פרסומים

מלחמת הטכנולוגיה הגלובלית נכנסת לשנתה השלישית ונדמה כי אנו קרובים לנקודת שיא בהתגוששות בין ארצות הברית לסין. וושינגטון פרסמה לפני מספר חודשים את "חוק השבבים" אשר מקצה 52 מיליארד דולר לעידוד הקמת מפעלי שבבים בארצות הברית, ומעל 002 מיליארד דולר על-פני עשור במטרה להבטיח את המשך המחקר והפיתוח המהווה תנאי הכרחי להצלחה בתחום ה"בינה המלאכותית" ויכולות חישוב על. לצד זאת, נחשפה רשימת הגבלות מקיפה על ייצוא שבבים מתקדמים לסין כדי למנוע ממנה לפתח טכנולוגיה מתקדמת. לכאורה מדובר במהלך כלכלי שנועד להבטיח את עליונותה הטכנולוגית של ארצות הברית, אולם למעשה זהו מאבק גדול יותר על הצביון והסדר העולמי, במסגרתו ארצות הברית נחושה לשנות באופן חסר תקדים את הסחר העולמי, במטרה למנוע פגיעה בערכי הדמוקרטיה.

ראוי לסקור בקצרה את התפתחות המסחר העולמי המוכר לנו כיום כאשר ארצות הברית היתה הכח המניע בעיצובו. במסגרת שיחות השלום שלאחר מלחמת העולם השנייה, היא הובילה להקמת מוסדות בין-לאומיים דוגמת קרן המטבע, הבנק העולמי והסכם הסחר (גאט"ט) ודחפה ל"שוק עולמי חופשי" בו כל מדינה תוכל לסחור בעודפי הייצור שלה. מוסדות אלה ביטאו את שאיפותיה הגלובליות של ארצות הברית, והודות להם מדינות הצליחו להשתקם מנזקי המלחמות. ברבות השנים, הסכמי הסחר הצמיחו שורה של כלכלות חזקות, ביניהן גם סין אשר הצטרפה לארגון הסחר העולמי בנובמבר 2001, ותוך שנים בודדות הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

היה זה אינטרס אמריקני לצרף את סין לסחר העולמי למרות דיכוי זכויות אדם והפרת תקנות ארגון הסחר העולמי. נשיא ארצות הברית ביל קלינטון זיהה את עוצמתה הכלכלית של סין וטען שהיא חיונית לסחר העולמי ותהיה נכונה לוויתורים בתמורה להסרת החסמים. מאז הצטרפותה לארגון הסחר ועד לשנים האחרונות, סין הפכה ליצואנית מרכזית של סחורות זולות, אולם לצד זאת היא הצליחה לעודד ענקיות טכנולוגיה בעולם להקים מפעלים בשטחה, ולייבא אליה טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית השבבים והמחשוב הקוונטי אשר מאפשרות פריצות דרך בכלל התעשיות, לרבות צבא וביטחון.

מאז 2004 התעוררו בארצות הברית ספקות ביחס לאופן שבו סין ממלאת את חלקה בהסכמי הסחר. הממשלים השונים ניסו להגביל את המסחר עם סין באופן שימנע ממנה לפתח טכנולוגיה צבאית שתסכן את ארצות הברית ובעלות בריתה. ב-2018 הנשיא דונלד טראמפ החל במלחמת סחר בניסיון להתמודד עם גרעון הסחר, לשתק את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות ולמנוע מהן גניבת זכויות קניין רוחני והעתקת טכנולוגיה אמריקאית, בפרט בתחום התקשורת. אולם בסופו של דבר, המהלכים האמריקאים יצרו שינוי מועט בעוד ששאיפותיה של סין להוביל את הסחר העולמי, העומדות בליבת האסטרטגיה הלאומית ותוכניות החומש שלה, המשיכו להתממש.

מגפת הקורונה תרמה אף היא להפנמת התלות בשרשראות אספקה של תעשיות שמקורן במדינות בלתי יציבות או בלתי דמוקרטיות (סיכון שעלול להתממש גם בנסיבות אחרות, דוגמת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022).

