הבינה המלאכותית אינה משנה רק את יכולות העיבוד של מחשבים, אלא גם יוצרת כלכלה חדשה המבוססת על הטוקן כיחידת המדידה המרכזית של השימוש במודלים, הביקוש לכוח מחשוב והעלות הכלכלית של הפעלתם. הטוקן משקף את היקף עבודת ה Inference-– העיבוד שמבצע המודל בזמן אמת – ולכן מהווה מדד ישיר לצריכת משאבי מחשוב, ובהם מעבדים גרפיים, מרכזי נתונים ואנרגיה. במובן זה, הטוקן אינו הגורם להשקעות בתשתיות AI אלא המדד שבאמצעותו ניתן להבין את הביקוש לכוח מחשוב – המשאב האסטרטגי המרכזי בעידן הבינה המלאכותית. המאמר מציג את מושג "כלכלת הטוקנים" כמסגרת אנליטית...
ערב הסעודית מעוניינת לדבוק בדטאנט מול איראן, תוך התמודדות נחושה יותר עם שלוחיה של הרפובליקה האסלאמית. בעוד שהיא מקפידה לקיים ערוצי דיאלוג עם טהראן, היא מגלה בשבועות האחרונים נכונות להפעיל כוח צבאי נגד החות'ים בתימן והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק, ואף השיקה יוזמה ביטחונית אזורית להגנה על נתיבי השיט בים האדום. אולם, הניסיון ההיסטורי מלמד שאסרטיביות צבאית סעודית, שממנה ניסתה הממלכה להימנע בשנים האחרונות, לא רק שאינה מבטיחה הכרעה מול שלוחיה של איראן, אלא עלולה לחשוף את ריאד להסלמה נוספת ולמחירים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים כבדים.
מאמר זה מיישם את התזה של פול קנדי בדבר מתיחת יתר אימפריאלית כמסגרת מבנית לבחינת מסלולה האסטרטגי של ישראל בשנת 2026. לא נטען כי ישראל היא אימפריה, ואף לא כי שקיעתה קבועה מראש. במקום זאת, נטען כי המנגנון שזיהה קנדי — נטייתן של מחויבויות אסטרטגיות לחרוג בהיקפן מן הבסיס היצרני הנדרש למימונן, בשילוב חוסר יכולתן הפוליטית של קואליציות שלטוניות לחלק מחדש את הנטל בטרם נסגר חלון ההזדמנויות לתיקון — פועל בכל קנה מידה; וכי סימניו המבניים המוקדמים כבר ניכרים בנתונים הישראליים.
הניתוח מתרכז בבחינת שלושה מקרים היסטוריים — ספרד ההבסבורגית, דרום...
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת רצועת עזה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים את היקף השיגורים וההתרעות שבוצעו ע"י חמאס, הרוגים ישראלים וזרים, נתונים בנושא החטופים, נתונים לאחר התמרון של צה"ל, סיוע הומניטרי, המצב הכלכלי בעזה ועוד. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
מפת הדרכים החדשה לעזה, שגובשה במסגרת מועצת השלום של הנשיא טראמפ, מבקשת לתרגם את תוכנית 20 הנקודות ואת החלטת מועצת הביטחון 2803 שאישרה אותה ממסגרת עקרונית לתוכנית יישום מפורטת. מחד גיסא, היא משנה חלק מההנחות הביטחוניות שעליהן נשענו מסמכים אלה; מאידך גיסא, היא עשויה להיות המסגרת המעשית היחידה להעברת השלטון מחמאס ולהקמת חלופה שלטונית ברצועת עזה. ככל שהמתווה מתבסס כמסגרת המדינית ל"יום שאחרי" ונהנה מתמיכה אמריקאית ובינלאומית רחבה, יכולת ישראל להשפיע באמצעות דחייתו בלבד הולכת ומצטמצמת. לפיכך, השאלה המרכזית אינה אם לאמץ את מפת...
בשנה האחרונה מתנהל באיראן שיח נרחב סביב דוקטרינת הגרעין שלה ותקפותה. במשך עשרות שנים חתרה הרפובליקה האסלאמית להגיע ליכולת סף גרעינית תוך הימנעות מפיתוח נשק גרעיני בפועל, על בסיס התפיסה שיכולת זו מספקת הרתעה בלי לחשוף את איראן למחירים הכרוכים בפריצה לנשק. עם זאת, ההתפתחויות מאז אוקטובר 2023, ובמיוחד שתי התקיפות האמריקאיות-ישראליות על איראן בשנה האחרונה, ערערו את תפיסת הביטחון האיראנית וחיזקו את הקולות הקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית. מאמר זה מבקש לבחון את הוויכוח המתנהל באיראן סביב סוגיה זו ואת השלכותיו האפשריות על מדיניותה...
