הפילוג בפת''ח מאיים על היציבות הביטחונית - אתגר, לא רק לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הפילוג בפת''ח מאיים על היציבות הביטחונית - אתגר, לא רק לישראל

הפילוג בפת''ח מאיים על היציבות הביטחונית - אתגר, לא רק לישראל

טענות לשחיתות, חוסר אהדה בציבור והיעדר שליטה מרכזית – ארגון הפת"ח שבראשו עומד אבו מאזן סובל מבעיות קשות וחסרות תקדים המאיימות על היציבות הביטחונית בגדה ומקרבות תרחיש שבו חמאס ישתלט על הרשות. על ישראל לפעול כדי לאזן את המצב המעורער בשטחים ולחזק את מעמדו של יו"ר הרשות

מבט על, גיליון 1631, 11 באוגוסט 2022

English
עלי אל-אעואר
יוחנן צורף

התקריות הביטחוניות התכופות בגדה המערבית מעלות שאלות לגבי התנהלות פת"ח, הנשלט על ידי הרשות הפלסטינית. מעורבות אנשי הארגון בחיכוכים עם כוחות צה"ל ושיתופי הפעולה ביניהם לארגונים אחרים, בעיקר בצפון השומרון, מלמדים על היעדר שליטה מרכזית על הארגון, התפלגות לקבוצות והתנהלות על פי הוראות מקומיות. כך מערער פת"ח את היציבות במרחבי הגדה, מחליש עוד את שלטונו של אבו מאזן ומציב אתגר מורכב בפני ישראל. פלסטינים רבים סבורים שאבו מאזן הוא המכשול העיקרי בפני שיקום פת"ח משום אחריותו לשבר הפנימי בארגון. ישראל, הערה לשבריריות השקט היחסי וגם לניסיונות חמאס לעורר את הרחוב בגדה לפעולה נגדה ונגד הרשות, מחויבת לפעול כבר עתה על מנת לצמצם ככל הניתן את הזעזועים הצפויים ביום שאחרי אבו מאזן.


ייתכן שבעתיד יוכח שהחלטת אבו מאזן לבטל את הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות, שנועדו להיערך במאי 2021, הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של התנועה הלאומית הפלסטינית ושל חמאס בשטחים הפלסטינים הכבושים. היא העמיקה את משבר האמון בין הציבור לרשות הפלסטינית, החריפה את הירידה בלגיטימציה שלה, הפכה אותה לבלתי רלוונטית, והגבירה את הקולות הקוראים לרפורמה בשורות פת"ח, הגדול בין הארגונים המרכיבים את אש"פ. זאת, לנוכח כוחו העולה של חמאס באוניברסיטאות, באיגודים המקצועיים וברשויות המקומיות. החלטות המועצה המרכזית של אש"פ והמינויים שבצע אבו מאזן בארגון לאחר מכן, עוררו מורת רוח רבה בציבור בכלל ובפת"ח בפרט. הבולט ביניהם הוא מינוי חסין א-שיח', השר לעניינים אזרחיים, שמינויו למזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ, מתפרש ברחוב, בשורות פת"ח, בוועד המרכזי ובמרכזים שונים של הארגון, כהצבעה של אבו מאזן עליו כעל הנשיא הבא.

יתרה מכך, האירועים האחרונים בגדה המערבית משקפים היטב את משבר המנהיגות בפת"ח. אין שליטה ואין הובלה באזורים השונים שבהם הארגון נוכח, ואין ציות להנחיות ההנהגה המרכזית. פעילים המבקשים להפגין כוח ונוכחות מרכזים סביבם חמושים, משתפים פעולה עם ארגונים יריבים ומקבלים החלטות באורח עצמאי.  שיתוף הפעולה בין חמושי פת"ח באזור ג'נין ושכם עם ארגוני הג'האד האסלאמי וחמאס בחיכוכים שהם יוצרים כוחות צה"ל, שנכנסו עד מבצע "עלות השחר" (5–7 באוגוסט) באורח תכוף לאזורים אלה, ממחישים זאת. הירי לעבר ד"ר נאצר א-דין א-שאער, המרצה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, המזוהה עם חמאס, על ידי חמושים, שלדעת רבים ברחוב הפלסטיני קשורים לפת"ח, מצביע על תפוצת הנשק בגדה, על התרופפות יכולת הרשות הפלסטינית להטיל מורא על אנשיה ולשמור על היציבות הביטחונית. א-שאער הוא דמות בכירה ששימש כשר וכסגן ראש ממשלה בממשלת אסמעיל הניה הראשונה, שהוקמה לאחר בחירות 2006. אם היה נהרג, החיכוך הפנימי עלול היה לקבל ביטוי בין-ארגוני חמאס–פת"ח, ולגלוש עד מהרה לעבר ישראל. חרף זאת, בחלוף כחודש מהירי, טרם פורסמו ממצאי החקירה שאותה דרש אבו מאזן לקיים כדי להעמיד את האשמים לדין.

