לנווט דרך משבר ביטחוני ומשבר אנרגיה: לקחים לישראל ממעבר קליפורניה לאנרגיה נקייה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על לנווט דרך משבר ביטחוני ומשבר אנרגיה: לקחים לישראל ממעבר קליפורניה לאנרגיה נקייה

לנווט דרך משבר ביטחוני ומשבר אנרגיה: לקחים לישראל ממעבר קליפורניה לאנרגיה נקייה

מה יכולה ישראל ללמוד מאחת המדינות הגדולות בארצות הברית, הסובלת ממשבר אנרגטי ואקלימי חמור?

מבט על, גיליון 1865, 4 ביוני 2024

English
גלית כהן
גל שני
ליב לוין

קליפורניה עומדת בפני משבר כפול: אקלים ואנרגיה. כאשר נחשפה פגיעות רשת החשמל בקליפורניה עקב עלית הטמפרטורות, המדינה העבירה בסנאט את חוק 100, שמטרתו להגיע ל-100% אנרגיה נקייה עד שנת 2045, והוא מעודד ייצור סולארי ורכבים המונעים באפס פליטות. בישראל עצמה מתמהמהים בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ובשילוב מתקני אגירת אנרגיה – עיכוב שניתן לייחס להיעדר תשתית חשמל מתאימה ולרגולציה מכבידה, התורמים לחוסר יכולת להגיע להסכמות על אודות רפורמה מקיפה במערך החשמל. על ישראל ללמוד ממקרה קליפורניה ולהסיק שעליה להפריט ולבזר את ייצור והפצת החשמל, להגביר את התמריצים לאימוץ אנרגיה נקייה, ולאמץ את הטכנולוגיה המתקדמת של קליפורניה לייצור ואגירת אנרגיה נקייה – כל זאת על מנת להבטיח אספקת אנרגיה יציבה ועמידה גם במצבי חירום.


קליפורניה כמקרה בוחן

עבור קליפורניה, משבר האקלים חצה את הסף מסוגיה של "אם ומתי" לסוגיה של "כאן ועכשיו". עד שנת 2100, הטמפרטורה היומית הממוצעת צפויה לעלות ב-5.6 עד 8.8 מעלות פרנהייט. לכך יתלוו גלי חום שוברי שיאים ועלייה באירועי מזג אוויר קיצוניים, ביניהם בצורת, שריפות, ואסונות נוספים הקשורים לאקלים.

ככל שתדירות אירועי מזג האוויר הקיצוניים עולה והטמפרטורות מטפסות, כך עולה הביקוש מרשת החשמל של המדינה והעומס עליה. 40 מיליון תושבי קליפורניה זקוקים לאנרגיה מרובה, ולפיכך לרשת חשמל עמידה, הנשענת על אנרגיה נקייה ויכולה להגן על עצמה מפני הפסקות חשמל. בין שנת 2000 ל-2001, קליפורניה חוותה משבר חשמל שבמהלכו המצרך הכה בסיסי היה בלתי אמין ובלתי זמין לפרקי זמן ארוכים, הן מבחינת אספקה ​​והן מבחינת מחיר. למעשה, המשבר גרר תנודת מחירים בחשמל של פי 10 עד 20 על פני חודשים ספורים, הביא ספקים (דוגמת PG&E) לסף פשיטת רגל, וגרם להפסקות חשמל נרחבות בכל המדינה. מצב דומה התרחש באוגוסט 2020, בעקבות גל חום קיצוני שפקד את המדינה. המערכת העצמאית של קליפורניה (CISO) הכריזה על מצב חירום חמור ויזמה הפסקות חשמל מתוכננות לאחר שעתודות האנרגיה ירדו לרמה מסוכנת. משברי חשמל כאלו חושפים את הצורך הדוחק של קליפורניה בביטחון אנרגטי, ולכן במעבר לצורות אמינות ומתחדשות של אנרגיה.

