בית הדין הפלילי הבינלאומי: מדריך כללי והזווית הישראלית
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים בית הדין הפלילי הבינלאומי: מדריך כללי והזווית הישראלית

Shutterstock

בית הדין הפלילי הבינלאומי: מדריך כללי והזווית הישראלית

בווידאו: אירוע מיוחד שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי לרגל יציאת המזכר (לצפייה - לחצו על ה-PLAY בתמונה העליונה)

מזכר 222 | יולי 2022

עקבו אחרינו בגוגל
פנינה שרביט ברוך
אורי בארי

לפני עשרים שנה, ביולי 2002, הוקם בהאג מוסד חדש – בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). בכך נוצרה לראשונה ערכאה קבועה שבה ניתן לשפוט אנשים החשודים בביצוע הפשעים החמורים ביותר – פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות.


במארס 2021 נפתחה חקירה בבית הדין המתייחסת לחשדות לפשעים שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014. זאת בהמשך לקבלת העמדה ש"פלסטין" היא מדינה חברה בבית הדין, ששטחה משתרע על שטחים אלו ושהיא רשאית להפנות אליו לחקירה פשעים שבוצעו בשטחה.


בימים אלה בית הדין מעורב בחקירת טענות לביצוע פשעי מלחמה במסגרת המערכה בין רוסיה לאוקראינה. חקירות נוספות מתנהלות בבית הדין גם בנוגע לטענות לפשעים שבוצעו במקומות אחרים בעולם, כולל במספר מדינות באפריקה, באפגניסטן, בפיליפינים, בוונצואלה ובגיאורגיה.


על רקע זה, המזכר מספק הזדמנות להכיר את מכלול ההיבטים הנוגעים לבית הדין: כיצד נוסד; מבנהו; היקף סמכותו; אופן פעולתו; הכלים העומדים לרשותו מול חשודים פוטנציאליים; ומערכת יחסיו עם הקהילה הבינלאומית. במזכר מפורטים כל המקרים שנדונו עד היום בבית הדין, מתוארת הביקורת שהועלתה נגד הישגיו הדלים עד היום ומפורטים השינויים שנעשו במענה לכך.


פרק מרכזי במזכר עוסק בהרחבה בחקירה התלויה ועומדת בעניינה של ישראל בעקבות ההפניה של מדינת "פלסטין". במסגרת זו מוצעות גם הערכות לגבי ההמשך הצפוי והמשמעויות הפוטנציאליות של החקירה, ומחשבות אם וכיצד לשתף פעולה עם בית הדין.


תוכן עניינים:

בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)נוסד במסגרת אמנת רומא — אמנה בינלאומית שנכרתה ב־17 ביולי 1998 ונכנסה לתוקף ב־1 ביולי 2002 .בית הדין הוא מוסד קבוע היושב בהאג ומורכב ממשרד תביעה ומערכאות שיפוטיות (וכן מגורמים העוסקים בייצוג קורבנות מזה, ובמתן שירותי סנגוריה לחשודים ונאשמים מזה). התובע[ת] של בית הדין והשופטים מתמנים על ידי אספת המדינות החברות בבית הדין לתקופה של תשע שנים...

קרא/י עוד

בית הדין הפלילי הבינלאומי, שמקום מושבו בהאג שבהולנד, הוקם מכוח אמנת רומא מ-1998 והחל לפעול בשנת 2002. הרעיון המכונן שעומד בבסיסו הוא קיומה של ערכאה בינלאומית שתאפשר לשפוט את מי שמבצעים פשעים בינלאומיים חמורים — פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות. סמכותו נשענת על הסכמת המדינות החברות בבית הדין לאפשר לו לדון בפשעים אלה, אשר מבוצעים בשטחיהן או על ידי אזרחיהן, וזאת באותם מקרים שבהם המדינה הנוגעת בדבר אינה יכולה או אינה רוצה לנהל את ההליך בעצמה. עם זאת, גם מדינות שאינן חברות בבית הדין יכולות למצוא עצמן בפני הליכים נגד אזרחיהן, ככל שמדובר בפשעים שבוצעו בשטח של מדינה חברה או של מדינה שהעניקה לבית הדין סמכות שיפוט, וכן במקרים המופנים לבית הדין על ידי מועצת הביטחון של האו״ם...
קרא/י עוד

בית הדין הפלילי הבינלאומי נוסד במסגרת אמנה בינלאומית — אמנת רומא, המכונה גם חוקת רומא או חוקת בית הדין (Court Criminal International the of Statute Rome), שאומצה ב־17 ביולי 1998 ונכנסה לתוקף ב־1 ביולי 2002...
קרא/י עוד

הפשעים שלגביהם יש לבית הדין סמכות קבועים במפורש באמנת רומא. רשימת הפשעים ותוכנם ניתנים לעדכון ולשינוי על ידי אספת המדינות החברות, המוסמכת לתקן את אמנת רומא, ובמרוצת השנים הוכנסו כמה תיקונים ותוספות לרשימת הפשעים. שינויים אלה הם בעלי תוקף רק למדינות שאשררו את התיקון באופן פרטני...
קרא/י עוד