"מלחמת השבבים": משוק חופשי לבריתות מבוססות אינטרסים

בנובמבר 2020 נבחר ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, לאחר שבקמפיין הבחירות שלו הבטיח להחזיר את תעשיות הייצור לארצות הברית כמענה להשלכות מגפת הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה. ביידן, כאמור, קידם כבר בתחילת כהונתו תהליך חקיקה טכנולוגית אשר עודד הקמת מפעלי ייצור על אדמת ארצות הברית, והטיל הגבלות ייצוא מקיפות ביותר ביחס לקודמיו. באסטרטגיית הביטחון הלאומי של הממשל האמריקאי שפורסמה באוקטובר 2022, ביידן הבליט את התחרות הרב-ממדית עם סין ואת ההכרח למנוע מסין להתחזק ולאיים על היציבות העולמית, בפרט בהקשרי טכנולוגיה מתקדמת ושבבים.

תעשיית השבבים היא תעשייה המבוססת על שרשרת אספקה עולמית. משבר השבבים שנוצר כתוצאה ממגפת הקורונה (ומגוון גורמים בלתי תלויים נוספים) המחיש יותר מכל את הסיכון לביטחון הלאומי של ארצות הברית כשמגזר כה חיוני לביטחונה הלאומי רגיש לזעזועים שאינם בהכרח תלויים בה. על אף שאיפותיה של ארצות הברית לעודד ייצור בשטחה, היא נדרשת לשיתוף פעולה עם יצרניות השבבים המובילות בעולם. יצרניות השבבים הגדולות ביותר הן טאיוואן, ולאחר מכן יפן. בהולנד וביפן ישנם מפעלי ייצור, האחראים על ייצור מכשירי ליתוגרפיה שבאמצעותם מייצרים את השבבים המתקדמים. בכל המפעלים הללו נעשה שימוש בטכנולוגיה אמריקאית, וזהו מנוף לחץ משמעותי בידי ארצות הברית כדי למנוע סחר עם סין במסגרת הגבלות הייצוא החדשות וכדי למנוע ממנה גישה לטכנולוגיות מתקדמות.

החקיקה האמריקנית יצרה מציאות שבה כל מדינה (או למעשה כל חברה) מחויבת לבחון מחדש את שיתופי הפעולה שלה ואת החברות השותפות לשרשרת האספקה שלה כדי להימנע מסנקציות אמריקאיות. זוהי דרישה מאתגרת לנוכח מעמדה הכלכלי של סין, הקשרים המתחזקים עם מדינות אסיה ואירופה והמחיר הגבוה שמדינות אלה עלולות לשלם אם סין תבחר להגיב. אף על פי כן, בשבועות האחרונים אנו עדים להתהוות של שיתופי פעולה ועסקאות המעידות על תחילתו של שינוי והתהוותה של "ברית שבבים".

טאיוואן אשר נסמכת על ארצות הברית מבחינה ביטחונית לנוכח איום הפלישה הסינית, הייתה הראשונה להצטרף לברית. חברת השבבים המובילה TSMC בטאיוואן הצהירה בסמוך לפרסום החוק ומדיניות ההגבלות נגד סין, על כוונה להקים שני מפעלי שבבים מתקדמים באריזונה בהשקעה כוללת של 40 מיליארד דולר. בטקס ההכרזה שנערך באריזונה השתתף גם הנשיא ביידן. נאומו המחיש את רצינות הכוונות של הממשל והציפייה משאר שותפותיה הדמוקרטיות של ארצות הברית להצטרף.

