סיכויי התרחבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סיכויי התרחבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה

סיכויי התרחבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה

האם "מלחמת ההתשה" הנמשכת כבר חצי שנה בגבול הצפוני עלולה בקרוב להפוך למלחמה רחבה?

מבט על, גיליון 1850, 18 באפריל 2024

English
אורנה מזרחי
יורם שוייצר

בעוד חזבאללה ואיראן עדיין אינם מעוניינים במלחמה רחבה, בעינה עומדת האפשרות להתרחבות המערכה מול לבנון בהינתן שני תרחישים: (1) הידרדרות בלתי נשלטת עקב דבקות חזבאללה בלחימה כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה, או בעקבות דרישה איראנית מהארגון להרחיב את מעורבותו במערכה שלה מול ישראל; (2) מהלך ישראלי נרחב שיחרוג מ"כללי המשחק" בינה לבין חיזבאללה, כדי לשנות את המציאות הביטחונית בגבול ולאפשר את חזרתם של המפונים הישראליים מהאזור לבתיהם. מבחינת ישראל, חיוני להמשיך בפגיעה ביכולותיו של חזבאללה כל עוד לא הושגה הפסקת אש, אך בה בעת לפעול למיצוי האפשרות להשיג הסדר מדיני בינה לבין לבנון אשר ישפר את המציאות הביטחונית בזירה זו ויאפשר את חזרת המפונים לבתיהם, תוך דחיית האפשרות למלחמה רחבה לעיתוי עתידי מתאים.


הלחימה האינטנסיבית והרציפה בגבול הצפון מאז ה-8 באוקטובר נושאת אופי של "מלחמת התשה", אולם מרחפת מעליה השאלה האם ומתי היא עלולה להפוך למלחמה כוללת (קרי, מלחמה בה ישתמש נסראללה בכל האמל"ח שברשותו ויאיים על כל העורף הישראלי). זאת משום שלמרות שכיום היקפה מוגבל במובן המרחבים הגיאוגרפים ואמצעי הלחימה, ניכרת דינמיקה של הסלמה באופי התקיפות ובחומרתן, וכן בהיקף הנזק המצטבר לשני הצדדים.

מדפוסי הפעולה של חזבאללה - המנחה ומוביל גם את פעילותם של הגורמים האחרים הנלחמים מלבנון נגד ישראל, לבנונים ופלסטינים כאחד, תוך תאום עם שאר רכיבי ציר ההתנגדות בהובלת איראן -  ניכר כי הארגון מעוניין לשמר את אופייה המוגבל של הלחימה. זאת על מנת לרתק את צה"ל לגבול לבנון במסגרת מה שנסראללה, מזכ"ל הארגון, מכנה לאחרונה "חזית התמיכה" בפלסטינים. חיזבאללה מעוניין להקשות על ישראל להשיג את מטרותיה במלחמה בעזה ולהביא להפסקתה. הארגון, המקפיד לא להרחיב מיוזמתו את הלחימה מול ישראל, משתמש באמצעי לחימה לטווח קצר, אם כי החל מינואר 2024 הוא תוקף גם בנ"ט המתקדם אלמס האיראני (המונחה אופטית), ברקטות ברקאן ובטיל הפלק (מיועדים לטווח קצר, אך נושאים כמות גדולה של חומר נפץ), הגורמים נזק כבד יותר. בשבועות האחרונים אף הוגבר השימוש בכטב"מים תוקפים, הגם שבטווח מוגבל יחסית. בנוסף, הארגון אינו מגדיל את טווח הירי, אלא בתגובה לפעולות חריגות של צה"ל. בפרסומים היומיים של הארגון, מוצהר כי התקיפות מתבצעות רק נגד יעדים צבאיים ישראליים וכי חריגה מדפוס פעולה זה שמורה למקרים של פגיעה באזרחים על ידי צה"ל.

תיעוד נוסף של רגעי הפגיעה במתנ"ס בערב אל עראמשה - על ידי כטב"ם נפץ@ItayBlumental pic.twitter.com/3IWRM90B0T

— כאן חדשות (@kann_news) April 17, 2024

תקיפת כטב"ם חזבאללה בערב אל-עראמשה שבצפון, 17 באפריל 2024

בחינת המאזן הנוכחי של הלחימה בשטח מעלה כי על אף אופייה המוגבל, חזבאללה יכול לסמן לעצמו שורת הישגים, שנסראללה מתהדר בהם בנאומיו: ריתוק צה"ל לחזית הצפונית במאמץ להתישו; נזק לעמדות ובסיסי צה"ל; הפלת מספר כטב"מים ישראלים; הרס של תשתיות, מבנים אזרחיים, בתי תושבים ומשקים חקלאיים לאורך הגבול; ואובדן חיי אדם, גם אם לא רבים יחסית (עד כה לישראל 18 הרוגים מתוכם 10 חיילים). הישגו הגדול ביותר של חזבאללה נובע דווקא מההחלטה הישראלית לפנות 43 ישובים לאורך הגבול (כ- 60,000 איש) בימיה הראשונים של המלחמה ויצירתה, לראשונה מאז 1948, של רצועה ריקה כמעט מתושבים בצפון ישראל.