בתגובה למצב, העביר הסנאט של מדינת קליפורניה ב-2018 את חוק 100. החוק מעלה את קליפורניה על מסלול שבסופו היא תגיע ל-60% חשמל מתחדש עד שנת 2030, ול-100% חשמל נקי עד שנת 2045, כאשר אנרגיה נקייה פירושה משאבים מתחדשים ואפס פליטות פחמן. דוגמאות לחשמל מתחדש המופעל על ידי משאבי אפס פחמן, הן אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. לא זו בלבד שהחוק ייצור ביטחון אנרגטי בקליפורניה, אלא שהוא גם יספק יתרונות חברתיים, דוגמת צמצום זיהום האוויר למינימום ושיפור בריאות הציבור בזכות המעבר ל-100% אנרגיה נקייה, לצד יצירת אלפי מקומות עבודה במגזר המתחדש.

כפי שמפורט בהצעת החוק, ועדת האנרגיה של קליפורניה, בשיתוף הוועדה לתשתיות ציבוריות ומנהל משאבי האוויר, אמורה לעשות שימוש בתוכניות לפי החוק הקיים כדי להגיע ליעד של 100% אנרגיה נקייה. בנוסף, נקבע כי דוח סוכנויות משותף על הצעת חוק 100 יתפרסם בשנת 2021, ולאחר מכן מדי ארבע שנים. הדוח של שנת 2021 מצא, על סמך חישובי מודלים, שהצעת החוק ניתנת להשגה מבחינה טכנית, אך המשמעות היא שבניית מתקני ייצור ואחסון החשמל הנקי תהיה חייבת להתבצע במהירות. כמו כן, אם ייעשה שימוש במשאבי אנרגיה וטכנולוגיה מגוונים כדי להפחית את סך העלויות, ובמקביל תישמר יכולת חלקית של ייצור גז טבעי, המדינה תוכל למזער עלויות ולהבטיח אספקת חשמל רציפה במהלך המעבר ל-100% אנרגיה נקייה.

חוק 100 כבר רשם התקדמות מרשימה, שכן דחף את קליפורניה להסתמך על מקורות נטולי פחמן עבור מרבית תחנות הכוח שלה:

  1. מאז שנת 2012, חלה עלייה של פי 20 בייצור אנרגיית שמש ורוח בקליפורניה, מ-2,609 GWh ל-48,950 GWh.
  2. בשנת 2019, 63% ממכירות החשמל הקמעונאיות של קליפורניה הגיעו ממקורות של דלק לא מאובן, כגון אנרגיה מתחדשת, הידרואלקטרית וגרעינית.
  3. בשנת 2020, 33% מאספקת רשת החשמל בקליפורניה הגיעו מפתרונות אנרגיה מתחדשת, ובתוכם מקורות שמש, רוח, גיאותרמיים, ביומסה והידרואלקטריות.

קליפורניה מקדמת את חוק 100  ואת היעד שלה ל-100% אנרגיה נקייה עד שנת 2045, באמצעות יוזמות ובכללן תקנת Advanced Clean Cars II למכוניות,  המחייבת את כל הרכבים החדשים שיימכרו החל משנת 2035 להגיע לאפס פליטות. כדי להבטיח שוויון בין רכבים חדשים למשומשים, הוצעו תמריצים מוגברים לרכבי אפס פליטות לשני הסוגים, כמפורט באתר .Drive Clean California  בנוסף, החל משנת 2020, קליפורניה מחייבת התקנת מקורות סולאריים בבתים פרטיים ובתי דירות חדשים. קליפורניה מציעה גם שורה של סובסידיות כספיות כדי לתמוך בהרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת, כפי שמוצג בתרשים 1.

תרשים 1: תמריצים פיננסים להרחבת אנרגיות מתחדשות בקליפורניה | מקור: Timothy Moore, “California Solar Incentives, Tax Credits and Rebates of 2024,” Forbes, April 12, 2024

אמנם, קליפורניה עושה צעדים גדולים לקראת רשת חשמל של 100% אנרגיה נקייה, אולם קצב פריסת משאבי האנרגיה הנקייה איטי מדי. כדי לעמוד ביעדי התוכנית, היא זקוקה לפי 10 יותר עמדות טעינה לרכב חשמלי ופי 4 יותר משאבות חום עד שנת 2030. במונחים של ייצור ואחסון אנרגיה, קליפורניה חייבת להרחיב את קיבולת רשת החשמל הנוכחית שלה ביותר מפי 3. המשמעות היא שיש לבנות מדי שנה מקורות/אחסון לאנרגיה מתחדשת בקיבולת של עד  6 GW, לאורך 25 השנים הבאות.

