פרסומים

יותר מעשור מפריד בין ההכרזה על יוזמת החגורה והדרך הסינית (BRI) לבין ההכרזה על המסדרון הכלכלי הודו–המזרח התיכון–אירופה (IMEC) בספטמבר 2023. עבור היוזמה החדשה זהו יתרון: היא יכולה ללמוד מן הניסיון הסיני. במקום לראות ב-IMEC רק חלופה ליוזמת BRI, מאמר זה בוחן אילו לקחים ניתן להפיק מהצלחותיה ומכשליה של האחרונה. הניסיון הסיני מצביע על היתרונות של בנייה הדרגתית וגמישה, שעשויה לאפשר ל-IMEC להתפתח כרשת מסדרונות וחיבורים משלימים, אך גם על הצורך בתיאום, בבחירת פרויקטים קפדנית ובפיתוח תשתית רגולטורית ולוגיסטית לצד התשתית הפיזית. IMEC אינה צריכה...

ויקיפדיה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לחוליה מרכזית באקוסיסטם גלובלי של ייצור, הסמכה והפצת מידע מוטה, המשועתק למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית ומגיע באמצעותם לקהלים נרחבים ברחבי העולם כידע אמין וסמכותי. הפעילות השיטתית של רשת עורכים מתואמים המונעים אידיאולוגית הופכת את הפלטפורמה לתשתית משמעותית להרעלת ידע בכל הנוגע לישראל. זאת, באמצעות מסגור חד־צדדי, בחירה סלקטיבית של מקורות, השמטת הקשרים, שינוי מונחים מרכזיים ועיצוב מסגרת נרטיבית המציגה את הקמתה וקיומה של המדינה כעוול מתמשך ובכך מערערת על עצם זכותה להתקיים. תוצרי הטיית הידע מהווים...

בעקבות לחץ אמריקאי, הציג ראש ממשלת עיראק, עלי א-זיידי, תוכנית שאפתנית לפירוק המיליציות הפרו-איראניות מנשקן. הוא אף הציב אולטימטום לביצועה – עד ה-30 בספטמבר – המועד שבו אמורה להסתיים משימת הקואליציה הבינלאומית נגד דאע"ש בהובלת ארצות הברית. ככל שמתקרב מועד פקיעת האולטימטום, מתברר גודל האתגר לנוכח מחלוקת פנימית בין המיליציות. בעוד שמיליציות פרגמטיות שמנהיגיהן חותרים לחיזוק השפעתם הפוליטית הצהירו על תמיכה בתוכנית, המיליציות הקיצוניות והנאמנות ביותר לאיראן דחו אותה בתוקף. הן אף ניסו לשבש את התוכנית באמצעות הסלמה צבאית בשטח שכנותיה של...

בקהיר מתנהלים בשבועות האחרונים מגעים להקמת רשימה לאומית מורחבת לקראת הבחירות שאמורות להיערך בנובמבר למועצה המחוקקת הפלסטינית, ותכלול אנשי פת"ח אופוזיציוניים לאבו מאזן לצד גורמי חמאס ויתכן גם הג'האד האסלאמי. משמעות הרכבה של הרשימה היא השתלבות חמאס במערכת הפוליטית הפלסטינית בלי שנדרש ממנו להכיר בהסכמים שעליהם חתום אש"ף עם ישראל ומבלי שנשקו יוכפף לרשות הפלסטינית. השלכות צפויות נוספות הן החלשת הרשות הפלסטינית, עד כדי התרוקנותה מתוכן ואף קריסתה, או נפילתה לידי חמאס. על ישראל להתנגד לנורמליזציה של חמאס דרך הקלפי – ובוודאי...

הכרזת ממשל טראמפ על Operation Economic Outcast מסמנת מעבר לשלב חדש במערכה נגד איראן. לאחר כחצי שנה של לחימה, שבמהלכה ספגה טהראן פגיעה קשה, תמונת המערכה עדיין אינה שלמה: התנועה במצר הורמוז לא חזרה לשגרה והסוגייה הגרעינית נותרה ללא פתרון. לאור זאת, וושינגטון מבקשת לשנות את מרכז הכובד: פחות הישענות על הרחבה נוספת של המערכה הצבאית ויותר ניסיון לתרגם את ההישגים שכבר נצברו למנגנון מתמשך של לחץ כלכלי ופיננסי. התוכנית מרחיבה את הסנקציות המשניות ומכוונת גם למדינות, בנקים וחברות שיסייעו לאיראן לעקוף את הבידוד. אולם פרטי האכיפה, זהות היעדים...

