בריאות וביטחון לאומי: הילכו שניהם יחדיו? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים בריאות וביטחון לאומי: הילכו שניהם יחדיו?

בריאות וביטחון לאומי: הילכו שניהם יחדיו?

מזכר 218, נובמבר 2021

משה בר סימן טוב
איריס גינזבורג

מגפת הקורונה משנה סדרי עולם – מאורחות חיינו הבסיסיים ביותר ועד יחסי הכוחות הגיאופוליטיים, ונראה כי זה המצב גם אחרי החיסון. השלכות המגפה יישארו עימנו עוד זמן רב ויחייבו שינויים באורחות חיינו, בדומה לאירועים משמעותיים אחרים בעבר. השפעתה של המגפה על החיים בישראל ובעולם הייתה כבדת משקל וחרגה מעבר לתחום הבריאות.


לקחיה המגוונים ורבי העוצמה של מגפת הקורונה אמורים להרחיב את תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כך שייכללו בה גם יציבותה ואיתנותה של מערכת הבריאות הציבורית. המגפה, על השלכותיה רבות העוצמה, הוכיחה כי תפקוד נאות של מערכת הבריאות הציבורית חיוני להבטחת החיים עצמם יותר מתפקודה של כל מערכת ציבורית אחרת, וכי פוטנציאל הנזק של מערכת בריאות שאינה מתפקדת באורח מיטבי הוא ניכר – למעשה יותר מזה שגרם כל אירוע מלחמתי שהמדינה עברה בעשורים האחרונים.


אירוע המגפה המחיש את חשיבות היערכותן של מדינות להתמודדות עם מערך נרחב של איומים, המסכנים לא רק את ביטחונם של תושבים אלא גם את שגרת החיים על כל היבטיה.


עבודה זו נכתבה במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי מתוך ההבנה כי הגיעה העת לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי. ארגוני הבריאות בישראל הצטיינו במתן מענה לחולים במהלך המגפה, אך הם מתחו את יכולותיהם ומשאביהם במידה המרבית האפשרית, ובשל כך הם נמצאים במצב של שחיקה המאיימת על יכולת התפקוד שלהם בהמשך. בהתאם לכך, השינוי הנדרש בתפיסת הביטחון הלאומי צריך לבוא לידי ביטוי לא רק בשיח הציבורי והפוליטי אלא גם במנגנון הקצאת המשאבים הלאומי, גם על חשבון נושאים אחרים.


תוכן עניינים:

עמוס ידלין
במארס 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, זיהינו במכון למחקרי ביטחון לאומי את חשיבות ההתמודדות הרב־ממדית עם המגפה שפגעה בישראל, כמו בעולם כולו. הפגיעה הייתה לא בבריאות הציבור בלבד אלא גם בכלכלת ישראל, ברווחת תושבי המדינה, באמון הציבור במוסדות ובמקבלי ההחלטות, במערכת החינוך ואפילו בכשירותו המבצעית של צה״ל...
קרא/י עוד

מגפת הקורונה משנה סדרי עולם, מאורחות חיינו הבסיסיים ביותר ועד יחסי הכוחות הגיאופוליטיים. היא משנה או צריכה לשנות גם את המקום והתפקיד של ממשלות ואת מעורבותן בחיי האזרחים ומדגישה את חשיבותן של מערכות חברתיות וציבוריות מתפקדות, יציבות ואיתנות. מגפת הקורונה צריכה לשנות גם את תפיסת הביטחון הלאומי — אילו מרכיבים נכללים בו ואילו מהם צריכים לתפוס מקום מרכזי יותר בתעדוף הלאומי — הן מבחינת הקצאת המשאבים הלאומית והן מבחינת הקשב הציבורי והפוליטי...
קרא/י עוד