השוואה בין קליפורניה לישראל

בקליפורניה ובישראל, האתגרים העיקריים לאספקת אנרגיה נובעים ממשבר האקלים וכן מהגידול בביקוש לחשמל. הגידול מיוחס לכלכלה הצומחת (עלייה בתוצר) ולהרחבת שימושי החשמל במגורים, בתחבורה ובתעשייה. אולם, ככל שהסביבה חמה יותר, כך תהליך ייצור החשמל הופך פחות יעיל, ונוצר לחץ מוגבר על רשת ההולכה. המשמעות היא, שככל שהטמפרטורות עלו, כך יהיה פחות חשמל זמין, למרות התלות הגוברת בו. בין ישראל לקליפורניה יש הבדל חשוב: בעוד שקליפורניה זוכה לביטחון אנרגטי מסוים בזכות מדינות שכנות שיכולות לספק לה אנרגיה במקרה של משבר אנרגיה, ישראל מתמודדת עם אתגר ייחודי של היותה "אי של אנרגיה", ללא כל גיבוי מסביב. מסיבה זו, על ישראל לנהוג ביתר זהירות בעת מעבר להסתמכות על מקורות אנרגיה מתחדשים, כדי שלא תימצא במצב של מחסור בחשמל. המשמעות היא מורכבות נוספת בחקיקת הרפורמה באנרגיה. נכון לעכשיו, ישראל פשוט נעדרת תשתית או תקנות שיתמכו במעבר חלק לאנרגיה מתחדשת.

המלצות לישראל לאור מקרה הבוחן של קליפורניה

הפרטה וביזור של תעשיית האנרגיה

ישראל יזמה אמנם את ההפרטה והביזור של ענף תחנות הכוח וייצור החשמל שלה, אולם עליה להרחיב מאמצים אלה גם לענף חלוקת החשמל ורשת החשמל. רפורמות כאלה מצליחות במידה הטובה יותר בסביבה של כלכלה צומחת ומתבגרת, כמו זו של ישראל, ויכולות לסייע בגיוון הכלכלה. על ידי מינוף המוניטין של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ", ההפרטה תמריץ חדשנות מסחרית בטכנולוגיית אנרגיה מתחדשת ותרחיב את סל האנרגיות המתחדשות של ישראל. במונחים של ביטחון לאומי, רשת אנרגיה מופרטת ומבוזרת תהיה בטוחה יותר מפני התקפות עוינות, מכיוון שקשה יותר לפגוע במספר רב של מקורות כוח קטנים ומפוזרים. פירוש הדבר, שקשה יותר לשבש את כלל רשת החשמל ולנקודת כשל יחידות יש פחות השפעה, כך שתוקפים יתקשו לגרום להפרעה נרחבת באספקה. לכן, רשת אנרגיה מבוזרת ומפוזרת תהיה יציבה ועמידה יותר במצבי חירום.

תמריצים

ישראל תוכל להפיק תועלת גם מאימוץ מדיניות התמריצים של קליפורניה - אסטרטגיה שקליפורניה הוכיחה שהיא יעילה למעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת, כפי שקרה בעקבות חוק 100. תמריצים, כגון סובסידיות מס, משפיעים על הצרכנים לעשות בחירות חשמל מודעות יותר, ובמקביל מתמרצים את הכלכלה בזכות שיתוף המגזר הפרטי והשפעה על הרגלי הרכישה. ישראל כבר התקדמה במדיניות תמריצים, ומאז מארס 2022 הממשלה מציעה סובסידיות מס של 1,200 ₪ לרכישת רכב חשמלי, ו- 900 ₪ לרכישת רכב היברידי. בסך הכל, הצעות מדיניות כאלה מעודדות מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים ופתרונות אחסון וביזור, ותורמות לשמירה על הביטחון הלאומי בעתות חירום.