התמודדויות אנשי פת"ח ברשימות נפרדות בבחירות לרשויות המקומיות מלמדות אף הן על יריבות והיעדר אחדות, מה שהעניק הזדמנות למתמודדים עצמאיים או למזוהים עם חמאס לנצח בהן. הללו זכו בניצחון בערים חשובות, ביניהן טול כרם, אל-בירה וחברון. בנוסף, פת"ח איבד את כוחו במספר מועצות עירוניות ברחבי הגדה המערבית.

ניצחון רשימת הסטודנטים של חמאס בבחירות לאגודה באוניברסיטת ביר זית וניצחון רשימת הרופאים מזוהי חמאס בבחירות לאגודתם משקפים תמיכה עממית גוברת בחמאס ונטישה של פת"ח. השביתות רוויות הזעם של עורכי הדין ומגזרים נוספים משקפות אף הן מורת רוח רבה.  הסיבה היא התנהלות הרשות הפלסטינית, המקבלת החלטות באורח עצמאי וללא היוועצויות, והנפוטיזם והשחיתות שפשו בקרב בכיריה. דוגמא מהדהדת לכך היא מינויים הדדיים של בנים ובנות של שרים למשרות בכירות במוסדות הרשות. חשיפת העניין ברשתות הציבוריות עוררה תסכול וזעם הציבורי רב, ודרישה לשקיפות ושוויוניות.

גם מתוך פת"ח גוברים הקולות המתריעים מפני שחיתות. לאחרונה האשים תופיק טיראוי, ראש המודיעין הכללי לשעבר וכיום חבר הוועד המרכזי של הארגון, את יועצו של אבו מאזן ונשיא מועצת השופטים עיסא אבו שראר בשחיתות וגרס שאבו מאזן כפוף לעצות יועציו - מה שמסביר, לטענתו, קבלת החלטות מעודדות שחיתות. הזעם  בשיח הציבורי מתמקד בהיעדר שוויון במנויים הממשלתיים, בניהול פרויקטים עתירי הון ובהטייתם לטובת מקורבי פת"ח. מהעם הפלסטיני ניטלת כך ההנאה מפירות ההשקעה בפרויקטים מהסוג הזה.

על רקע אובדן השליטה עולה השאלה - מה יעלה בגורל פת"ח אחרי הסתלקות אבו מאזן מהבמה הפוליטית? האם איבד פת"ח את בסיסו התנועתי, את מעמדו כמנהיג הזרם הלאומי? בהיעדר תחליף, מה נדרש פת"ח לעשות על מנת שימשיך להיות עמוד השדרה של כל הנהגה לאומית? האם תיוותר הזירה לשליטת חמאס, הנהנה מתמיכה עממית?

ראוי לציין בהקשר זה את ההבדלים המסתמנים בין רצועת עזה לגדה המערבית. המדיניות שמובילה ישראל לאחרונה מוכיחה את הצלחתה. מתן אפשרות ל-15 אלף עובדים מרצועת עזה לעבוד בישראל קידמו את הכלכלה באזור. מהלך זה, המזרים מזומנים לרצועה, יוצר מקומות עבודה ומקנה תקווה בקרב צעירים, יוצר יציבות ביטחונית וכנראה אף נוסף לשיקולים שמנעו מחמאס להצטרף ללחימה בין ישראל לג'יהאד האסלאמי בימי מבצע 'עלות השחר'. בגדה המערבית, לעומת זאת, חרף ניסיונות שר הביטחון בני גנץ ותיאום הפעולות בשטחים לסייע לרשות הפלסטינית ולחזקה באמצעות הקלות ומחוות כלכליות, אין סימנים לשיפור המצב. הסיבה היא רצון הרשות בפיתוח כלכלי הקשור לתהליך מדיני מקביל, וכן הפילוגים הרבים בפת"ח, היעדר הנהגה מרכזית שביכולתה לחסל את השחיתות וכן התעלמות מאוכלוסיות הכוללות אלפי צעירים בוגרי אוניברסיטאות, חסרי תעסוקה ומנוח.

