פרסומים
מבט על, גיליון 1279, 22 במארס 2020
לא יהיה זה מופרז לומר שמאז מלחמת העולם השנייה לא עמדו חלקים כה גדולים של אוכלוסיית העולם בפני משבר רב-מערכתי ובעל השלכות חמורות וארוכות טווח, כזה המתרחש מאז התפרצות נגיף הקורונה. כבר בימיה הראשונים של התפשטות הנגיף התברר, שעל אף שהעולם הכיר בסכנות של מלחמה גרעינית, כימית וביולוגית, ואף אימץ אמנות שתכליתן להגביל את ייצור ותפוצת אמצעי הלחימה מסוגים אלו, אין הוא ערוך להתמודד בשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי עם אסונות טבע, כגון התפרצות מגפה עולמית. על מדינות, וישראל בתוכן, פרט להכלת המשמעויות המידיות וארוכות הטווח של המשבר הנוכחי, גם לאמץ גישה של התמודדות עם משברים בתאום ושיתוף פעולה, אזורי ובינלאומי.
לקחי מלחמת העולם השנייה גרמו למדינות המובילות בעולם בתקופה שלאחריה, ובראשן ארצות הברית, להכיר בהכרח ליצור סדר עולמי רגולטורי באמצעות מערכות בינלאומיות שתוכלנה למנוע משברים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. תחילה נוסדו מוסדות האו"ם והמוסדות הכלכליים - הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, ואליהם נוספו מוסדות בינלאומיים נוספים, שעניינם תחום ממוקד. במקביל התחזקו התארגנויות אזוריות פוליטיות וכלכליות. חלקן במסגרת "המלחמה הקרה" הבין-גושית, וחלקן על שום הבנה כי בעיות רבות אינן ניתנות לפתרון במישור המדינה הבודדת ומחייבות שיתוף פעולה ותאום נרחב יותר.
גם אם תימצא בקרוב נוסחה רפואית להתמודדות נגיף הקורונה, ההיחלצות מהמשבר העמוק והמורכב שגרמה התפרצותו תארך תקופה ארוכה. שהרי, לא כל השלכות המשבר גלויות לעין בשלב זה, וכן לא עומקן ופריסתן של אלו הידועות. בה בעת, כבר נראה שמדינות רבות, ובוודאי הגדולות שבהן, מעדיפות להתמודד בעצמן עם המשבר, במיוחד בהשלכותיו הכלכליות הרחבות, תוך הסתמכות על יכולותיהן ומשאביהן, ולא להסתייע במערכות הבינלאומיות.
כשסין החליטה על דרך התמודדותה עם המגפה היא לא פנתה לארגון הבריאות העולמי או לכל סוכנות בינלאומית אחרת. רק בשלב מאוחר יותר הסכימה בייג'ין לקבל לשטחה משלחת של ארגון הבריאות. כך גם מדינות האיחוד האירופי, שנהגו כל אחת באופן שונה לגבי סגירת גבולותיהן, על אף שמרביתן צד להסכם שנגן לגבי מעבר חופשי בגבולות. גרמניה וצרפת החליטו בנפרד למנוע יצוא של מוצרים מסוימים הקשורים למניעת תפוצתו של הנגיף, וזאת בניגוד לאחד מעקרונות היסוד שעליהם מושתת האיחוד האירופי, הנוגע לחופש המעבר של אנשים וסחורות. יצרניות הנפט הגדולות, המאורגנות בשני קרטלים, אינן מצליחות להגיע להבנה ביניהן אשר לכמויות היצוא. אלה דוגמאות בלבד, ויש עוד. כל אלה מלמדות כי הרעיון המנחה מוסדות בינלאומיים ואזוריים בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, שלפיו מדינות הלאום מוכנות לוותר על חלק מסמכויותיהן ויכולותיהן כדי להתמודד עם אתגרים ובעיות חוצי גבולות, לא צלח את המשבר הקשה.
יתכן שהציפיות כי המערכת הבינלאומית תדע להתמודד עם המגפה ותוצאותיה מוגזמות, אבל קשה להימנע ממסקנה שאם זה דפוס ההתנהלות שלה עד כה, תהליך היציאה מהמשבר יהיה אף הוא בעייתי. תהליך ההתאוששות יארך חודשים ארוכים, אולי שנים. קשה לאמוד בשלב זה את ממדי הנזק המידי והעתידי לכלכלות בעולם, ובמיוחד למדינות המתועשות ויצרניות הנפט והגז הטבעי הגדולות, אך סביר שגם מהלכים לתיקון הנזקים יתבצעו רובם ככולם במישור המדינה הבודדת ופחות מכך במסגרת ובאמצעות המערכת הבינלאומית. אפשר אף שתתפתח תחרות כלכלית נטולת רסן. ארגון הסחר הבינלאומי הוקם בין השאר כדי למנוע תחרות בלתי הוגנת ביצור, יצוא ויבוא של מוצרים ושירותים. לא מן הנמנע, שמדינות שונות יתעלמו ממרבית ההוראות והתקנות שהן עצמן אימצו כחברות בארגון זה, בניסיון להקדים מדינות מתחרות ביציאה מן המשבר. למדינות מסוימות יש יתרון מובנה ביכולת ההתאוששות, וזאת בשל כלכלתן הרבגונית. לא זה מצבן של אחרות, הנשענות על ענף מרכזי אחד וגם בהיעדר משבר גלובלי הן מצויות במצוקה כלכלית מתמשכת. קרוב לוודאי, שהמשבר הנוכחי אף יעמיק את פיגורן הכלכלי-חברתי בהשוואה למרבית המדינות המתועשות. זו שעת מבחן גם לקרן המטבע הבינלאומית, האמורה לסייע למדינות לייצב את המערכת הפיננסית שלהן. הנהלתה כבר הכריזה כי היא נכונה לגייס טריליון דולר, בעיקר מהמדינות המחזיקות ברוב המניות שלה. שלוש מדינות מובילות את הרשימה: ארצות הברית, יפן, ושתיהן מתחרות בשלישית -סין. בכל מקרה, עיקר מאמצי ההיחלצות מהמשבר יופנה במדינות אלו כלפי פנים. יש לשלושתן אמצעי סיוע כלכלי בינלאומיים עצמאים, וקרוב לוודאי שהן תעדפנה להשתמש בהם בטרם יפנו לקרן המטבע הבינלאומית. האיחוד האירופי, המתמודד עם בעיות פנים חמורות ועם ההשלכות של פרישת בריטניה, התניע, חודשיים לאחר התגלות המגפה, חבילת סיוע כלכלית ראשונית בסך 37 מיליארד יורו, אך יצטרך להתמודד עם צורך לגייס סכומים גדולים יותר כאשר יתבררו היקפי הפן הכלכלי של המשבר.