עם זאת, בשל עליונותו האווירית ואמצעי ההגנה האקטיבית של צה"ל וכן אסטרטגיית היוזמה ההתקפית שאימץ, ישראל הסבה נזק רב יותר לחזבאללה ולקבוצות הלוחמות האחרות, והיא גם זו ששולטת במדרגות ההסלמה. צה"ל פגע בתשתיות, מבנים צבאיים, מפקדות ואמל"ח של חזבאללה בהיקף נרחב, ובכלל זאת שורת תקיפות בעומק לבנון (מספר פעמים בבעלבק ובאזור צור). על פי דובר צה"ל, במהלך חצי השנה שחלפה הושמדו  כ-5000 מטרות בלבנון וסוכלו ניסיונות חדירה ושיגור טילים משם. חזבאללה ספג גם אבדות רבות בנפש. על פי נתוני הארגון, עד כה נהרגו יותר מ-275 מפעיליו, וביניהם מפקדים בכירים ו-7 בכירים מכוח רד'ואן (נוסף לפגיעה בבכירים בחמאס). יש להניח שהמספר אף גדול יותר. נראה כי אנשי רד'ואן נסוגו מקרבת הגבול והכוח ספג אבדות גם בתקיפות חיל האוויר התכופות בסוריה (פעילים ואמצעי לחימה שהיו בדרכם מאיראן ויועדו לארגון).

אשר לאפשרות כי חזבאללה ייזום הרחבה של הלחימה במסגרת תוכנית שנקבעה מראש או כניצול הזדמנות על רקע המלחמה בעזה - ככל שנוקף הזמן, גוברת ההבנה כי בשלב זה חזבאללה איננו מעוניין בכך. הבנה זו נסמכת על פעילותו הצבאית המוגבלת, ובבירור גם על התבטאויותיהם הפומביות של נסראללה ומנהיגי הארגון האחרים. נראה, כי הגורמים המרסנים את חזבאללה לא השתנו, והם: עמדת איראן, המעוניינת לשמר את עיקר יכולותיו של הארגון לצרכיה ולהסתפק בהתשת ישראל כדי להבטיח את תבוסתה במלחמה בעזה; המעורבות האמריקאית לצד ישראל והחשש שהמלחמה תהפוך למלחמה אזורית אם איראן וארצות הברית תיגררנה למעורבות ישירה ביניהן; חשש של חזבאללה מהנזק והאבדות הצפויים כתוצאה ממלחמה כוללת לארגון עצמו, לאוכלוסייה השיעית הנאמנה לו בלבנון ולמדינה הלבנונית בכלל (כשהמצב בעזה הוא דוגמא חיה לכח ההרס שבידי ישראל ונכונותה להפעילו); וכן אבדן אלמנט ההפתעה - היערכות ומוכנות צה"ל בזירה הצפונית ופינוי הישובים הישראליים סמוכי הגבול.

בנוסף, על אף יישור הקו הפומבי בין מדיניות חזבאללה לבין ממשלת המעבר הלבנונית, ככל שנמשכת הלחימה גוברים בלבנון קולותיהם של מתנגדי חזבאללה. טענתם המובילה היא שחזבאללה גורר את לבנון למלחמה שאין להם חלק או עניין בה, ואשר מאיימת להרוס את המדינה הכושלת, המצויה מזה מספר שנים במשבר כלכלי אקוטי וואקום פוליטי (ממאי 2022 מכהנת בלבנון ממשלת מעבר ומאוקטובר אותה שנה אין בה נשיא). לביקורת זו שותפים גורמים רבים בציבור הלבנוני, ובפברואר אף פורסמה הקמת מפלגה שיעית, המתנגדת לחזבאללה. ביטוי פומבי בולט להתנגדות למלחמה ניתן בעיקר מצד ההנהגה של המפלגות הנוצריות כולן, כולל מצד המפלגה הנוצרית הגדולה "הזרם הפטריוט החופשי", שבראשות ג'בראן בסיל, אשר השתייכה עד לאחרונה למחנה התומך בחזבאללה. בארוחת שבירת צום הרמדאן, ב-5 באפריל, אמר בסיל כי מי שחושב שניתן להביס את ישראל שוגה, וכי כל הלבנונים אינם מעוניינים במלחמה, ובמסיבת עיתונאים ב- 10 אפריל אף קרא במפורש בפניה לגורמים בינלאומיים ואזוריים לקדם הפסקת אש בדרום לבנון ללא קשר למלחמה בעזה, בניגוד מוחלט לעמדתו המוצהרת של חזבאללה.

