פרסומים
מבט על, גיליון 1114, 5 בדצמבר 2018

פורום הצעירים העולמי (WYF) בחסות נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי התכנס בראשית נובמבר בשרם א-שיח', במטרה להעניק גוון חדש לתפקיד העולמי המוביל שמצרים שאפה למלא תחת נשיאים קודמים. הפעם הדגש היה על האתגרים החברתיים והכלכליים הניצבים בפני הדור הצעיר במצרים וזיקתם לאתגרים דומים שחווים צעירים במקומות רבים אחרים בעולם. דיוני הפורום הולידו שורת המלצות בשלושה הקשרים: קידום השלום, תחום הפיתוח ותחום החדשנות. ישראל לא הוחרגה ממסרי השלום שנישאו בפורום, שאף אותתו שהיא מוזמנת למלא תפקיד בחזון השלום, היציבות, שיתוף הפעולה והפיתוח האזורי, שאליו חותרת מצרים. הנשיא א-סיסי הדגיש שמצרים מושיטה יד לשלום לכל מדינות העולם, הביע תמיכה בהסדר שלום ישראלי-פלסטיני שיספק ביטחון לישראלים ולפלסטינים גם יחד, ומתח ביקורת על תפיסות בלתי-מציאותיות הרווחות בשיח הערבי ואשר הביאו בעבר לאובדן הזדמנויות ליישוב הבעיה הפלסטינית.
"פורום הצעירים העולמי" (WYF) התכנס בשבוע הראשון של נובמבר 2018 בשרם א-שיח', זו השנה השנייה ברציפות, בחסותו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי. בפורום השתתפו למעלה מ-5,000 צעירים בגילאי 40-18, מ-145 מדינות, אשר נבחרו מבין 128 אלף מועמדים לפי קריטריונים של מצוינות, התאמה לנושאי הפורום, פיזור גיאוגרפי וגיוון ביחס לוועידות קודמות. הפורום העולמי מהווה המשך לוועידות הצעירים המקומיות שמכנס א-סיסי במטרה לטפח את הדור המצרי הצעיר, להעצים את קולו ולקרבו אליו. הבשורה החיובית שיצאה מן הפורום היא קריאה לכל מדינות העולם – ללא יוצא מן הכלל – לחבור למאמציה של מצרים למען עידוד דיאלוג בין צעירים, הפצת ערכים של שלום, אחווה ושוויון, קידום חזון של בנייה ופיתוח וגיבוש מענים חוצי-גבולות לאתגרים אזוריים וגלובליים.
במהלך הפורום נערכו 43 מושבים, שבין הנוכחים והמשתתפים בהם היו הנשיא א-סיסי, שרי ממשלתו ואנשי ממשל וחברה אזרחית מרחבי העולם. חלק מהמושבים נערך במתכונת של שולחנות עגולים וסדנאות מצומצמות, ואפשר שיח ישיר בין המשתתפים. דיוני הפורום הולידו שורת המלצות בשלושה הקשרים: בתחום השלום - הקמת פורום צעירים אירופאי - ים-תיכוני, הקמת קרן ערבית-אפריקנית לבניית שלום ולשיקום מדינות לאחר סכסוכים, הקמת מנגנון ערבי-אפריקני למאבק בטרור וייסוד פסטיבל למען השלום; בתחום הפיתוח - עריכת פורום כלכלי אירופאי - ים-תיכוני לבחינת הזדמנויות להשקעות במדינות האזור, שיפור האינטגרציה הכלכלית באפריקה והקמת קרן ערבית-אפריקנית לתמיכה בפרויקטים קטנים ובינוניים; בתחום החדשנות - שיפור המודעות לאיומי סייבר, הקמת ועדה לבחינת השפעת הרשתות החברתיות על הדור הצעיר ועידוד שיתוף פעולה ערבי-אפריקני בתחום המדע. בנוסף, א-סיסי הורה למוסדות המדינה להתוות אסטרטגיה להעלאת המודעות לביטחון מים ולפעול להקמת מרכז יזמות אזורי במצרים, שיספק הכשרה מקצועית לצעירים.
