מדיניות החוץ של ישראל בעידן הקורונה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מדיניות החוץ של ישראל בעידן הקורונה

מדיניות החוץ של ישראל בעידן הקורונה

מבט על, גיליון 1317, 12 במאי 2020

English
עודד ערן
שמעון שטיין
מדיניות חוץ בתקופת הקורונה

ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה. 


התבוננות בהתנהלות הזירה הבינלאומית והשחקנים המרכזיים בה בעת הנוכחית מחזקת הערכה, כי תהליכים ומגמות שנצפו בשנים האחרונות יואצו ויעמיקו על רקע משבר הקורונה. מכאן המסקנה כי יש להתאים את מדיניות החוץ של ישראל לנסיבות המתהוות, שעיקרן העמקתן של מגמות נמשכות, ולהיערך לכך שחלקן אף עלולות לקבל תפנית דרמטית-פרדיגמטית.

הסכסוך הישראלי פלסטיני: ברי שהשלכות "האביב הערבי" ברחבי המזרח התיכון צמצמו את השפעתו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כגורם מעצב במדיניות החוץ של הגורמים האזוריים והבינלאומיים הרלוונטיים. משבר הקורונה כשלעצמו לא צפוי לשנות מגמה זו. בהנחה שמצב זה עדיף על הממשלה החדשה בישראל על פני עיסוק מדיני ו/או ביטחוני מוגבר בסוגית הסכסוך, ישראל תיטיב לעשות אם תימנע משינויים במצב הקיים, דוגמת החלטה לספח שטח בגדה המערבית, שתעלה את הנושא למקום גבוה על סדר היום האזורי ותחייב התייחסות, שעיקרה התנגדות וביקורת חריפה מצד מדינות ערב. עניין זה קשור גם למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ובפרט ליחסים בינה לבין המדינות החברות באיחוד האירופי.

הזירה האזורית ואנרגיה: ירידת מחירי הנפט החלה לפני פרוץ משבר הקורונה, שאף הצניח את הביקושים ועמם את המחירים לרמה שנצפתה בסוף המאה הקודמת. המגפה פוגעת קשה בכל כלכלות האזור ובמיוחד בשכנותיה של ישראל (וכמובן בה עצמה) וגם תהליך ההתאוששות יהיה מורכב, ממושך ויותיר צלקות. במצב זה עומדים בפני ישראל סיכונים שמקורם בערעור אפשרי של היציבות בסביבה המידית, ובה בעת מצב זה מזמן לה הזדמנויות לחזק שיתופי פעולה. מול כל אחת משכנותיה יכולה ישראל להציע שתופי פעולה העשויים להקל עליהן את ההתמודדות עם המצוקות הכלכליות (אמנם תוך התחשבות בכך, שהאתגרים הכלכליים שעמם יהיה על ישראל להתמודד עקב משבר הקורונה יצמצמו את מרחב התמרון שלה מול שכנותיה). על אף ההתכווצות הצפויה במשאבים הפיננסים שיעמדו לרשותן, ניתן לצפות כי פניה משותפת ישראלית-ערבית לסיוע במימון פרויקטים, שניתן לבסס טיעונים בזכות כדאיותם הכלכלית, תזכה לתמיכה בינלאומית. כאמור, החלטה ישראלית לספח חלקים בגדה המערבית תשים לאל נכונות ערבית לשיתוף פעולה עמנו.

מחירי הנפט לאורך השנים
מחירי הנפט לאורך השנים. צילום: macrotrends.net

ישראל–ארצות הברית: גם אם ייבחר טראמפ לכהונה שניה, אפשר שהדמוקרטים ישתלטו על הסנאט. ישראל תזדקק אז להתאמות מול קונגרס אמריקאי, שאת הצבעותיו והחלטותיו בנושאים החיוניים לה אין לקחת כמובטחות מראש לטובתה. ואם ייבחר נשיא דמוקרטי, ממשלת ישראל תצטרך להיערך לשינויי מדיניות – בעיקר בקשר לסוגייה האיראנית ובזירה הישראלית-פלסטינית. חשיבותה האסטרטגית של ארצות הברית לישראל מרוכזת בשני נושאים - ווטו אמריקאי על החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, העלולות לפגוע משמעותית בישראל; איכות וזמינות הסיוע הביטחוני. לשני מובנים אלה של היחסים אין מבחינת ישראל תחליף נראה לעין לעת הזאת. מדיניותה של מדינת ישראל חייבת להתעצב כך, שבכל מצב נתון יהיו מובטחים הן הווטו והן הסיוע.

