פרסומים

שנה של מלחמה בין ישראל לאויביה האזוריים הפנתה את הזרקור גם ליחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית. על אף התמיכה הצבאית, הכלכלית והדיפלומטית של ארצות הברית, אשר סיפקה, בין היתר, סיוע צבאי בסך יותר מ-22 מיליארד דולר לישראל, ממשל ביידן וממשלת נתניהו שבו והתעמתו סביב נושאים כמו מידתיות הפעלת הכוח הישראלית, הסיוע ההומניטרי לעזה והעמידה בדיני הלחימה הבינלאומיים. אמריקאים צעירים וליברלים הפכו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, בעוד שישראלים רבים החלו להטיל ספק בטיב היחסים עם ארצות הברית ולראות בה גורם מגביל. בחודש אוקטובר 2024, ארצות הברית העבירה מסר תקיף כי היא עשויה להטיל מגבלות על משלוחי נשק עתידיים לישראל אם זו לא תגביר משמעותית את היקף הסיוע ההומניטרי לעזה. על רקע זה, ערך המרכז לאיסוף וניתוח נתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סקרי דעת קהל, אשר נועדו לבדוק כיצד הישראלים כיום תופסים את מערכת היחסים בין שתי המדינות. ^[1]

על פי תוצאות סקר ה-INSS, רוב גדול בציבור הישראלי מאמין כי תמיכתה של ארצות הברית הנה חיונית להישרדותה של ישראל. בחודש יולי 2024, 73% מהציבור הישראלי (76% מציבור היהודי ו-56% מהציבור הערבי) די הסכימו או הסכימו מאד עם המשפט כי "תמיכת ארצות הברית בישראל הנה חיונית להישרדותה של ישראל". בחודש אוקטובר 2024, מספרים אלה נותרו יציבים יחסית, עם עלייה קלה ל-76% במדגם הכולל (79% מהציבור היהודי ו-63.5% מהציבור הערבי, ראו תרשים 1). בקרב יהודים, מידת ההסכמה הגבוהה ביותר (מעל ל-85%) נצפתה אצל משיבים מהשמאל והמרכז הפוליטי, וכן בקרב חילונים, הן בסקר יולי והן בסקר אוקטובר (ראו תרשימים 2 ו-3). בקרב יהודים מהימין הפוליטי, כמו גם בקרב דתיים, מידת ההסכמה הייתה נמוכה יותר, 70% ו-57% בהתאמה בסקר שנערך בחודש יולי, אולם נצפתה עלייה ל-74% ו-65% בחודש אוקטובר. בקרב חרדים נרשמה מידת ההסכמה הנמוכה ביותר, כאשר רק כמחצית הביעו הסכמה עם משפט זה (ראו תרשים 3).

תרשים 1. האם את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם המשפט הבא: תמיכת ארצות הברית בישראל חיונית להישרדותה של ישראל? (%, יהודים, ערבים) | הערה: לקוח מתוך סקרי "חרבות ברזל" שנערכו בין ה-10 ל-13 באוקטובר 2024, ובין ה-18 ל-21 ביולי 2024.

תרשים 2. האם את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם המשפט הבא: תמיכת ארצות הברית בישראל חיונית להישרדותה של ישראל? (%, פילוח פוליטי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-10 ל-13 באוקטובר 2024.

תרשים 3. האם את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם המשפט הבא: תמיכת ארצות הברית בישראל חיונית להישרדותה של ישראל? (%, פילוח דתי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-10 ל-13 באוקטובר 2024.

פערים גדולים יותר בציבור הישראלי התגלו כאשר הנשאלים התבקשו לשקול באיזו מידה ישראל צריכה להתחשב בעמדת ארצות הברית בעת קביעת מדיניותה. בסקר שנערך באוגוסט 2024, 57% מהציבור הישראלי (55.5% מהציבור היהודי ו-58.5% מהציבור הערבי) סבר כי ישראל צריכה להתחשב מאוד או די להתחשב בעמדתה של ארצות הברית בעת קביעת מדיניותה במלחמה. בקרב יהודים, דעה זו בלטה במיוחד בקרב משיבים מהשמאל והמרכז וכן בקרב חילונים, כאשר 71% או יותר סברו כי יש להתחשב בעמדה האמריקנית. לעומת זאת, רק 43% מאנשי הימין, וכשליש מהנשאלים הדתיים והחרדים, חשבו כך (ראו תרשימים 4 ו-5).