חשיבות הפורום מנקודת המבט המצרית
פורום הצעירים העולמי מעניק גוון חדש לתפקיד העולמי המוביל שמצרים שאפה למלא תחת נשיאים קודמים: ג'מאל עבד אל-נאצר הנהיג בשנות החמישים והשישים את מאבקם של עמי אסיה ואפריקה למימוש הזכות להגדרה עצמית; אנואר אל-סאדאת תיאר את חוזה השלום שחתם עם ישראל כביטוי לשליחותה האוניברסלית של מצרים וכהשתלבות ב'דטאנט' בין המעצמות; חוסני מובארכ קשר בין אוריינטציית השלום של מצרים למסרים עולמיים של מניעת הפצת נשק גרעיני, עצירת מרוצי חימוש, הפניית משאבים לפיתוח ויצירת אקלים נוח לקידום כלכלות העולם השלישי, וכן נתן חסות לוועידות שלום ישראליות-פלסטיניות. הנשיא א-סיסי, מצדו, יזם את פורום הצעירים העולמי בהקשר ייחודי הנוגע לאתגרים החברתיים והכלכליים הניצבים בפני הדור הצעיר במצרים ולזיקתם לאתגרים דומים שחווים צעירים במקומות רבים אחרים בעולם, דוגמת המאבק בקיצוניות ובטרור, יצירת מקומות תעסוקה, העצמת נשים, הבטחת מקורות מים נוכח שינויי אקלים ואספקת אנרגיה.
במישור הפנימי, מהווה הפורום חלק בלתי נפרד ממאמצי המשטר לרתום את הדור הצעיר למען קידום תכנית הרפורמה הכלכלית שעוברת מצרים בשנים האחרונות, ואשר כרוכה בהפחתת סובסידיות, בעליית יוקר המחייה ובהעמקת העוני - לפחות בטווח הקצר. האירוע נועד לשדר לצעירי מצרים מסר ולפיו המשטר קשוב לקשייהם, לצרכיהם ולרעיונותיהם וחפץ לראותם משתלבים בעשייה למען בניית עתיד מצרי מבטיח. הוא גם סיפק הזדמנות לצעירים מצרים להיפגש עם עמיתים מרחבי העולם, להחליף עמם רעיונות ולרכוש ידע, ניסיון וקשרים שיועילו להם בעתיד. משתתפים מצרים בפורום העידו על הגאווה שנסכה בהם הצלחתה של מדינתם – שחוותה מראשית העשור טלטלות פוליטיות, אי-יציבות ביטחונית ומשבר כלכלי עמוק – להפיק אירוע בסדר גודל בינלאומי שמשך אליו אלפי צעירים מהעולם והאיר את מצרים באור חיובי. עוד יצאו נשכרים מהפורום נותני שירותי התיירות בשרם א-שיח' והעובדים הרבים שהועסקו בארגון האירוע ובניהולו השוטף.
במישור הבינלאומי, מצרים הצליחה לקבץ בשרם א-שיח' אלפי צעירים מרחבי העולם, ביניהם אנשי ממשל, אקדמיה וארגונים אזרחיים בעלי נגיעה לנושאי הפורום. חלקם מעצבי דעת קהל ומנהיגים פוטנציאליים לעתיד, שיוכלו לשמש לה "שגרירים" ולהקנות לה "עוצמה רכה". מאחורי הזמנתם ניצבת שאיפתה של מצרים לחזק את מיתוגה הבינלאומי כמרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי וכשחקנית מובילה בקידום השלום, היציבות והמתינות הדתית. המוטיב המרכזי של הפורום היה "שבעת עמודי הזהות המצרית" - הפרעוני, הקופטי, היווני-רומי, האסלאמי, הערבי, הים-תיכוני והאפריקני. פסיפס זהויות מגוון זה הובלט בפורום דרך פסלים, תמונות וכרזות, במטרה למצב את מצרים כנקודת מפגש בין יבשות, דתות, לאומים ותרבויות, מתוקף מורשתה ההיסטורית ומיקומה הגיאוגרפי. חרף ההשקעה הרבה הכרוכה בהפקת כנס מעין זה, היותו חלון ראווה עולמי למצרים ולאתרי התיירות בסיני עשויה לעשותו השקעה מניבה ומשתלמת. זאת ועוד, החיבור ל"צעירי העולם" מקנה למצרים תדמית של מדינה המעוניינת לעמוד בחזית הפיתוח, הקדמה והחדשנות, נערכת להתמודד עם אתגרי העתיד ונכונה לסייע במשימה זו גם למדינות אחרות.
