ההיבטים המשפטיים של המלחמה ברצועת עזה – עושים סדר - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ההיבטים המשפטיים של המלחמה ברצועת עזה – עושים סדר

ההיבטים המשפטיים של המלחמה ברצועת עזה – עושים סדר

חוקרת המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך עם הסברים לגבי הכללים המשפטיים החלים על לחימתה של ישראל ברצועת עזה

מבט על, גיליון 1770, 16 באוקטובר 2023

English
פנינה שרביט ברוך

על רקע מתקפת חמאס על יישובי הנגב המערבי והמלחמה המתנהלת בעקבותיה ברצועת עזה, עולות תהיות לגבי תחולת החוק הבינלאומי על המתרחש. מאמר זה מבהיר את עקרונות החוק הבינלאומי הרלוונטיים בהיבטים מהותיים שונים לאירועים – הן מתקפת חמאס והן המלחמה ברצועה.


  1. המתקפה הישירה של החמאס נגד אזרחי ישראל ומעשי הזוועה שביצעו במהלכה, הכוללים: רצח, עינויים, אונס, לקיחת בני ערובה, ביזה ופשעים רבים אחרים, נכנסים תחת הפשעים החמורים המוגדרים בדין הבינלאומי כפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואף נופלים גם בהגדרת פשע הג'נוסייד (השמדת עם). לחמאס חובה מוחלטת לשחרר מיד את כל החטופים שהחזקתם היא פשע מלחמה חמור ומתמשך.2. למרות ההפרות החמורות והפשעים הקשים שביצע החמאס, ישראל מחויבת לכבד את דיני המלחמה (דיני העימות המזוין). אין עיקרון של הדדיות בדינים אלה.

    3. לפי דיני המלחמה מותר לכוון התקפות נגד מטרות צבאיות ואסור לכוון התקפות לעבר אזרחים ואובייקטים אזרחיים. מטרה צבאית כוללת אובייקט אזרחי שמשמש לצרכי האויב. כיוון שחמאס ממקם את כל התשתיות הצבאיות שלו בתוך מבנים אזרחיים ומתחת להם, מותר לכוון התקפה לעבר מבנים אלה, שכן הם מאבדים את מהותם האזרחית והופכים למטרה צבאית עקב שימוש זה.

    4. לפי דיני המלחמה, גם כאשר תוקפים מטרה צבאית אסור לתקוף אם הנזק האגבי הצפוי מן התקיפה הוא מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי מן התקיפה. אלא אם יישללו מהחמאס יכולותיו הצבאיות, הוא ימשיך להוות איום מוחשי המונע את האפשרות לשקם את הישובים שפונו במערב הנגב ולהחזיר את תושביהם לבתיהם. כך, חמאס יצליח לשלול למעשה מישראל את מימוש ריבונותה בחלקים מהמדינה שסמוכים לגבול עם רצועת עזה. נוכח האיום העצום שחמאס מהווה כיום על ישראל, שלילת יכולותיו הצבאיות צפויה להניב לישראל יתרון ביטחוני גדול. לאור זאת, הפגיעה בכל אחד מהמרכיבים של התשתית הצבאית של החמאס מעניקה יתרון צבאי משמעותי מאוד. בהתאם, גם אם במהלך התקיפה של מטרה כזו ייפגע מספר ניכר של אזרחים, אין מדובר בהכרח בנזק אגבי מופרז ולכן זו לא תהיה תקיפה בלתי-מידתית שאינה חוקית.

    5. לפי דיני המלחמה יש חובה לנקוט אמצעי זהירות מעשיים כדי למזער פגיעה באזרחים בעת תקיפת מטרות צבאיות. אולם, אין חובה חוקית לתת אזהרה פרטנית לפני תקיפה. בנסיבות הקיימות, אזהרה כללית לאזרחים להתרחק מאזורים שעתידיים להיות מותקפים על ידי צה"ל - יכולה בהחלט להיחשב אמצעי זהירות מספק. אין מדובר בגירוש או טיהור אתני. להיפך, מדובר באמצעי זהירות שננקט לטובת התושבים.

    6. השימוש שעושה חמאס בתושבי רצועת עזה כמגן אנושי לפעילותו היא פשע מלחמה. כך גם המעשים שנעשים כדי למנוע מאזרחים מלהתרחק מאזורי סכנה.

    7. רצועת עזה אינה שטח כבוש על ידי ישראל, בניגוד לעמדה הפוליטית של גורמים שונים בעולם. המבחן לכיבוש הוא שליטה אפקטיבית בשטח. ישראל התנתקה מהרצועה לגמרי

    ב-2005 ואין לה שום שליטה אפקטיבית על השטח. היכולת של חמאס להוציא לפועל את ההתקפה שביצע ממחישה זאת בצורה ברורה. אין לישראל חובה לספק אמצעים לשטח אויב, כולל חשמל ומים.

    8. מותר להטיל מצור, כולל מצור ימי על שטח האויב. אם יהיה מחסור הומניטרי חמור, גורמי סיוע יוכלו לבקש לאפשר העברת סיוע ויהיה מקום לשקול זאת.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםמשפט וביטחון לאומימלחמת חרבות ברזל
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Doaa Albaz / Anadolu
מבצע "מרכבות גדעון" – האם נחצים קווים אדומים?
מטרת מאמר זה היא להתריע מפני היבטים בעיתיים בתוכנית המבצע בעזה, העולים מתוך התבטאויות של הדרג המדיני ואשר עלולים להוות הפרה של הדין הבינלאומי ואף להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות
29/05/25
הפסקת פעילות אונר"א: מהלך ראוי המחייב הערכות מקדימה
ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים לתוקף ולגבש תחילה אלטרנטיבה מיידית לאונר"א ברצועת עזה, יהודה ושומרון וירושלים, וכן תכנית חלופית לטווח הארוך על בסיס העקרונות הבאים : (1) מינוי גורם או גוף קבוע שיספק במקום אונר"א שירותים נדרשים לאוכלוסייה בעזה, במסגרת הדיונים על "היום שאחרי שלטון חמאס"; (2) קידום מהלך שיוביל לכך שהרשות הפלסטינית תמלא את ה"וואקום" שייווצר עם הפסקת פעילות אונר"א ביהודה ושומרון; (3) מימוש אחריותה של עיריית ירושלים לאספקת השירותים שמעניקה אונר"א כיום לתושבים הפלסטיניים במזרח העיר.
06/01/25
שאטרסטוק, חיים צח לע''מ
צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החלטה חמורה ומסוכנת – ומה הלאה?
המשמעויות וההשלכות של ההחלטה התקדימית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט
26/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.