לכאורה, עליונותו של שיקול זה גוברת על יוזמה ופעולה ישראליות שלא יזכו לברכתה של וושינגטון. הדברים אמורים במיוחד לגבי יחסי ישראל-סין. עוד לפני כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן הגדירה ארצות הברית את סין כבת פלוגתא ומתחרה. התמקדותה של ארצות הברית בענייני פנים בעת משבר הקורונה תוך ריכוז מדיניות החוץ בהאשמת סין בהתפרצות המגפה, שחקה עוד יותר את מעמדה הבינלאומי שנחלש ממילא בשנים האחרונות. כך לדוגמא, במקום לנצל את פורום ה-G7 להתוויית תכנית פעולה לחילוץ הכלכלה העולמית, ניסתה ארצות הברית ובהצלחה חלקית בלבד לנצלו כדי לתקוף את סין.

דילמת היחסים עם סין: הרבה לפני התפרצות מגפת הקורונה, ארצות הברית לחצה על שותפותיה בזירה הבינלאומית לאמץ צעדי הגנה מחמירים נגד השקעות ומעורבות סיניות בתחומים רגישים, כמו דור התקשורת העתידי והבינה המלאכותית. לחצים בכיוון זה קיבלו משנה תוקף ודחיפות בחודשים האחרונים. לצד מדינות אחרות, ישראל ניצבת בפני דילמה בהקשר זה. גם כלכלות חזקות משלה – גרמניה, אוסטרליה וקנדה – נאלצות להתמודד עם לחץ אמריקאי להימנע מיחסים כלכליים עם סין. אך במקרה הישראלי, הדילמה חדה וברורה יותר. האיחוד האירופי החל לגבש מדיניות הבנויה על שילוב בין הגנה בפני סיכונים ביחסים עם סין מחד גיסא, לבין מימוש ההזדמנויות להעמקת היחסים הכלכליים והטכנולוגים עמה מאידך גיסא. גם ישראל גיבשה מנגנון האמור לבחון פגיעה אפשרית באינטרסים חיוניים כתוצאה מהתקשרות בין גורם ישראלי לגורם חיצוני. הצורך לשמור על דיאלוג קבוע עם הממשל האמריקאי בנושא זה, כמו גם בנושאים אחרים, הינו חיוני.

ישראל והאיחוד האירופי: גם בהקשר הדילמה של היחסים עם ארצות הברית ועם סין, חשוב שישראל תמצא קבוצת התייחסות של מדינות, ובפרט האיחוד האירופי, אם זה יצליח לגבש מדיניות משותפת. עם זאת, יש לזכור כי האיחוד האירופי מתמודד כבר שני עשורים עם משמעויותיה השליליות של התרחבותו על לכידותו הפנימית ועליית כוחן של תנועות לאומניות-בדלניות בחלק ממדינות החברות; סוגית הרלוונטיות של האיחוד במסגרת התחרות הבינמעצמתית תתעורר ביתר שאת אם את היציאה מהקיפאון הכלכלי שכפה המאבק בקורונה תלווה תחרות שלוחת רסן בסחר העולמי או במחירי חומרי גלם חיוניים.

