההסכמים שחתמו עם ישראל בין השנים 2001-1973. בשנים 2009-2006 שימש ראש דסק העיתונות הסורית במכון ממר"י. ב-2022 ראה אור בהוצאת דה-גרויטר ספרו Peace in the Name of Allah: Islamic Discourses on treaties with Israel. כמו כן הוא מחבר שותף בספר אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים (עם אוריה שביט), ומחברם של מאמרים העוסקים במצרים בת-זמננו, בסכסוך הישראלי-הערבי, ביחסי דת ומדינה בעולם הערבי ובהלכה המוסלמית המודרנית.