פרסומים

מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי...

קמפיין "איסנאד" הוא מאמץ מתוחכם ורחב היקף של התערבות זרה, שעומדת מאחוריו תנועה עממית לכאורה, המזדהה עם האחים המוסלמים, ומטרתו לסייע לחמאס במלחמתו בישראל ברצועת עזה באמצעות השפעה תודעתית רחבה ברשתות החברתיות. הקמפיין עושה שימוש בטכניקות של לוחמה פסיכולוגית והתחזות לפרופילים ישראליים מזויפים, על מנת ליצור רושם של ביקורת פנימית אותנטית נגד המדינה ולערער את הלגיטימציה הציבורית בישראל למלחמה. עם פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן ביוני 2025, קמפיין "איסנאד" התאים את מסריו בכוונה לערער את המורל הציבורי ולהחליש את החברה...

המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן (מעל"ל) הודיעה בראשית אוגוסט על הקמת "מועצת ההגנה", שתפעל בראשות הנשיא ותורכב מראשי שלוש הרשויות, נציגי המנהיג העליון ובכירי הכוחות המזוינים. במקביל, מנהיג איראן מינה את עלי לאריג'אני כמזכיר המעל"ל וכנציגו במועצה. שינויים ארגוניים אלה הם עדות נוספת לתהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן את תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו בעקבות מלחמת 12 הימים. תהליך זה, שנמצא בראשיתו, מתקיים במקביל לוויכוח פנימי בין חוגים פרגמטיים לרדיקליים סביב השלכות המלחמה והשינויים שיש לאמץ...

נשק היפרסוני הוא חימוש שמהירותו גבוהה לפחות פי חמישה ממהירות הקול (מהירות היפרסונית) ויש לו יכולת שיוט ותמרון במהירות היפרסונית. בחודשים האחרונים שיגרו החות'ים מתימן לכיוון ישראל טילי 'פלסטין 2', שלטענתם הם היפרסוניים. נראה כי הטענה מופרכת ופלסטין 2 מבוסס על הטיל האיראני Kheibar Shekan, שאינו היפרסוני. עם זאת, איראן טוענת שהצליחה לאחרונה להיכנס למועדון היוקרתי של המדינות שפיתחו טילים היפרסוניים. המאמר מתאר את מאפייני הטילים ההיפרסוניים ומתייחס לאתגר ההתמודדות עם האיום.

ישראל לא הציבה את הפלת המשטר באיראן כיעד במלחמה, אך חלק מהפעולות שנקטה במהלכה נועדו לערער את יסודות המשטר ולעודד את הציבור האיראני לחדש את תנועת המחאה העממית. בתום המלחמה, לא זו בלבד שאין כל עדות לכך שהפעולות שנקטה ישראל קידמו יעד זה, אלא שלפחות לחלקן הייתה השפעה הפוכה (לפחות בעת הנוכחית). גם בתום המלחמה ניתן להצביע על מספר תרחישים מרכזיים בזירה הפנים-איראנית: המשך הסטטוס-קוו הפוליטי עד לחילופי ההנהגה הצפויים בעקבות מותו של המנהיג ח'אמנהאי, שינוי משטר באמצעות מהפכה עממית ושינוי פנימי בתוך המשטר תוך השתלטות (באופן רשמי או בפועל) של...

מלחמת  "עם כלביא" הסיגה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור במידה ניכרת. איראן אינה עוד מדינת סף גרעינית כפי שהייתה ערב המלחמה והיא תוכל לחזור למעמד של מדינת סף בתוך שנה עד שנתיים לכל הפחות, מהינתן החלטה של מנהיג איראן לפרוץ לפצצה. עם זאת, המלחמה לא הביאה לחיסולה המוחלט של תוכנית הגרעין והותירה באיראן יכולות שיוריות, שעלולות לסייע בהמשך למאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני. ניתן להעריך כי המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני גברה בעקבות המלחמה, אך החלטת איראן בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות מבחינתה תיגזר משילוב בין הצורך...