תפיסת הביטחון הלאומי המצומצמת מוגדרת כיכולת של לאום להגן על ערכיו הפנימיים מאיומים חיצוניים. בדיון המתקיים בארץ ובעולם בנושא ביטחון לאומי מתרחבים בשנים האחרונות גבולות ההגדרה של ביטחון לאומי — מתחום העוסק באתגר העומד בפני המדינה בהתמודדותה עם אירועים חיצוניים הבאים לידי ביטוי בהפעלת כוח (איומים צבאיים) לכיסוי רחב יותר של איומים אחרים, המסכנים את הקיום ואת האינטרסים הלאומיים. לפי התפיסה הרחבה, העיסוק בביטחון לאומי צריך לכלול את כלל מרכיבי העוצמה של החברה במדינה ולטפל בהם, שכן עליהם נבנית יכולת ההגנה. עם אלה נמנים הכלכלה, השסעים החברתיים, החינוך, הטיפול באוכלוסיות חלשות, בזהותה של החברה, ביכולתה ליצור אחידות בין כל חלקיה וכיוצא באלה. נושאים אלו קובעים את יכולת החברה לעמוד בלחצים, באיומים ובמלחמות. כך, על פי יעקב עמידרור, הוחלט במכללה לביטחון לאומי של צה״ל לנקוט דרך ביניים ולהתמקד בשאלת המוכנות לאיומים מבחוץ מצד מדינות יריבות ואויבות וגופים שאינם מדינה ולאיומים פנימיים מצד גורמים שונים. עם זאת הוחלט לא להתעלם מתחומי הכלכלה, חברה, יחסי חוץ ואתיקה, תוך שימת דגש על השפעותיהם הישירות על הביטחון הלאומי...
קרא/י עוד

מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם. ארגונים בינלאומיים רבים המשווים בין מערכות בריאות מדרגים באופן קבוע את המערכת הישראלית בצמרת, במדדים של עלות־תועלת ומדדי איכות. ארגון ה-OECD הגדיר את המערכת הישראלית כמעוררת קנאה. חברת בלומברג, המדרגת מערכות בריאות לפי איכות ויעילות, דירגה את מערכת הבריאות הישראלית במקום השלישי בדירוג המערכות היעילות לפני פרוץ המגפה (אחרי הונג קונג וסינגפור) ובמקום החמישי מפרוץ המגפה, וכך גם ארגונים רבים אחרים. תפקוד מערכת הבריאות והאורגנים המרכיבים אותה בתקופת משבר הקורונה הביא למודעות הציבורית בישראל ובעולם את היכולות הגבוהות של המערכת. העובדה ששיעורי התמותה מקורונה מבין החולים בישראל הם מהנמוכים בעולם מלמדת כי ניתן טיפול איכותי ומיטבי לחולים, וזוהי תעודת כבוד למערכת. יש מעט מערכות בריאות אחרות בעולם, לרבות במדינות המפותחות ביותר, שיכולות לזכות בהערכה כזאת...
קרא/י עוד

מערכת הבריאות הישראלית, כמו מערכות תשתית אחרות בארץ ובעולם, נמצאת תמיד על סף אי־ספיקה. הביקוש לשירותי בריאות הולך וגובר, בעיקר בשל הזדקנות האוכלוסייה, לצד התפתחות מואצת של הטכנולוגיות בשירותי הרפואה, ואילו היכולת של המערכת לתת לכך מענה הולם במודל אספקת השירותים הקיים נעשית מורכבת יותר ויותר...
קרא/י עוד

היקף הדיון על מקומה של מערכת הבריאות במערכות הציבוריות רחב מהיכולת להכילו במסגרת מסמך זה, אך קיימת מוסכמה רחבה בקרב המדינות המפותחות (וגם בקרב מדינות מתפתחות רבות) כי למדינה יש מקום מרכזי בהבטחת אספקה של סל שירותי בריאות בסיסיים ויותר מכך לכלל האוכלוסייה, הן בשל החובה החברתית לעשות כן והן בשל המאפיינים של בריאות כמוצר ציבורי, לרבות כשלי השוק המאפיינים אותו, כפי שיפורט בהמשך...
קרא/י עוד

