זהירות, הקונספציה החדשה – מרהב למצוקה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על זהירות, הקונספציה החדשה – מרהב למצוקה

זהירות, הקונספציה החדשה – מרהב למצוקה

פרופ' עזר גת מציג את הסתירות והכשלים במה שהוא מכנה "קונספציית המצוקה", שהחליפה לטענתו את "קונספציית הרהב" ששררה בקרב רבים בציבור הישראלי והתנפצה ב-7 באוקטובר

מבט על, גיליון 1871, 25 ביוני 2024

English
עזר גת

הקונספציה שהתנפצה ב-7 באוקטובר הייתה קונספציית רהב, ועם התנפצותה נחשפה פגיעותה של ישראל מול טבעת האש האיראנית ונוצרו מצוקות הכרוכות ישירות במלחמה: בעיית החטופים בעזה, שחיקת כוחות הצבא, פסימיות ציבורית גוברת, מחירה הכלכלי המאמיר של המלחמה, התרסקות הלגיטימציה הבינלאומית, היעדר פתרונות לבעיית העקורים מיישובי הצפון ומול חיזבאללה, והתקדמותה המהירה של איראן למעמד של מדינת סף גרעינית. לנוכח כל זאת מסתמנת קונספציית מצוקה, שסביבה מתגבש קונצנזוס וסימני שאלה נדחקים הצידה או מודחקים. במאמר זה נבחנים הסתירות והכשלים שבקונספציה החדשה.


הקונספציה שהתנפצה ב-7 באוקטובר הייתה, כמו ב-1973, קונספציית רהב: לישראל עליונות צבאית וחדירת עומק מודיעינית במרחב, חמאס מוחלש ומורתע, והמב"ם משיג בעיקרו את מטרתו מול איראן וחיזבאללה. עם התנפצות הקונספציה נחשפה פגיעותה של ישראל מול טבעת האש האיראנית, שאל מולה אין לה תשובות טובות. לכך נוספות המצוקות הקשות הכרוכות במלחמה: בעיית החטופים בעזה, שחיקת כוחות הצבא, פסימיות ציבורית גוברת, מחירה הכלכלי המאמיר של המלחמה, התרסקות הלגיטימציה הבינלאומית, היעדר פתרונות לבעיית העקורים מיישובי הצפון ומול חיזבאללה, והתקדמותה המהירה של איראן למעמד של מדינת סף גרעינית.

לנוכח כל זאת מסתמנת קונספציה חדשה, המשותפת לרבים, בכללם כאלה שהיו שותפים במידה כזו או אחרת לקודמתה – מקונספציית רהב לקונספציית מצוקה. כמו ביחס לכל קונספציה, מתגבש סביבה קונצנזוס מהיר בין פרשנים, וסימני שאלה נדחקים הצידה או מודחקים. זה הזמן לקריאת אזהרה ולהצפת הכתמים העיוורים, הסתירות והכשלים המגולמים בקונצנזוס המתגבש.

אלו הן הנחות היסוד של הקונספציה החדשה:

  • הפסקת המלחמה ברצועת עזה דרושה כעת, וממילא אנחנו קרובים למיצוי מה שניתן להשיג בהרס תשתית החמאס.
  • יש להעמיד בראש כרגע הסכם להחזרת החטופים.
  • תמיד נוכל לחדש את המלחמה לאחר מכן.
  • יש להכניס כוחות ערביים ובינלאומיים לעזה במקום כוחות צה"ל.
  • ללא הפסקת המלחמה בעזה לא יושגו הפסקת אש בצפון והסדר מדיני להרחקת חיזבאללה מהגבול.
  • נורמליזציה עם ערב הסעודית והסדר אזורי בניצוח ארצות הברית יאפשרו התמקדות בהתמודדות עם איראן ושלוחיה ועם איום הגרעין.

אל מול כל אלה יודגש:

חמאס לא צפוי להסכים לפחות מהפסקה מוחלטת של המלחמה ונסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה בערבויות בינלאומיות. יש כאלה שטרם הפנימו מציאות זאת במלואה, ומאלה שכבר הפנימו יש שהגיעו כנראה למסקנה שאין ברירה אלא לקבל את דרישותיו.

לאחר שישראל תיסוג מהרצועה יחדש חמאס את שליטתו האזרחית ואת יכולותיו הצבאיות ברצועה במהירות הבזק – לא מייד ברמה של ה-7 באוקטובר, אבל ברמה גבוהה מספיק. לא חסרים גברים צעירים ברצועה, צווארי בקבוק במערך המנהרות יפתחו וישוחזרו, סדנאות לייצור רקטות יפתחו מחדש, ובציר פילדלפי המפונה תחודש פעילות ההברחות בניצוח איראן. מה שמוטל על הכף הוא לא מה יושג עוד בעזה, כפי שיש השואלים, אלא ההישג המשמעותי ביותר שכבר הושג: פרוק התשתית הצבאית הסמי-מדינתית המסיבית של חמאס. אסור לאפשר את הקמתה מחדש.