לארצות הברית היה תפקיד מרכזי בבניית מערכת המוסדות המולטילטרלית הגלובלית שקמה בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה. בחלקם, כמו במוסדות הפיננסים, נשמרת הדומיננטיות האמריקאית עד היום. ואולם, בשני העשורים האחרונים הולכת ומתפוגגת ההשפעה האמריקאית ולכך עלולה גם להיות השלכה שלילית על נכונותם של שחקנים מרכזיים אחרים בזירה הפוליטית והכלכלית הבינלאומית לשתף פעולה עמה - גם לו הייתה מגלה מנהיגות בהובלת תהליך ההתאוששות והשיקום. אך דפוס ההתנהלות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שהתנהלותו קוראת תיגר על הסדר המולטילטרלי), וכן היותה בעיצומה של מערכת בחירות נשיאותיות, אינם מעודדים שיתוף פעולה מולטילטרלי. היעדר גורם בינלאומי מחליף, ובכלל זאת סין (המנסה להיכנס לוואקום שארצות הברית הותירה, ובפרט בהקשר למשבר הקורונה) או גרמניה, צפוי להקשות על תוצאות וקצב מאמצי התאוששות.
להיעדר מנהיגות בינלאומית עלולות להיות השלכות גם לגבי התנהלותן של מדינות שונות בקשר לסוגיות שהעסיקו את הקהילה הבינלאומית בשנים האחרונות, בכללן אתגר הגרעין האיראני והצפון-קוריאני, או סכסוכים שמקורם במדיניותן של מדינות כלפי טריטוריות הסמוכות לגבולותיהן (למשל, סין ורוסיה) ויש להן תביעות לגביהם. ההתמודדות במישור המדינתי והבינלאומי עם כל השלכות המשבר מגביהה את תקרת הזכוכית, שתאפשר למדינות לבצע מחטפים שבזמנים "רגילים" הן היו מהססות ואפילו נמנעות מלנקוט אותם. מנהיגי מדינות שמתמודדות תקופה ארוכה עם סנקציות שהושתו עליהן עקב מדיניותן עלולים להסיק שהקהילה הבינלאומית אינה מסוגלת בעת הזאת להתמודד עם הפרות של הסטטוס קוו. אפשר שמהלכים מתריסים כלפי הקהילה הבינלאומית יינקטו על ידי מנהיגים אלו על מנת להסיח את דעת הקהל הפנימית מכישלון לטפל במשבר הקורונה, על השלכותיו הכלכליות והחברתיות.
עוצמתו של כשל המערכות הבינלאומיות ואפילו האזוריות למשבר הקורונה עלולה להתגלות כגדולה יותר ככל שהמשבר יימשך, גם בהתייחס למשברים גלובליים חמורים יותר - אקלימיים למשל. בשלב זה לא נפגעו אספקת המים, החשמל והמזון בכל אותם אזורים שנפגעו מנגיף הקורונה והשלכותיו. ואולם, צפוי שתופעות שנצפו עד כה על רקע המשבר הנוכחי – מתח חברתי, קריסה כלכלית - יופיעו ובעוצמה רבה יותר אם מערכות אלה תיפגענה. היקפם של משברים כגון משבר הקורונה וחמורים ממנו מחייב הקמה של מוסדות על מדינתיים, אזורים ובינלאומיים, או התאמה של קיימים, כך שתהיה להם הסמכות והיכולת להיערך למתן פתרונות מיטביים לאתגרים שברי כי ייווצרו אז. אלא שכאמור, התנהלות של מדינות רבות לנוכח התפשטות המגפה משקפת התעלמות ואפילו קריאת תיגר על המוסדות שנועדו ליצור סדר מולטילטרלי-גלובלי. מדובר באתגר כבד משקל, הנוסף על האתגרים הישירים שמקורם בהתפשטות הנגיף.
למציאות הגיאו-פוליטית של ישראל משמעויות גם על יכולתה להתמודד עם משברים בסדר הגודל של משבר הקורונה. כיום, כל ישות מדינית במזרח התיכון מטפלת בבעיותיה בנפרד בתחומה. מכאן עלול להיווצר רושם מטעה, כלומר שכולן יכולות להתמודד ללא תאום אזורי גם עם המשברים חוצי הגבולות הבאים. אלה עלולים להיות חמורים אף יותר מזה הנוכחי. לכן, כאשר תתייצב המערכת הפוליטית בישראל, יהיה עליה לשלב בסדר היום שלה תכנון להתמודדות עם משברים אזוריים עתידיים חמורים בתאום עם מדינות שכנות באזור.