בטווח הארוך, הישגי הפורום תלויים ביכולתם של הגופים המצריים, האזוריים והבינלאומיים ליצוק תכנים מעשיים בהמלצותיו ובמסריו ולתרגמם לתכניות פעולה קונקרטיות בשטח. בנוסף, במצרים נשמעו קולות הקוראים לשלב באירועים עתידיים אוכלוסיות מגוונות יותר, למשל מאזורי ספר כפריים ומשכונות עוני עירוניות.
משמעויות והמלצות לישראל
ישראל לא הוחרגה ממסרי השלום שנישאו בפורום, שאף אותתו שהיא מוזמנת למלא תפקיד בחזון השלום, היציבות, שיתוף הפעולה והפיתוח האזורי, שאליו חותרת מצרים. הנשיא א-סיסי הדגיש שמצרים מושיטה יד לשלום לכל מדינות העולם, הביע תמיכה בהסדר שלום ישראלי-פלסטיני שיספק ביטחון לישראלים ולפלסטינים גם יחד, ומתח ביקורת על תפיסות בלתי-מציאותיות הרווחות בשיח הערבי ואשר הביאו בעבר לאובדן הזדמנויות ליישוב הבעיה הפלסטינית. מורשת השלום של הנשיא סאדאת זכתה לאזכורים חיוביים, בין היתר בסרט שהוצג במושב שעסק בתפקידם של מנהיגים בבניית שלום בר-קיימא. הנשיא א-סיסי עצמו שיבח את סאדאת על שחסך ממצרים מלחמות והקנה לה שלום יציב.
התבטאויות בדבר הסובלנות הדתית הגלומה בזהות התרבותית של מצרים לא פסחו על היהדות. הנשיא א-סיסי התייחס בחיוב לאפשרות ההיפותטית של הקמת בתי כנסת ליהודים במצרים, ואילו הסרט "נקודת מפגש", שהוקרן בטקס הפתיחה של הפורום, כלל סמלים יהודיים, בכללם אותיות עבריות ותמונה של בית הכנסת 'אבן עזרא' בקהיר ובה מנורה ומגן דוד. בכתבה במגזין הרשמי של הפורום, אשר עסקה באמנות כגשר בין תרבויות, נכתב כי המלך דוד ניגן על נבל מצרי וכי המוסיקה העברית העתיקה הושפעה מצליליהם של מצרים, הנילוס ומזרח הים התיכון. ההתייחסויות החיוביות ליהדות העניקו מהימנות למסרי הפורום והוסיפו להם עומק דתי והיסטורי.
למחרת נעילת פורום הצעירים העולמי הגיש שגרירה החדש של מצרים בישראל, ח'אלד עזמי, את כתב האמנתו בבית הנשיא ראובן ריבלין בירושלים, שם הצהיר כי ארצו שואפת לתרום לשלום ולשמש מודל אזורי לקבלת האחר, לסובלנות ולדו-קיום. ואמנם, ישראל יכולה לשאוב השראה מהמודל שהציעה מצרים בפורום הצעירים העולמי, וזאת בכמה היבטים: שימת יתר דגש על חינוך הדור הצעיר לערכים של שלום באופן שיסייע להשתלבותה האזורית; עידוד מפגשי שיח בין צעירים ישראלים לצעירים ממצרים בפרט, וערבים בכלל, כפתח להיכרות ולהבנה הדדית ולהכשרת הקרקע לשיתופי פעולה; אירוח ביקורים של מובילי דעת קהל צעירים ממצרים וממדינות ערביות נוספות בישראל. צעדים אלה צריכים להתבסס על ההכרה בישראל ובשכנותיה בכך שהטמעת ערכים של שלום בקרב הדור הצעיר מהווה אינטרס אסטרטגי משותף עבור כלל מדינות האזור.
בנוסף, המלצות הפורום נגעו בנושאי עניין אזוריים וגלובליים, שבהם התשומה הישראלית חיונית ומתבקשת, דוגמת חדשנות מדעית, פתרונות למצוקת המים, שיתופי פעולה בתחום הגז בים התיכון ופיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. על הגופים הרשמיים בישראל לגבש צוותים מקצועיים בנושאים אלה ולעודד אותם ליטול חלק בפורומים עתידיים – בילטרליים, אזוריים ועולמיים – דרכם תוכל ישראל לתרום ולהיתרם, ובשאיפה לחזק את מארג יחסיה עם מצרים ואף עם מדינות נוספות באזור.