מזכ''ל חזבאללה, חסן נסראללה |

חוסר שביעות רצון וביקורת ניכרת במיוחד גם בקרב תושבי הכפרים בדרום לבנון: למעלה מ-90,000 תושבים נעקרו מבתיהם ועלו צפונה. אלה, כמו גם התושבים שנשארו בבתיהם סופגים פגיעה קשה ברכושם וקשיים כלכליים הנגרמים בשל המלחמה: תשתיות נהרסו; בתי ספר נסגרו; שטחי חקלאות נרחבים נהרסו ויערות נשרפו; ולמעלה מ- 50 אזרחים נהרגו. בתוך כך נחשפה (אלשארק אלאווסט, 26 במארס) למשל התנגדותם של תושבי הכפר הנוצרי רמיש לשימוש שעושה חזבאללה באזור הכפר לירי על ישראל, שאותו אף ניסו למנוע. בישיבת ממשלת המעבר הלבנונית (ב-4 באפריל) הודיע ראש הממשלה על אודות כוונתו  להכריז על דרום לבנון כ"אזור אסון חקלאי" וביקש סיוע בינלאומי. הוא מסר כי הנפגע העיקרי הוא מגזר החקלאות (75% מהחקלאים איבדו את מקור הכנסתם). שר החקלאות העריך כי מדובר בנזק של מיליארדי דולרים.

למרות כל זאת, לא ניתן לשלול אפשרות לפריצתה של מלחמה רחבה, שאף עלולה להגיע למלחמת כוללת (במעורבות גורמי "חזית ההתנגדות" הנוספים), הרסנית ורווית אבדות לכל המעורבים. התפתחות זו עלולה להתרחש בהינתן שני תרחישים מרכזיים. הראשון מבוסס על הערכה כי הדינמיקה הנוכחית  של הלחימה, המסלימה כל העת, עלולה להוביל בלא כוונה להתדרדרות בלתי נשלטת. זאת במיוחד נוכח הקישור מבחינת חזבאללה בין המשך הלחימה בגבול לבנון להמשך המלחמה ברצועת עזה (נסראללה ודוברים אחרים של הארגון חוזרים ומדגישים כי יפסיקו להילחם רק אם ישראל תפסיק את המלחמה בעזה); וכן אם איראן תדרוש יתר מעורבות מצידו בנסיבות של התרחבות העימות הישיר בינה לבין ישראל. זאת, הגם שמידע בדבר תרעומת איראנית ממעורבותו המוגבלת של חזבאללה בתקיפה שביצעה איראן נגד ישראל ב-13 באפריל מצביע שוב שהארגון מקפיד לשמור על "עצמאות ההחלטה" (חזבאללה הסתפק בירי מצומצם למטרות הגנ"א ברמת הגולן במקביל למתקפה האיראנית ותירץ זאת כתגובה לתקיפות קודמות של ישראל בדרום לבנון), בהתאם לקו שנסראללה מציג בנאומיו שלפיו ביכולת האיראנים להגיב על התקיפות הישראליות נגדם. התרחיש השני הוא תלוי החלטה ישראלית – יוזמה למהלך נרחב, שיחרוג מ"כללי המשחק" של הלחימה עד כה כדי לשנות את המציאות הביטחונית בחזית זו, או מתוך הבנה שעם סיום עיקר הלחימה ברצועת עזה ניתן להתפנות להסרת האיום מצד חזבאללה בצפון ישראל, או מתוך צורך דחוף לאפשר את חזרתם של המפונים לבתיהם באזור זה.

כל עוד הלחימה נמשכת ולא הושגה הפסקת אש, מבחינת ישראל חשוב להמשיך ולפגוע קשות ככל הניתן ביכולותיו של חיזבאללה ואף לנסות לשנות את כללי המשחק שהוא מנסה להכתיב. בד בבד, על ישראל לקיים דיאלוג רציף מול הממשל האמריקאי על מנת למצות את האפשרות לקדם הסדר מדיני, ברוח ההצעות שגובשו במגעיו של המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין. ההסדרה המתגבשת כוללת פתרון מדורג במסגרתו: בשלב הראשון תופסק האש וכוחות חזבאללה ייסוגו מספר קילומטרים מהגבול, תוך הגברת הפיקוח בצד הלבנוני למניעת נוכחות פעילי הארגון בסמוך לגבול כדי לאפשר את חזרת התושבים המפונים משני צדדיו; ובשלב השני יתנהל מו"ם על יישום החלטת מועבי"ט 1701 ועל סימון הגבול היבשתי. חזבאללה עשוי להסכים להצעה זו, אם תושג הפוגה בלחימה ברצועת עזה וביישומה יש כדי לייצר מציאות ביטחונית משופרת, שתאפשר את חזרת המפונים לבתיהם, בנוסף לצעדים שיגבירו את תחושת הביטחון שלהם - שינוי היערכות צה"ל לאורך הגבול; עיבוי רכיבי הביטחון בישובים ושיפור המיגון הפאסיבי של התושבים). מכל מקום, בנסיבות שנוצרו בעקבות המלחמה ברצועת עזה, עדיף להימנע ממלחמה רחבה מול חזבאללה ויש לדחות את המאמץ להסרת האיום מצידו למועד אחר. עם את, אם תתחולל הסלמה נוספת בעימות הישיר בין איראן לישראל, תעלה הסבירות שחזבאללה ייגרר למערכה באופן שישנה את התנהלותו הזהירה והמדודה בלחימה מול ישראל עד כה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללהמלחמת חרבות ברזל
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
PA via Reuters
עת לסיום מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון?
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב?
22/05/25
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.