פת"ח נדרש בדחיפות להתחדש, לשנות פניו ולצבור מחדש לגיטימציה. אפשרות אחת היא בחירות פנימיות, נקיות ללא מעורבות הדור הישן ובלי הדרת אף קבוצה או כוח בשורות הארגון. על הבחירות להתנהל באורח חשאי, ללא התערבות של גורמי ביטחון ואשר על פי תוצאותיהן יכונן ועד מרכזי חדש ומזכירים כלליים לאזורי הבחירה, למחנות וליישובים השונים, וכן ייבחר סגן לנשיא אבו מאזן. בחירות אלה עשויות גם לאפשר את כינוס ועידת פת"ח השמינית, שנדחתה מספר פעמים בשנה האחרונה בשל חוסר הסכמות על סדר היום וזהות המשתתפים. אולם ספק אם בכוח פת"ח להוציא לפועל מהלך שקומי מסוג זה כאשר לטענת רבים, הגורם המרכזי להתפוררותו הוא אבו מאזן וכל עוד הוא עומד בראשה, השינוי לא יבוא.

אבו מאזן |

ביום שאחרי אבו מאזן וללא מהלכים שקומיים, עלולות לפרוץ מחאות המוניות נגד הרשות, שכמו במקרים רבים בעבר תהפוכנה לחיכוכים ועימותים נרחבים עם הכוחות הישראלים ברחבי הגדה המערבית - מה שעלול לאלץ את ישראל להתערב ואולי אף להשתלט מחדש על כל האזור. חמאס ינצל התפתחות זו על מנת לממש את התמיכה בו בשטחי הגדה, לעודד את המחאה, להפגין את כוחו ואולי אף לאלץ את הקהילה הבינלאומית להידבר עימו.

ישראל, בעלת ההשפעה הרבה ביותר על הנעשה בזירה הפלסטינית, ערה להשלכות מרחיקות הלכת של תרחיש זה על ביטחונה. עליה להיערך בהקדם על מנת לצמצם ככל האפשר השלכות שליליות אלה, אך היא תתקשה להתמודד עם התביעה הפלסטינית העממית והרחבה לקיים בחירות כלליות או לכינון מנגנון פלסטיני בין-ארגוני מוסכם בהובלת חמאס ופת"ח לבחירת מחליף. אבו מאזן, שניצח בבחירות ב-2005, נחשב אז מועמד מועדף בעיני ישראל וצמרת אש"פ, וגם התקבל על ידי הרוב הפלסטיני כנשיא לגיטימי. מי שיבוא אחריו יידרש לעבור את אותו מבחן ולא יזכה בלגיטימיות בלי בחירות או הסכמה של הפלגים השונים על מינויו. לכן, פת"ח נדרש להתייצב בפני הציבור, לפני היום שאחרי, כשהוא משוקם במידה שתאפשר לו ליהנות מלגיטימיות רבה יותר ממה שיש לו היום.

חסין א-שיח', שהוצב על ידי אבו מאזן בעמדת זינוק נוחה יותר משל אחרים לרשת אותו, איננו נהנה מאהדת חברים בפת"ח, הן משום כישוריו הלא בולטים מול מתחריו והן משום תדמית המושחת שדבקה בו. ספק אם יזכה בבחירות או יוכר על ידי כל הפלגים כמי שיוביל את העניין הפלסטיני.

לכן על ישראל להידבר בדחיפות עם אבו מאזן ואנשיו, להבהיר עד כמה חמורה מבחינתה ומבחינת מדינות האזור  מציאות שבה חמאס, שאינו מכיר בהסכמים שנחתמו בינה לבין הרשות הפלסטינית, תתפוס את הבכורה בגדה המערבית. עליה לנסות ולגייס את כל הגורמים הרלוונטיים בזירה האזורית והבינלאומית, כדי למצוא דרך לשמר את היציבות בזירה ואת מעמדו של הזרם הלאומי הפלסטיני, וכן להבטיח מעבר מנהיגות קל, מועט זעזועים ככל האפשר, ביום שאחרי אבו מאזן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Ammar Awad
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
מה הרקע למינוי חסין א-שיח' לסגנו של אבו מאזן ולרפורמות המתוכננות ברשות וכיצד הם מתקבלים בקרב הציבור וההנהגה הפלסטיניים?
14/05/25
רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
11/05/25
REUTERS/Amir Cohen
הדיון שלא מתקיים: "מרכבות גדעון" מול התוכנית המצרית
השוואה מקיפה בין התוכנית לכיבוש עזה לבין ההצעה המצרית להפסקת אש, שחרור החטופים והקמת ממשל חלופי ברצועה
11/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.