טכנולוגיה

ישראל צריכה להיערך עם תשתית שתתמוך במעבר לאנרגיה מתחדשת, ובכלל זה פריסה רחבה של מקורות מתחדשים (סולאריים, למשל) ופיתוח פתרונות לאגירת אנרגיה. מאמץ כזה יגביר את אמינות האנרגיה המתחדשת בישראל. כאשר בוחנים את מהפכת האנרגיה של קליפורניה, בולטת הקמתן של סוללות ענק לאחסון חשמל ברחבי המדינה – מהלך הצפוי להגדיל את קיבולת אגירת האנרגיה של קליפורניה פי 10 בשלוש השנים הקרובות. הסוללות עוזרות לפתור את החיסרון העיקרי של אנרגיה סולארית, שהוא התזמון. במהלך היום יש שפע חשמל, אך בלילה האספקה ​​יורדת לאפס והמשמעות היא שחברות החשמל עדיין נאלצות להסתמך על שריפת דלק פחמני כדי לסגור את הפער. תשתית סולארית נרחבת תסייע לביזור ייצור החשמל, תתרום לביטחון האנרגיה בזכות העובדה שכשלים יהיו נקודתיים, ותהפוך את הרשת לעמידה יותר בפני התקפות. מערכות אגירת אנרגיה, כגון סוללות ענק, יבטיחו אספקת חשמל רציפה גם כאשר המקורות המתחדשים לא ייצרו חשמל, ישפרו את העמידות והאמינות של רשת החשמל ויתרמו  לביטחון אספקת האנרגיה בישראל לנוכח איומים פוטנציאליים. סובסידיות ממשלתיות הוכחו כמעודדות צמיחה של טכנולוגיות סוללות לאחסון חשמל בקנה מידה גדול ועל ישראל ללכת בנתיב דומה ולפתח תשתיות התומכות במעבר מהיר וחלק לאנריות מתחדשות, שיסייעו לביטחון האנרגטי הלאומי ולהיערכות לשינויי האקלים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאקלים, תשתיות ואנרגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
30 שנה להסכם השלום עם ירדן: עת לשדרוג שיתוף הפעולה בתחום המים
שלושה עשורים לאחר חתימת הסכם השלום עם הממלכה ההאשמית, תחום המים ממשיך להתבלט כמנוף רב פוטנציאל לחיזוק היחסים בין ירושלים לעמאן
29/10/24
Shutterstock
נדרשת תפיסה חדשה לביטחון מערכות חשמל בישראל בחירום ובשגרה
ברקע החשש מהתרחבות הלחימה בצפון הארץ: מה הם האיומים לתשתיות החשמל והאנרגיה של ישראל – וכיצד יש לפעול כדי לחזק את שרידותו של מערך החשמל הישראלי?
02/06/24
REUTERS/Amir Cohen
ביטחון מזון – אתגר בשגרה ובחירום
המלחמה חידדה בישראל את ההבנה כי החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, ביכולת לייצר ולספק את המזון גם בשגרה וגם בחירום. אחד האתגרים המרכזיים אשר נוצרו למערכת המזון בישראל בעקבות המלחמה הינו המחסור החמור בכוח אדם לאורך כל שרשרת האספקה, ובעיקר בחקלאות. תלותה של מערכת המזון הישראלית ביבוא עלולה לערער את יציבותה מול האתגר הכפול – שינויים אקלימיים, העלולים להפחית את היקף התבואה המיוצרת במדינות המייצאות לישראל, וסיכונים גיאופוליטיים, שעלולים לפגוע בנתיבי היבוא. לכן, כל אסטרטגיה לאומית לביטחון מזון צריכה לקחת בחשבון את מכלול היעדים שאותם צריכה למלא מערכת המזון המקומית – מהפחתת פליטות פחמן ועד הבטחת הגישה של כלל האוכלוסייה למזון בריא ומזין, ואיזון בין הסיכונים השונים והאופן בו ייצור מקומי וייבוא יכולים לתת לכל אחד מהם מענה.
11/01/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.