ההחלטה ההיסטורית של ההנהגה הלבנונית לקיים שיחות ישירות עם ישראל ולחתום על הסכם המסגרת עימה ביוני עוררה פולמוס פנימי נרחב בלבנון. המהלך עורר מחלוקת גם במישור המשפטי, לנוכח החקיקה הלבנונית האוסרת על קיום קשרים בין ישראלים לאזרחים לבנונים, המסתכנים בעונשים כבדים אם יפרו את החוק. ההנהגה הלבנונית נמנעת בשלב זה משינוי החקיקה ומאמצת מול חזבאללה ותומכיו, המאשימים אותה בבגידה, את הפרשנות לפיה החוקה הלבנונית מעניקה לה סמכות לקיים את המגעים מול ישראל לטובת הגנה על ריבונות לבנון. במקביל, היא מאמצת כללי התנהגות זהירים במגעים אלה. מבחינת ישראל,...
התגובות באיראן להסכם הביטחוני בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן משקפות גישה זהירה ומורכבת ביחס למשמעויותיו. בשלב זה, רוב הפרשנים אינם רואים בו ברית צבאית אנטי־איראנית מגובשת או "נאט"ו אסלאמית" המסוגלת לשנות את מאזן הכוחות האזורי. פרשנים אלה מדגישים את הפערים בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ואת העמימות ביחס למחויבויותיהן הצבאיות. עם זאת, אחרים מזהים בהסכם ביטוי לשינוי רחב יותר בארכיטקטורה הביטחונית האזורית: מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על ארצות הברית לרשתות ביטחוניות אזוריות מגוונות יותר. התגובות להסכם משקפות גם את המחלוקת...
מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.
האירועים שפרצו בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. מאמר זה סוקר ארבע הגדרות מרכזיות: הגדרת ה-IHRA, המקובלת ביותר בעולם המערבי, הכוללת דוגמאות לשימוש בסטנדרטים כפולים ובנאמנות כפולה; מודל שלושת ה-D של נתן שרנסקי, המדגיש דה-לגיטימציה, סטנדרטים כפולים ודמוניזציה; הצהרת ירושלים, המצמצמת את ההגדרה כדי להגן על חופש הביטוי; והגדרת Nexus, המנסה למצוא נתיב ביניים ליברלי. בעוד שקיימת הסכמה רחבה ששנאת יהודים והטלת אחריות קולקטיבית עליהם הן ביטויי אנטישמיות, המחלוקת העיקרית נותרת סביב...
מאז ה-7 באוקטובר מתקיים שיח ער בחוגים מקצועיים בדבר הצורך בעדכון או שינוי תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כידוע לכל העוסקים בכך, לישראל אין ולא הייתה מעולם תפיסת ביטחון לאומי כהלכתה – כתובה, מאושרת על ידי הדרג המדיני ומפורסמת ברבים. למעשה, המונח "תפיסת ביטחון" משמש בישראל כלי, שהאוחז בו מגדירו לנוחותו ועושה בו שימוש לצרכיו. ואולם בעקבות טראומת ה-7 באוקטובר, ובעידודם של גורמים השואפים לשנות את דמותה של ישראל כפי שעוצבה על ידי דוד בן-גוריון (כולל במדיניות הביטחון שלו), הולכת ומתעצבת בשטח מה שאפשר לכנות "תפיסת ביטחון...
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי מועצת השלום הגיעה למה שהוא תיאר כ"הסכם היסטורי" לגבי פירוק מוחלט של חמאס וקבוצות חמושות אחרות ברצועת עזה מנשקם. הממשל האמריקאי פועל כעת להוצאת ההסכם לפועל כדי לפצות על תחושת הכישלון מול איראן ולהתניע מחדש את תוכנית 20 הנקודות. חמאס מצידו מציג גמישות טקטית עקב הלחץ הצבאי הישראלי (צה"ל הרחיב את שליטתו מערב ל"קו הצהוב" ל"קו הכתום") והודיע כי הוא מקבל עקרונית את המתווה, אך בפועל נציגיו מצהירים כי הארגון יסרב להתפרק מנשקו טרם נסיגה ישראלית מלאה. וברקע, קטר...