עם כניסתו לתפקיד הצהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי השבת אמון הציבור בצה"ל היא "משימה מחייבת". אלא שניתוח האסטרטגיה התקשורתית של צה"ל במבצע "עם כלביא" מעלה כי צה"ל והדרג המדיני פעלו להשיב את אמון הציבור בעליונות צה"ל באופן העלול להעצים גם את תחושות היתרון המוחלט והחסינות המדומה שבה היו שרויים הציבור, הדרג המדיני והדרג הצבאי טרם ה-7 באוקטובר 2023. במאמר זה ייבחנו האסטרטגיה התקשורתית שנקט צה"ל במשך המערכה מול איראן והשלכותיה האפשריות על אמון הציבור בו לאורך זמן, ויוצגו המלצות להתנהלות מיטבית...

מבצע "עם כלביא", שיצא לדרך על רקע מלחמה ממושכת ברצועת עזה, לווה קונצנזוס ציבורי ועלייה חדה במדדי האמון בצה"ל. עם זאת, ניתוח השיח הציבורי וסקרי דעת קהל שהתקיימו במהלך המבצע מלמדים כי הצלחה זו לא ביטלה מתחים חברתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותם: הפער בין חיל האוויר לצבא היבשה התחדד והבליט גם את נרטיב "צה״ל של מעלה" ו-"צה״ל של מטה". יתר על כן, המבצע הביא להאדרה מחודשת של "צבא ההיי-טק" על פני "צבא הפרשים", חרף הקרבתם ושחיקתם של לוחמי יחידות מהשדה במשך יותר מ-600 ימים במלחמה...

מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר, במהלכו הופגנו אומנות אופרטיבית מצוינת ומערכה מדינית בינלאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך בה בעת יש לנתח את המערכה באורח מקצועי וקר: האומנם מומשו יעדיה? האם אכן הוסר מעל מדינת ישראל איום קיומי? האם מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בעקבותיה במידה מהותית? או שמא ישראל נמצאת כיום באירוע דינמי ומתמשך – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? במטרה להשיב על שאלות אלה, שמוקדם עדיין לנסח להן מענים מוחלטים, ינותחו במאמר זה הסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן, הסיכונים...

מבצע ״עם כלביא״ אירע בזמן מאתגר בהיבט החוסן הלאומי הישראלי. השילוב בין מערכה ארוכה ומתמשכת במספר חזיתות ובין קיטוב חברתי ניכר, אשר התעצם עקב פוליטיזציה של היבטים ותופעות מסוימים של המלחמה המתמשכת, פגע במידה ניכרת בחוסן. בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן העידה על נסיגה משמעותית בחוסן הלאומי, בפרט בהיבטי אמון, סולידריות חברתית ואופטימיות ותקווה. בצד זה, בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה האזרחית נרשם שיפור משמעותי על רקע הסכם הפסקת האש עם לבנון והחזרה של רבים מהמפונים מיישובי הצפון לבתיהם. מבצע ״עם כלביא״ גרם שינוי במגמה זו:...

בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה  שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.

הפסקת האש השברירית בין איראן לישראל מסמנת את סיומו של השלב הנוכחי – והחמור ביותר עד כה – במערכה המתמשכת בין הרפובליקה האסלאמית לישראל. ישראל יכולה לסכם את המערכה בסיפוק: גם אם בידי איראן נותר מצבור אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, שהיה ברשותה טרם המערכה וייתכן שהועבר למקומות מסתור, תוכנית הגרעין שלה הוסגה משמעותית לאחור. מנגד, איראן צפויה להציג את המערכה כהישג, ללא קשר לתוצאותיה הצבאיות. בשבועות הקרובים יתברר האם ניתן לשמר את ההישגים באמצעות הסדרה מדינית או שמא ישראל תידרש לאכוף אותם בכוח. הסכם גרעין בתנאים משופרים עשוי לעגן את...