תרשים 4. עד כמה לדעתך ישראל צריכה או לא צריכה להתחשב בעמדתה של ארה"ב בקביעת מדיניותה במלחמה? (%, פילוח פוליטי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-8 ל-11 באוגוסט 2024.

 

תרשים 5. עד כמה לדעתך ישראל צריכה או לא צריכה להתחשב בעמדתה של ארה"ב בקביעת מדיניותה במלחמה? (%, פילוח דתי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-8 ל-11 באוגוסט 2024.

פערים נוספים בציבור עלו סביב מגמת טיב מערכת היחסים בין ישראל וארצות הברית. כך למשל, בסקר אוקטובר 2024, נשאלו המשיבים האם היחסים בין ישראל וארצות הברית השתפרו או הורעו בשנה האחרונה. רק 41.5% מהציבור הישראלי (42% מהציבור היהודי ו-39.5% מהציבור הערבי) העריך כי היחסים בין המדינות השתפרו או לא השתנו. בקרב הציבור היהודי, כמחצית מהמשיבים הימנים, הדתיים והחרדים הסכימו עם הערכה זו, לעומת כ-20%–33% בלבד בקרב המשיבים החילונים ואלו המזוהים עם המרכז והשמאל הפוליטי. למעשה, רוב הנשאלים החילונים ומזוהי השמאל גרסו כי היחסים בין המדינות הלכו והחמירו בשנה האחרונה (ראו תרשימים 6 ו-7).

תרשים 6. האם לדעתך מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב השתפרה או הורעה בשנה האחרונה? (%, פילוח פוליטי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-10 ל-13 באוקטובר 2024.

תרשים 7. האם לדעתך מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב השתפרה או הורעה בשנה האחרונה? (%, פילוח דתי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-10 ל-13 באוקטובר 2024.

לבסוף, פערים עלו גם בשאלה שנשאלה ביולי 2024, בה נבדק האם ניתן להחליף את ארצות הברית כבעלת הברית הראשית של ישראל, או שמא ישראל צריכה לחזק קשרים עם מעצמות אחרות, כמו הודו, סין או רוסיה. הממצאים העלו כי 45% מהציבור הישראלי (48% מהציבור היהודי ו-31% מהציבור הערבי) ראו בארצות הברית בעלת ברית ללא תחליף. בקרב הציבור היהודי, רוב המשיבים החילונים ומהמרכז הפוליטי, וכן 80% ממזוהי השמאל, סברו כי אין תחליף לארצות הברית. לעומת זאת, רק כ-28% עד 41% מהמשיבים הימנים, הדתיים והחרדים סברו כך, והביעו נטייה גוברת לתמוך בקשרים חלופיים (ראו תרשימים 8 ו-9).

תרשים 8. עם איזו אמירה את/ה מסכים/ה יותר? (%, פילוח פוליטי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-18 ל-21 ביולי 2024.

תרשים 9. עם איזו אמירה את/ה מסכים/ה יותר? (%, פילוח דתי של המגזר היהודי) | הערה: לקוח מתוך סקר "חרבות ברזל" שנערך בין ה-18 ל-21 ביולי 2024.

לסיכום, בעוד שרוב הישראלים מסכימים כי תמיכת ארצות הברית חיונית להישרדותה של ישראל, ניכרת אי הסכמה בנוגע לאופי היחסים, המצוי והרצוי, בין שתי המדינות. כך למשל, יהודים המזוהים עם השמאל והמרכז הפוליטי וכן יהודים חילונים, סבורים כי היחסים עם ארה"ב החמירו בשנה האחרונה, מאמינים כי ממשלת ישראל צריכה להתחשב יותר בעמדה האמריקאית, ורואים בארצות הברית בעלת ברית שאין לה תחליף. מנגד, יהודים ימנים ודתיים תופסים את מערכת היחסים בין המדינות כיציבה למדי בשנה האחרונה, אך סבורים שישראל צריכה לקבוע באופן עצמאי יותר את החלטותיה ומביעים נכונות רבה יותר בבחינת בריתות חלופיות. השקפות מגוונות אלה, מדגישות את הקיטוב הפוליטי בציבור היהודי ומהוות סממן מדאיג בהקשר לעתיד היחסים המיוחדים של ישראל וארצות הברית.

פרסום זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

_______________

[1] סקרי חרבות ברזל נערכים מידי חודש בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 800 איש ואישה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.5% ± ברמת ביטחון של 95%.