קיימות שלוש אפשרויות לפתיחת הליך בבית הדין: (1) הפניה (referral) של מדינה חברה בבית הדין בבקשה לחקור מצב (situation) שבמסגרתו בוצעו לכאורה פשעים שבסמכות בית הדין. (2) הפניה של מועצת הביטחון בבקשה לחקור מצב שבו בוצעו לכאורה פשעים הנופלים בגדרי אמנת רומא. (3) החלטה של משרד התביעה לפתוח בבדיקה מקדמית ביוזמתו (Motu Proprio) על סמך מידע שהגיע אליו על ביצוע פשעים שבסמכות בית הדין...
קרא/י עוד

מיום תחילת פעילותו של בית הדין ועד חודש יולי 2022 נפתחו 30 בדיקות מקדמיות ביחס ל־25 מדינות. שתי בדיקות מקדמיות נפתחו בעקבות הפניה של מועצת הביטחון, 13 בעקבות הפניה של מדינה ו־15 בדיקות מקדמיות נפתחו ביוזמת משרד התביעה...
קרא/י עוד

תפקודו המוצלח של בית הדין תלוי במידת שיתוף הפעולה שהוא זוכה לה ממדינות העולם. בית הדין תלוי במדינות החברות בכל המישורים, כולל לשם מימון פעילותו, כדי לממש צווי מעצר שהוא מוציא, לסיוע בהעברת מידע רלוונטי וראיות ולביצוע פסקי הדין. לבית הדין חשוב גם לזכות בלגיטימציה מצד הקהילה הבינלאומית בכללותה, אף מעבר למדינות החברות בו, כדי שייווצר לחץ בינלאומי לשתף פעולה עימו. העמדה של המדינות ביחס לבית הדין מושפעת מן האופן שבו הוא נתפס כגורם המאפשר לקדם הטלת אחריות על מבצעי הפשעים החמורים ביותר. אולם מעבר לכך, עמדתה של כל מדינה ביחס לבית הדין מושפעת מהמידה שבה הוא נתפס כאיום עליה או על בעלות בריתה, או מנגד, כמקדם את האינטרסים של המדינה בזירה הבינלאומית...
קרא/י עוד

ישראל מצאה את עצמה פעמיים תחת בדיקה מקדמית בבית הדין. בפעם הראשונה הבדיקה התייחסה לפרשת המשט משנת 2010 ונפתחה בעקבות הפניה מצד מדינת קומורו, שתחת דגלה הפליגה הספינה מאווי מרמרה, ובמעורבות ברורה של טורקיה מאחורי הקלעים. במקרה זה התובעת בנסודה החליטה שלא לפתוח בחקירה. לעומת זאת, בהמשך לפניית מדינת ״פלסטין״ נפתחה בדיקה מקדמית על פשעי המלחמה שנעברו ב״שטחים הפלסטינים הכבושים״, קרי בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה החל מ־13 ביוני 2014. במקרה זה התובעת החליטה שיש מקום לפתוח בחקירה. נכון למועד כתיבת מזכר זה, חקירה זו טרם החלה באופן מעשי וממתינה להכרעת התובע חאן לגבי אופן ההתקדמות...
קרא/י עוד

בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהחל לפעול לפני כעשרים שנה, עדיין לא מימש את הציפיות שתלו בו — להפוך לגורם מרכזי בעשיית צדק נגד מבצעי הפשעים החמורים בזירה הבינלאומית. עד עתה הושגו רק חמש הרשעות בפשעים חמורים, וחשודים לא מעטים זוכו או שבוטלו האישומים נגדם. עם זאת, אין לזלזל בבית הדין. מדובר במוסד של קבע אשר חברות בו 123 מדינות, הכוללות את רובן המכריע של מדינות המערב...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםמשפט וביטחון לאומי

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
יפעת מהל (CC BY 4.0)
התרעה אסטרטגית: הטרור היהודי והפשיעה הלאומנית מאיצים קריסת מערכות במדינת ישראל
הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של הצבא. בנוסף, גוברת הסכנה להתקוממות אלימה ביהודה ושומרון, לצד קריסת מנגנוני הייצוב הפלסטיניים; משילותית וחברתית – החלשת מערכות אכיפת החוק, שחיקת הממלכתיות וחלחול מסוכן של האלימות אל תוך החברה הישראלית, באופן העלול לשתק את תפקוד המדינה; בינלאומית – הצגת ישראל כמדינה כוחנית, דכאנית וגזענית גורמת לאובדן הלגיטימציה להפעלת כוח, לפגיעה אנושה במעמדה של ישראל באזור ובעולם ולסכנת בידוד מדיני חריף. אנו מתריעים על סכנה לעצם יכולתה של ישראל לשלוט ולתפקד. כפי שמלמדת ההיסטוריה, דמוקרטיות שאינן מרסנות כוחות רדיקליים בתוכן – אינן שורדות.
10/09/26
REUTERS/Ammar Awad
E1 - בונים היום, חוסמים הסדר מחר
פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית. מהן משמעויות המהלך השנוי במחלוקת?
07/09/26
REUTERS
הקריסה בתפיסת הניצחון של חמאס והשחיקה באתוס "ההתנגדות המזוינת"
כיצד באים לידי ביטוי הסדקים בלגיטימציה שנותן הרחוב הפלסטיני למדיניות ההתנגדות של חמאס – ואיך צריכה ישראל לנצל את המצב?
03/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.