פרשת היחסים העכורים בין ישראל לבין האיחוד האירופי טעונה עיון מחודש.  אחרי הכל, אירופה היא עדיין השותף הכלכלי הגדול ביותר של ישראל וזו סיבה מספקת למאמץ לבלום את הסחף ביחסים. יתר על כן, היחלשות מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון ותהליך נסיגתה מהאזור (שמשבר הקורונה צפוי להאיץ אותו עקב שינוי בסדרי עדיפויות) וכפועל יוצא בהקצאת משאבים, מול התנגדותן של השותפות האירופאיות להסכם הגרעין ולמדיניות "מקסימום הלחץ" שמפעילה ארצות הברית על איראן, וזאת בנוסף לעניינן של מדינות אירופה במציאת דרך לצמצם את ההגירה מהמזרח התיכון ליבשת – כל אלה מחזקים צורך בחידוש הדיאלוג עם אירופה, ובדרג בכיר. יש להניח שחילופי נשיאים בארצות הברית ישפרו את הדיאלוג הטרנס-אטלנטי במספר נושאים, שלישראל עניין ישיר בהם (סוגיית הסכסוך הישראלי פלסטיני והנושא האיראני), ומוטב לישראל לשדרג את יחסיה עם אירופה כדי לנסות ולהשפיע על קבלת החלטות ומדיניות. הימנעות מצעדים שיערערו את הסטטוס-קוו בזירה הישראלית-פלסטינית תועיל גם בהקשר זה: שרי החוץ של מספר חברות באיחוד מבקשות להודיע עוד בטרם נפלה בממשלת ישראל החלטה לממש כוונות סיפוח בגדה המערבית על סנקציות שיינקטו אם ימומש המהלך.

הזירה הבינלאומית: בין המגמות שהואצו על רקע משבר הקורונה - היחלשותם של מוסדות וארגונים בינלאומיים. סין וארצות הברית ניהלו את עיקר המאבק ביניהן מחוץ לכותלי ארגון הסחר הבינלאומי; למרות ניסיונות של מערכות בינלאומיות, ביניהן ארגון הבריאות העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי וגם ה-7G, לגבש מדיניות מתואמת, בנושאים שונים, ההתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של משבר הקורונה, בפרט במישור הכלכלי, נותרה (בשלב זה) ברמת המדינה. ואולם, משום שמדינות בודדות יתקשו להתמודד בכוחות עצמן עם קשייהן הכלכליים ועם האתגרים הבריאותיים (וכן עם נושאים סביבתיים), סביר להניח כי בשלב השיקום ישובו המוסדות המולטילטרלים למלא תפקיד חשוב. לפיכך על ישראל לנסות ולהשתלב בפעילותם של אותם מוסדות, בכלל זאת תוך הצעת סיוע טכנולוגי ובריאותי, וכך לקדם אינטרסים שלה בזירה הבינלאומית. בהקשר זה, יהיה על ישראל להתחשב במדיניותה של ארצות הברית, השרויה במאבקים ומתחים עם מוסדות בינלאומיים כאלה ואחרים.

*  *  *

הקמתה של ממשלה חדשה היא תמיד הזדמנות לבחינה מחודשת של המדיניות שננקטה בעבר והתאמתה לנסיבות החדשות, במיוחד תוך שקלול בין סיכונים והזדמנויות שנוצרו סמוך לכינונה. בעת הנוכחית, אמירה כללית זו משמעותה פניה למימוש מידי. גם כניסתו של שר חדש למשרד החוץ היא הזדמנות להשיב למשרד חשוב זה את מקומו המרכזי בהתוויית מדיניות החוץ ובמימושה, לאחר שנים ארוכות של פיחות במעמדו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאירופההאביב הערביהאו"םהסכם הגרעין עם איראןיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הבריתהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזרסעודיה ומדינות המפרץנגיף הקורונהרוסיהתוכנית השלום של טראמפחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Thibault Camus via REUTERS
הטעות ועונשה: משבר פוליטי שיצר נשיא צרפת אשתקד ירדוף אותו גם ב-2025
החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?
27/01/25
Shutterstock
גרמניה 2025: שנת מעבר לעתיד אפוף אי-ודאות
לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?
14/01/25
Dimitris Papamitsos/Greek Prime Minister's Office/Handout via REUTERS
בצל ה-7 באוקטובר: אתגרים ליחסי ישראל-יוון
על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
07/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.