באיחוד האירופי נערכים לאשר בחודש הקרוב את חוק השבבים האירופי. בדומה לחוק האמריקאי, גם באירופה החקיקה נועדה לצמצם את שרשראות האספקה ולקדם הקמת מפעלי ייצור נוספים ביבשת. מדינות האיחוד יקצו תמריצים בהיקפים של מיליארדי דולרים, באופן שיאפשר להכפיל את חלקה של אירופה בייצור שבבים להיקף של 20% מהייצור הכולל. החוק האירופי אינו מכיל הגבלות סחר נגד סין אולם מציין במפורש כי האיחוד האירופי יהיה חלק משרשרת אספקה בהשתתפות ארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור וטאיוואן, ומכאן ניתן להסיק שאירופה אף היא מחויבת ל"ברית השבבים". בהקשר זה ראוי לציין שחברת אינטל כבר הצהירה בשלב גיבוש החקיקה האירופית על כוונה להקים שני מפעלי ענק לייצור שבבים (Mega-Fab) במגדבורג שבגרמניה. מפעלים אלה יהיו אחראים על ייצור השבבים המתקדמים ביותר ביבשת.

הולנד ויפן אשר בשטחן מפעלי הליתוגרפיה החיוניים לייצור שבבים מתקדמים חתמו בשבועות האחרונים על הסכם משותף עם ארצות הברית והתחייבו לאכוף את הגבלות הייצוא האמריקאיות. הסכם זה ימנע מסין גישה למכשור החיוני באופן שיקשה עליה לייצר שבבים אלה באופן עצמאי. הגם שפרטי ההסכם נותרו חסויים בשלב זה, סביר להניח שהולנד ויפן ייהנו מיתרון יחסי בהטמעת טכנולוגיות אמריקאיות בעתיד וחבילת פיצויים בגין הפסדים פוטנציאליים של עסקאות מול סין.

כיצד השינוי בסחר הטכנולוגי העולמי צפוי להשפיע על ישראל?

משבר שרשראות האספקה המחיש לעולם את הסיכון בהסתמכות על מפעלים במדינות בלתי יציבות. ישראל תידרש לבחון את שרשראות האספקה שלה כדי להבטיח אספקה סדירה של טכנולוגיה המוגדרת חיונית לצרכי הביטחון שלה ולקדם ייצור מקומי ושיתופי פעולה עם בעלות ברית רלוונטיות. ראוי שהממשלה תייצר שיח בנושא שיתוף הפעולה הטכנולוגי, ובתחום החומרה והשבבים בפרט, עם ארצות הברית והאיחוד האירופי. בהקשר זה, על ישראל להבליט את היתרון היחסי שלה בתחום המחקר והפיתוח, ובמיוחד בתחומי הבינה המלאכותית בהם יש לישראל אקוסיסטם המשלב תעשייה, אקדמיה וגורמים ביטחוניים. אלה מניעים את התחום קדימה תוך שיתוף פעולה, ידע ומשאבי אנוש ברמה גבוהה יותר מאשר במדינות רבות בעולם.

נוסף על כך, על ישראל להבין שארצות הברית נכונה לשנות את מבנה הסחר העולמי למען שמירה על ביטחונה הלאומי וערכי הדמוקרטיה. בשיחה פתוחה שקיים תת-מזכיר הסחר האמריקני בקיץ, הבהיר שהממשל נכון לפגוע בחברות אמריקניות אשר יפרו את הדרישות, קל וחומר בחברות זרות. מקומו של המרכיב הערכי בסחר הגלובלי משתנה, הטכנולוגיה הופכת כלי למאבק בין דמוקרטיות ושיטות ממשל אחרות. בסביבה הגיאו-אסטרטגית של היריבות בין סין לארצות הברית, האחרונה דורשת מבעלות בריתה ושותפותיה לטכנולוגיה המתקדמת שקיפות ובהירות ביחס להתנהלות מול אוטוקרטיות, ובפרט סין. ישראל, הנחשבת למובילה בתחום המחקר והפיתוח בתעשיית השבבים, תידרש להימנע מעמימות בכל הנוגע לסין ולגבש מדיניות, הכוללת בין השאר הגבלות ביחס לסחר עם סין, כצעד בונה אמון מול ארצות הברית ושותפותיה ל"ברית השבבים".