ישראל תיעדר אפילו קמצוץ לגיטימציה בינלאומית לחידוש המלחמה, ואף בעצמה לא תחזור על המבצע מההתחלה לאחר שניסתה במיטב כוחותיה, נכשלה ויצאה משטח הרצועה. גם פשיטות ממוקדות לתוך עזה יהיו כרוכות במחירים כבדים עד בלתי אפשריים לאחר שיתאפשר לחמאס לקומם מחדש את מערכיו.

אין להניח שכוחות בינלאומיים וערבים יקבלו על עצמם להיכנס למיטה החולה של עזה, ואם יעשו זאת יהיה גורלם משהו שבין זה של המרינס בביירות 1982 לכוח האו"ם חסר האונים שעל גבול לבנון. הם לא ילחמו בחמאס, ונוכחותם רק תמנע מצה"ל לעשות זאת. הרשות הפלסטינית מצידה חסרת אונים באותה מידה, ויתרונותיה החשובים הם בכך שתהיה בעזה כתובת אזרחית שאינה ישראל ושחופש הפעולה הצבאי של ישראל ישמר כמו בגדה המערבית. הרשות הפלסטינית היא הרע במיעוטו כחלופה לשלטון חמאס ברצועה ולכן הפתרון הרצוי לישראל – אם הרשות תסכים בכלל להיכנס לרצועה, מה שרחוק מאוד מוודאות.

תמורת שחרור החטופים, המחצית כנראה שנותרה בחיים מתוך ה-120, ידרוש חמאס את שחרור כל האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל – כולם תמורת כולם. מדובר ביותר מ-10,000 איש, כולל מבצעי הטבח ב-7 באוקטובר והשבויים שנלקחו ברצועת עזה מאז, מחבלים מאומנים וחדורי תודעה שיתגברו את מערכי חמאס בעזה. גם היקף שחרורים צפוי זה מודחק מן התודעה. מאות האוטובוסים החוזרים ובהם המחבלים המריעים יתקבלו בצהלה על ידי ההמונים בעולם הערבי, שיחגגו באקסטזה את ניצחון חמאס, הישרדותו וחזרתו מול הכישלון הישראלי. הזירה הפלסטינית תהפוך כולה חמאס. כפי שמלמדים סקרי דעת הקהל הפלסטינים, תמונות ההרס ברצועה לא ישנו זאת. הן הופכות סמל של ההקרבה והגבורה הפלסטיניות בדרך לניצחון. אין מקום לאשליות גם בכך. חמאס ימשוך את חילופי השבויים על פני חודשים רבים, יעמוד על כל תג ופסיק מדרישותיו, ויגרור את ישראל מהשפלה להשפלה, כמי שחש שהקלפים במשחק זה הם בידיו.

כספי הסיוע הבינלאומי שיוזרמו לעזה ינוכסו על ידי חמאס לצרכיו וינוצלו להתעצמותו. גם בזה לא יהיה שינוי.

הפסקת אש בצפון עם סיום המלחמה ברצועה אפשרית וצפויה, אך לא נראה שיש סיכוי ל"הסדר מדיני" בחסות אמריקאית שיביא לנסיגת חיזבאללה מדרום לבנון אל מצפון לליטני. להיפך, ניתן לקבוע בוודאות קרובה שבעקבות הפסקת האש חיזבאללה ישוב ויתפרס בקרבת הגבול. אין לרמות את עצמנו.

נורמליזציה עם ערב הסעודית ו"ברית אזורית" בחסות אמריקאית מול איראן יהיו הישג משמעותי ורצוי מאוד, אך גם כאן יש להבחין בין יתרונותיהן למגבלותיהן. ראשית, מה שייתפס כניצחון מוחץ של חמאס יגביל מאוד את יכולותיהם של המשטרים בערב הסעודית, ירדן ומצרים לנקוט צעדי נורמליזציה ושיתוף פעולה עם ישראל מול דעת הקהל שלהם. הברית האזורית הלא-פורמאלית הוכיחה את יכולותיה ההגנתיות בעת מתקפת הטילים האיראנית על ישראל בליל ה-13–14 באפריל 2024. אך אין לה יכולות התקפיות של ממש מול המליציות האיראניות של "טבעת האש" בתימן, עיראק, סוריה ולבנון – לא יותר משיש, למרבית הצער, לארצות הברית ולישראל. וחשוב מכל, אין לה יכולות התקפיות מול הצפי להפיכתה הקרובה מאוד של איראן למדינת סף גרעינית/מדינת גרעין עמומה.

הרעיון שלפיו סיום המלחמה ברצועת עזה יאפשר התמודדות יעילה יותר עם הגרעון האיראני חסר אחיזה במציאות. לישראל אין כבר יכולות התקפיות לעצירת הגרעין האיראני בשלב התפתחותו הנוכחי – אם אי פעם היו לה. היחידה שתוכל אם לא לעצור את ההתגרענות האירנית אזי לפחות לעכבה, וכמובן להרוס את כלכלת איראן מהאוויר כאמצעי לעצירת ההתגרענות, היא ארצות הברית. אך אין לה כל נטייה לכך, בלי קשר למלחמה בעזה. הנשיא ביידן לא יעשה זאת עד הבחירות לנשיאות, וספק גדול אם יעשה זאת במידה ויזכה. נראה שטראמפ יינטה לכך עוד פחות. פרישתו של טראמפ מהסדר הגרעין עם איראן, ביוזמתו ובהשפעתו של בנימין נתניהו, הייתה שגיאה היסטורית חמורה. סדר היום של ארצות הברית ממוקד בסין, ומאז פרוץ המלחמה באוקראינה גם ברוסיה. מדיניותה היא לנסות ולקנות את מניעת התגרענותה של איראן בהבטחת הטבות. שוב, אין לכך קשר למלחמה בעזה.

מתבקשת אם כן השאלה: מהן האלטרנטיבות?  הן לא טובות, וזה הרי מה שמוליד את הקונספציה החדשה.

אין לוותר על הישגי השלב העצים בעזה – חיסול היכולת הצבאית הסמי-מדינתית של חמאס ותשתיותיו המסיביות – הישגים קריטיים, שאין לבלבלם עם סיסמת ה"ניצחון מוחלט". לאחר שיושלם בקרוב השלב העצים, יש להמשיך כמתוכנן במדיניות "קצירת הדשא" ברצועה באמצעות הפצצות מן האוויר ופשיטות ממוקדות – כמו בגדה המערבית, רק הרבה יותר. יש לקוות שבטווחי זמן סבירים יחוסלו סינוואר וחבורתו, וישראל תשיג גם את שניתן בסוגית החטופים הכואבת. יש לקדם בברכה כל הסכם חלקי וזמני לשחרור חטופים וגם הצעה להתפנות סינוואר ואנשיו מעזה תמורת החטופים. הסיכויים לכך נראים קלושים. ברקע, למרבית הצרה, הולכת שאלת היחס למלחמה ומתמזגת בשכנוע עמוק עם הזהות המחנאית בקרע הפוליטי-חברתי בישראל; ולא שחשבונות פוליטיים אינם מעורבים – מצד נתניהו, אבל גם מצד יריביו. הדיון הנוכחי בישראל לא עוסק כלל במשמעות חזרת החמאס לשליטה בעזה – מדחיק או מכחיש זאת.

אין לישראל תשובות טובות בלבנון, גם לא לאחר שיתפנו כוחות נוספים לצפון לאחר השלמת השלב העצים ברצועה. לנוכח בעיית המפונים, מצב זה מבשר הסלמה במתכונת כזו או אחרת, גם אם אינה רצויה לשני הצדדים. הפסקה עכשיו, מתוך כוונה להתכוננות טובה יותר למלחמה בחיזבאללה בעוד מספר שנים, כפי שיש המציעים, לא תפתור את הבעיות היסודיות – הזירתיות והבינלאומיות – שכרוכות במלחמה בלבנון. וגם חיזבאללה, ואיראן מאחוריו, לא ישקטו מצידם על השמרים בשנים הבאות.

לא מסתמנת באופק תשובה להתגרענות האיראנית, עם ובלי קשר למלחמה בעזה. יש לקוות שמתישהו ייפול שם המשטר – לא נראה שבקרוב – וזאת לפני שיגרום לנזקים כבדים מדי סביבו.

זהו חזון קשה, חלק מהתמונה הבינלאומית העולמית המתקדרת, אבל יש להסתכל במציאות בעיניים פקוחות ולא לשגות באשליות חדשות, להתנחם בהן, ולשלם לאחר מכן את מחירן. ישראל נפלה לבור עמוק ב-7 באוקטובר, וכמו אחרי יום הכיפורים – יידרשו לה שנים על מנת להיחלץ ממנו. בצד מגמות מדאיגות, לחברה הישראלית יכולות ואיכויות משמעותיות רבות שניתן לבנות עליהן, והמשברים החמורים שהיא נתונה בהם עשויים לדרבן שינויי עומק הכרחיים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
זהירות, הקונספציה החדשה – מרהב למצוקה
פרופ' עזר גת הוא מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ראש תוכניות המ"א הבינלאומית והאקזקוטיבית בביטחון ודיפלומטיה, וחתן פרס א.מ.ת במדע המדינה ואסטרטגיה
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.