מדד תפיסות האיום שפורסם לאחרונה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג פרדוקס מטריד. רק 14 אחוזים מהציבור רואים באסון טבע רחב־היקף אחד משלושת האיומים המרכזיים על ישראל בחמש השנים הקרובות, ורק 5 אחוזים רואים בו את האיום המשמעותי ביותר. בקרב המומחים שנשאלו השיעורים נמוכים אף יותר: 10 אחוזים ו-3 אחוזים, בהתאמה. אבל כאשר הציבור נשאל מה יקרה אם התרחיש יתממש, 64 אחוזים מעריכים שהנזק יהיה רב או רב מאוד, ו-58 אחוזים סבורים שמוכנות המדינה נמוכה או נמוכה מאוד. כלומר, הציבור אינו מתכחש לחומרת האסון ואינו נותן אמון רב במוכנות לקראתו, אך עדיין...

בלילה שבין 17 ל-18 באוגוסט 2026 ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה חריגה בעומק שטח סוריה, כ-60 ק"מ בלבד מגבול טורקיה. שמונה טילים פגעו במסלולי ההמראה בשדה התעופה הצבאי אבו א־ד׳הור שבמחוז אידליב. לשכת ראש הממשלה אישרה דה-פקטו את דבר התקיפה, והבהירה כי פריסת כוחות טורקיים על אדמת סוריה מהווה מבחינת ישראל קו אדום. על פי הודעת הלשכה, בין המדינות התגבש סטטוס-קוו ביטחוני שדמשק עמדה על סף הפרתו כאשר אפשרה לכוחות טורקיים להיערך בבסיס, חרף אזהרות חוזרות ונשנות שהועברו אליה. כשבוע לאחר מכן, דווח כי התקיימה פגישה בין ראש המוסד, רומן גופמן, לבין...

לצפייה בדוח לחצו כאן

בשנים האחרונות מתרחבת התחרות בין סין לארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית מן המרוץ לפיתוח מודלים מתקדמים אל ממדי ההפצה, עיצוב המוסדות, התקנים, שרשראות הערך והשותפויות שיקבעו את עתיד התעשייה. בעוד ארצות הברית מבקשת לשמר את יתרונה באמצעות שליטה בטכנולוגיות מפתח ובשיתוף פעולה עם בעלות בריתה, סין מקדמת אסטרטגיה הנשענת על מודלים פתוחים, עלויות מופחתות, תשתיות ושיתופי פעולה עם מדינות הדרום הגלובלי. ועידת הבינה המלאכותית העולמית (World Artificial Intelligence Conference – WAIC), שנערכה בשאנגחאי ביולי 2026, המחישה היטב אסטרטגיה זו. לצד השקת...

מבוא בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ניכרים בסיכול ניסיונות של גורמים מדינתיים סמכותניים להפיץ מידע שעבר מניפולציה, החותר תחת מוסדות דמוקרטיים־ליברליים ומשפיע על קהלים מקומיים. פעילויות אלה, המכונות לרוב מבצעי השפעה,[1] הביאו את האיחוד האירופי להרחיק לכת ולקבוע כי "טנקים או טילים אינם עוד כלי הנשק העיקריים במתקפות על חברות דמוקרטיות. מניפולציה והתערבות זרה במידע (FIMI)[2] הפכה לאחד האתגרים המגדירים של מדיניות הביטחון והחוץ בשנות ה־20 של המאה ה־21, לצד איומים היברידיים אחרים".[3] בעוד שמרבית המחקר והספרות התמקדו בנרטיבים, בתכנים וברשתות...

מאמר זה נכתב בתקופה שבין מלאת שנה לכהונת הרמטכ"ל, רא״ל אייל זמיר, שנכנס לתפקידו ב-5 במארס 2025, לבין מחצית כהונתו (אם לא תוארך). הוא מסתמך על מחקר מתמשך המתבצע במכון למחקרי ביטחון לאומי החל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". התובנות מבוססות על אינטגרציה של בסיס נתונים רחב, הכולל ממצאי סקרים עיתיים לבחינת עמדות הציבור, ניטור סנטימנט ושיח ברשתות החברתיות בסוגיות ליבה, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק ומפגשים עם עשרות מפקדים וחיילים בסדיר ובמילואים, וכן ניתוח מגמות הסיקור בתקשורת הממוסדת. תמונת המצב משורטטת על פי מספר היבטים מרכזיים...

הסכם מכה שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ב-7 באוגוסט כולל סעיף הגנה הדדית ומחבר בין שלוש מדינות מוסלמיות מרכזיות. ההסכם מעורר דאגה בישראל ובמדינות נוספות, בהן יוון והודו, אך ישימותו כברית צבאית הדוקה מוטלת בספק בגלל שונות במפות האיומים, תחרות על ההנהגה הסונית ויחסים מורכבים של טורקיה ופקיסטן עם איראן. הנשק הגרעיני הפקיסטני מעניק לברית משקל הרתעתי אך לא מטרייה אוטומטית. מאמר זה בוחן את משמעות הברית בארבעה תרחישים: המשך המצב הקיים, הצהרות הרתעתיות בלבד, העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והרחבת הברית למדינות נוספות ובהן מצרים. על ישראל...