מוצר ציבורי (public good) מוגדר בתחום הכלכלה כמוצר שקשה למנוע מאנשים את השימוש בו גם אם לא שילמו עבורו, או שצריכתו בידי אדם אחד אינה מפחיתה את זמינותו לאחרים. מוצרים ציבוריים קלאסיים הם שירותי ביטחון, שיטור, מוצרים סביבתיים כגון אוויר נקי, תשתיות תחבורה, חשמל, תקשורת וכן תפקוד של מוסדות חברתיים כגון מערכת המשפט, חופש ביטוי, הגנה על זכויות קניין ועוד. בשל אופיים של שירותים אלה, הבא לידי ביטוי בקושי לגבות עבורם תשלום מכלל הנהנים מהם, או שערכם החברתי גבוה מנכונות הפרטים לשלם עבורם (בעיקר משום שאי־קיומם גורם להשפעות חיצוניות שליליות שפוגעות בכלל הציבור), שוק חופשי בדרך כלל לא יצליח לייצר ולספק מוצרים אלו, והם ימומנו או יסופקו על ידי הממשלה או גופים מטעמה...
קרא/י עוד

מעבר לדיון החברתי והכלכלי על מקומה של מערכת הבריאות כרכיב במארג השירותים החברתיים, יש למערכת הבריאות מקום מרכזי בכל מתאר חירום. מדינת ישראל מאופיינת במצבי חירום אפשריים רבים עם פוטנציאל לאירועים מרובי נפגעים, חלקם אוניברסליים כמו פנדמיה או אירוע ביולוגי אחר, תרחישי טבע קיצוניים כגון רעידות אדמה או התממשות של סיכונים אחרים כמו אירוע סייבר. לצד אלו קיימים מצבי החירום האופייניים לישראל יותר מאשר למדינות אחרות, בכל הקשור למצבי חירום ביטחוניים. מערכת הבריאות, כחלק מפעילות השגרה שלה, נערכת לתרחישי חירום ולתרחישי קיצון אפשריים. כך לדוגמה נערכת המערכת למתאר מלחמה שבו יהיו פצועים רבים בגוף או בנפש, לרבות פגיעה ישירה במתקני בריאות; לטרור ביולוגי או נשק כימי; לרעידת אדמה (בישראל שני קווי שבר ומספר בתי חולים ממוקמים בסמוך אליהם); לשריפה; לשפעת עונתית היוצאת משליטה, לפנדמיה או לאירוע ביולוגי אחר; לשביתת רעב נרחבת של אסירים ביטחוניים היוצרת עומס קיצוני על המערכת, ולעוד תרחישים רבים שאי אפשר לשער מראש...
קרא/י עוד

כאמור, מערכת הבריאות הישראלית מאופיינת במחסור תקציבי כרוני, הבא לידי ביטוי במספר רב של מדדים. העיקרי שבהם הוא היקף ההוצאה הלאומית והציבורית, כפי שהוצג בגרף לעיל, הנמוך באופן משמעותי ביחס למקובל במדינות ה-OECD...
קרא/י עוד

לסיכום מוצגות המלצות בדבר שורה של צעדים מעשיים הניתנים ליישום באופן תכליתי ובטווח זמן סביר. בראש המלצות אלה עומדות חשיבותו של ניהול הדיון הציבורי על כלל מרכיביו בחברה הישראלית והפנמה של הציבור והממשלה באשר למעמד המיוחד שיש למערכת הבריאות — הן כגורם המבטיח שמירה על חיי תושבי המדינה והן כגורם המקדם באופן מובהק סולידריות ושוויון בחברה הישראלית...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםנגיף הקורונה

אירועים

לכל האירועים
לאן מועדות פניה של עיראק?
20 בינואר, 2026
13:00 - 12:00
REUTERS (modified by INSS)

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע