פרסומים

במהלך מבצע "שומר החומות" נשלחו מרצועת עזה מספר כטב"מים (בעלי כנף קבועה) מצוידים בחומר נפץ, במטרה להתנפץ בשטח ישראל. לפחות ארבעה כטב"מים יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, כולל ירוט ראשון מסוגו על ידי כיפת ברזל; אחד הכטב"מים יורט על ידי טיל פיתון (טיל אוויר-אוויר מתוצרת רפאל, המיועד במקור ליירוט מטוסי קרב), שנורה על ידי מטוס F-16; וחלק מהכטב"מים האחרים יורט על ידי שימוש באמצעים מסווגים. בנוסף אותרו  על הקרקע, בשטח ישראל, רחפנים נושאי חומר נפץ, ואלו נוטרלו על ידי חבלנים.

לאורך ימי הלחימה סיכל צה"ל שיגור כטב"מים לעבר ישראל גם באופן מקדים, באמצעות תקיפת תשתיות כטב"מ בין שלל התקיפות שביצעו כלי טייס של חיל האוויר. ב-12 במאי סוכלה הטסת כטב"מ נפץ באמצעות תקיפת החולייה שביקשה לשגר אותו לעבר ישראל, בזמן ההכנות לשיגורו. ככל הנראה, מדובר בכטב"ם נפץ מסוג שהאהד, כפי שמוצג בסרטונים של חמאס (במהלך המבצע ובמסגרת מאמץ הסיכול, הותקפה דירתו המבצעית של מפקד מערך הכטב"מ של חמאס, סאמר אבו-דקה.)

במקביל לסיכול פעילות אווירית בלתי מאוישת של  חמאס, ביום השמיני למבצע  (18 במאי) סוכל ניסיון של חמאס לעשות שימוש בכלי ימי בלתי מאויש. הכלי נחשד כאמצעי לחימה צולל וככל הנראה היה בדרכו לפיגוע. לוחמי חיל הים תקפו בהצלחה הן את הכלי הצולל והן את הפעילים שהציבו אותו.

בציוץ: כטב"מ שהציג חמאס במהלך מבצע "שומר החומות"

#Hamas Military Wing Al-Qassam have released footage of their drones used in the recent attacks on #Gaza border area pic.twitter.com/Sr6uH3N8gW

— Aurora Intel (@AuroraIntel) May 13, 2021

בנוסף, ביום התשיעי למבצע, חדר כלי טייס בלתי מאויש לצפונה של ישראל, והוא הופל באזור עמק המעיינות. שרידיו נאספו על ידי צה"ל ומקורם נבדק, האם מסוריה או מירדן. חדירה זו הזכירה במידת מה חדירת כלי טייס בלתי מאויש מהזירה הצפונית, שהתרחשה בפברואר 2018. בתום המבצע טען ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי מקור הכלי באיראן.

פעילות מגוונת זו משקפת עליה באיום השימוש בכלים בלתי מאוישים על ידי "הצד השני" - מדובר במספר רב של ניסיונות תקיפה באמצעותם ביחס למספר הניסיונות שנרשמו לאורך השנים במבצע "צוק איתן" (2014), בשגרה ("ביטחון שוטף") או במהלך סבבי לחימה קצרים ("ימי קרב"), הן בגבול הדרומי והן בגבול הצפוני. מגמת השימוש בכלים בלתי מאוישים, שאפיין עד לפני שנים בודדות בעיקר צבאות של מדינות מתקדמות, שעשו בהם שימוש נרחב במסגרת הלוחמה בטרור, משתנה.

טכנולוגיות בלתי מאוישות הפכו נגישות לארגוני טרור, למיליציות ואפילו לצבאות של מדינות שאינן בעלות עוצמה צבאית וטכנולוגית, בין היתר עקב הוזלתן, זמינותן על המדף ופשטות הפעלתן. המגמה מושפעת גם מכניסתן של יצרניות חדשות לזירה, ביניהן איראן, שמציידת ארגונים הנמצאים תחת חסותה בטכנולוגיות כאלו.

ואכן, בעשור החולף נרשמו בזירת המזרח תיכון מספר עדויות מטרידות להגברת יכולת ההפעלה של ארגוני טרור בתחום הבלתי מאויש. בין היתר תועדו שימושים של חיזבאללה במגוון כלי טייס בלתי מאוישים במסגרת הסיוע שסיפקו לצבאו של בשאר אל-אסד במלחמת האזרחים בסוריה. חיזבאללה עשה שימוש בכלים פשוטים, חלקם מוצרי מדף שעלותם מאות דולרים בודדות, בפעולותיו נגד ארגוני טרור קטנים. אולם, הארגון הוכיח גם יכולת הפעלה של כלים מתקדמים יותר מתוצרת איראן, בעלי יכולות תקיפה, הן בסוריה והן בניסיונות לחדור לישראל.

תיעוד עדכני יותר המגיע מערב הסעודית לגבי שימוש במל"טים מתקדמים, גם הם בעלי הקשר איראני, צריך להטריד את צה"ל. בשנים האחרונות בוצעו נגד מטרות איכות בערב הסעודית מספר מתקפות, שהמורדים החות'ים הואשמו בביצוען. התקיפות הוצאו לפועל באמצעות מל"טים תוקפים ומתאבדים מסוגים שונים. בין היתר הותקפו, בספטמבר 2019, מפעלים סעודים לזיקוק נפט ונגרם נזק שכפה על ערב הסעודית להפחית במחצית את תפוקת הנפט שלה. מאז בוצעו עוד מספר תקיפות מל"טים על ערב הסעודית, כולל במארס, אפריל ומאי 2021, שהציגו שיפור יכולות מבצעיות, שכן המל"טים נשלחים ממרחק של מאות קילומטרים (מעומק תימן). המל"טים הללו מסמלים את האיום האפשרי על ישראל, במקרה של עימות צבאי בחזית הצפונית.

בשונה ממתקפת "נובי גוד" – מתקפת "נחיל" מל"טים מאולתרים על הבסיס הרוסי בחמימים שבצפון מערב סוריה, ומתקפות כטב"מים נוספות על אותו בסיס בשנת 2018, אין מדובר עוד במתקפות של כלים מאולתרים, אלא – כפי שנקבע על ידי חוקרי האו"ם - בכלים שרובם תוצרת התעשייה הצבאית האיראנית. עם זאת, עדיין אין עדויות לכך שמדובר ב"נחילים" של ממש, המסוגלים למשל לתכנון ולפעולה אוטונומיים, כאלו שמנסים לפתח בין היתר באמצעות בינה מלאכותית בתעשיות הביטחוניות של מדינות בעלות תעשיות טכנולוגיות מתקדמות דוגמת ארצות הברית וסין.

לקחים

ההתמודדות של צה"ל ובעיקר של חיל האוויר עם איום הכטב"מ במסגרת מבצע "שומר החומות" העידה כי בוצעה היערכות לקראת האתגר, כפי שהוכיחו ההתאמות שמאפשרות ירוט כטב"ם באמצעות מערכת כיפת ברזל. ברם, לא ניתן להתעלם מהביקורת בדו"ח מבקר המדינה בנושא, מאפריל 2021 (מעקב לדו"ח מנובמבר 2017), לגבי היעדר מענה לאיום הרחפנים על ישראל בכלל ועל בסיסי צה"ל בפרט.

הזמינות של הטכנולוגיות הבלתי מאוישות (לשימוש באוויר, בים וביבשה) ופשטות הפעלתן ומחיריהן הנמוכים, לצד עדויות לשימוש בהן על ידי ארגוני טרור בזירות לחימה שונות במזרח התיכון, מחייבים המשך היערכות. אל לצה"ל לגלות שאננות לנוכח התוצאות המספקות שהושגו במסגרת מבצע "שומר החומות". האתגר בתחום בעת עימות בגבול הצפוני למשל, עשוי להיות קשה יותר במידה ניכרת. כל עוד יהיה מדובר באירועי תקיפה בודדים, המצב יהיה בשליטה. אולם התמודדות עם מספר רב של כלים, במיוחד על רקע מטחי רקטות כבדים, עשויה להכביד מאוד על ההגנה האווירית הישראלית, ולכן יש צורך בבחינת המוכנות להתמודדות עם אפשרות זו. לכן יש צורך במעקב קבוע אחר טכנולוגיות מתוצרת איראנית וכן טכנולוגיות שונות שנמצאות בידי חיזבאללה, כמו גם בידי ארגוני טרור אחרים בזירה המזרח תיכונית. בין היתר, יש לתת את הדעת על טענות של איראן שבידיה כטב"מים בעלי יכולות חמקנות.

גם אם טרם הוצגה יכולת הפעלה של "נחילים" של ממש על ידי ארגוני טרור, ניכרת הבנה של ארגוני טרור כי הפעלת מספר רב של כלים בו זמנית ובתיאום תשפר את יכולתם לאתגר את מערכי ההגנה האווירית של ישראל. אם יופעלו קבוצות כלים כאלו, במיוחד במקביל למטחי רקטות, אין וודאות שיהיה די במערכות הקיימות על מנת להתמודד עם הזיהויים והיירוטים הנדרשים, כבר כעת יש קושי, בחלק מהמקרים, להתמודד עם עצימות מטחי הרקטות עצמם. לכן, יש לבחון את התאמתן של מערכות נוספות, שאינן רק מערכות יירוט, ואת האפשרות להטמיע אותן בכוחות הפועלים בממדים השונים. כן ניכר כי אחת הדרכים להתמודד עם נחילים היא שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית. ישראל היא אחת המובילות בתחום יירוט רחפנים ומל"טים וכן בבינה מלאכותית, אולם מלבד ההובלה הטכנולוגית והיצוא לעולם יש צורך גם לרכוש ולהטמיע מערכות מתקדמות כאלו בצה"ל.

לסיכום, השימוש בכלים בלתי מאוישים כבר אינו נחלתן הבלעדית של מדינות מתקדמות. מדובר באיום הולך וגובר בעיקר בממד האווירי, אך לא רק בו. במקביל לטיפול הנדרש בלקחי דו"ח מבקר המדינה בנושא הרחפנים, ראוי להיערך ולהצטייד במערכות ובתפיסות המתאימות, על מנת לאפשר לצה"ל לסכל ניסיונות שימוש בכלים כאלו בעימותים עתידיים.