לאחר כ-650 ימי לחימה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, שהתפרסה מעזה ועד איראן, ניצב צה"ל מול אחד ממשברי כוח האדם הקשים בתולדותיו. לנוכח השחיקה, העומס והלחימה הרב-זירתית, הצבא מדגיש את הצורך הדחוף בעשרות אלפי לוחמים חדשים. במקביל, המערכת הפוליטית ממשיכה להתכנס סביב אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית – חוק הגיוס. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ערך סקר מיוחד הבוחן את עמדות הציבור בנושא.[1] לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים עיקרי הממצאים חוק הפוטר חרדים משירות בצה"ל יפגע במוטיבציה לשירות קרבי: רוב ניכר מהציבור היהודי (71...
עם כניסתו לתפקיד הצהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי השבת אמון הציבור בצה"ל היא "משימה מחייבת". אלא שניתוח האסטרטגיה התקשורתית של צה"ל במבצע "עם כלביא" מעלה כי צה"ל והדרג המדיני פעלו להשיב את אמון הציבור בעליונות צה"ל באופן העלול להעצים גם את תחושות היתרון המוחלט והחסינות המדומה שבה היו שרויים הציבור, הדרג המדיני והדרג הצבאי טרם ה-7 באוקטובר 2023. במאמר זה ייבחנו האסטרטגיה התקשורתית שנקט צה"ל במשך המערכה מול איראן והשלכותיה האפשריות על אמון הציבור בו לאורך זמן, ויוצגו המלצות להתנהלות מיטבית...
מבצע "עם כלביא", שיצא לדרך על רקע מלחמה ממושכת ברצועת עזה, לווה קונצנזוס ציבורי ועלייה חדה במדדי האמון בצה"ל. עם זאת, ניתוח השיח הציבורי וסקרי דעת קהל שהתקיימו במהלך המבצע מלמדים כי הצלחה זו לא ביטלה מתחים חברתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותם: הפער בין חיל האוויר לצבא היבשה התחדד והבליט גם את נרטיב "צה״ל של מעלה" ו-"צה״ל של מטה". יתר על כן, המבצע הביא להאדרה מחודשת של "צבא ההיי-טק" על פני "צבא הפרשים", חרף הקרבתם ושחיקתם של לוחמי יחידות מהשדה במשך יותר מ-600 ימים במלחמה...
מבצע ״עם כלביא״ אירע בזמן מאתגר בהיבט החוסן הלאומי הישראלי. השילוב בין מערכה ארוכה ומתמשכת במספר חזיתות ובין קיטוב חברתי ניכר, אשר התעצם עקב פוליטיזציה של היבטים ותופעות מסוימים של המלחמה המתמשכת, פגע במידה ניכרת בחוסן. בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן העידה על נסיגה משמעותית בחוסן הלאומי, בפרט בהיבטי אמון, סולידריות חברתית ואופטימיות ותקווה. בצד זה, בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה האזרחית נרשם שיפור משמעותי על רקע הסכם הפסקת האש עם לבנון והחזרה של רבים מהמפונים מיישובי הצפון לבתיהם. מבצע ״עם כלביא״ גרם שינוי במגמה זו:...
חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל.
הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת.
בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין...
בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור.
עם כניסתו...
לאחרונה דווח כי הממשלה והצבא מסמנים את ה-1 במארס 2025 כמועד חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם. אולם מדי יום נחשפים תושבי הצפון לדיווחים על אודות הפרות הדדיות של הסכם הפסקת האש, הן מצד ישראל והן מצד חיזבאללה, וכן חזרה של תושבי דרום לבנון לבתיהם – חלקם אף נושאים דגלי חזבאללה ואת תמונתו של נסראללה. מתח מרכזי נוסף נובע מכך שעבור תושבים רבים בעלי משפחות, התאריך בעייתי שכן אינם מעוניינים להעביר את ילדיהם מסגרת חינוכית באמצע השנה. גם הפסקת המענקים בתאריך היעד לחזרה ליישובים נתפסת בעיניהם כאיום. לתפיסתם, לא די בכך שהטיפול בהם נזנח במשך...
בשבועות האחרונים מיושם הסכם "כנפי דרור", שבמסגרתו אמורים לשוב לישראל 33 חטופים – חיים ושאינם בחיים. אף שהרצון להשיב ארצה את כלל החטופים משותף כמובן לכלל אזרחי ואזרחיות המדינה, אופן שחרורם והמחיר שראוי לשלם עבור מטרה נעלה זו שנויים במחלוקת ציבורית. הדיון הציבורי בסוגיית השבויים והנעדרים – שו"ן – קיבל פנים שונות ואופיין בדינמיקה משתנה מאז תחילת המלחמה ועד היום. המחלוקות בנושא נסובו בעיקר סביב תפיסת מטרות המלחמה השונות והתעדוף ביניהן, אך נכרכו גם במסגור פוליטי של הסוגיה. במסמך זה נסקרת דינמיקה זו ומצוינים...
באחרונה הציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, שמונה לתפקיד במקום השר יואב גלנט שהציג עמדה לעומתית לממשלה בסוגיית גיוס החרדים, את העקרונות שעליהם יתבסס חוק הגיוס שהוא מבקש לקדמו. מדובר בעקרונות בלבד, לא בטיוטת חוק. בין היתר בלט עקרון יעדי הגיוס המדורגים, שהוא אחד ממוקדי המחלוקת החברתית והפוליטית בנושא. זאת משום שהיעדים המוצעים על ידי השר אינם תואמים לעמדה שהציג לאחרונה צה"ל אשר לפיה ביכולתו לגייס את כלל החרדים החייבים בגיוס החל מ-2026. בנוסף הציג השר את עקרון הסנקציות, שגם הוא סלע מחלוקת שכן לשיטת הצבא, הסנקציות המוצעות לא תהיינה...
בסמוך לפני הדחתו של שר הביטחון היוצא, יואב גלנט, דווח כי הוא הנחה את צה״ל לשלוח 7,000 צווי התייצבות לבני גיוס חרדים ("יוצאי צבא" כלשון החוק). זאת נוסף על 3,000 צווים שנשלחו לאחרונה, בהמשך לפסיקת בג"ץ לפני מספר חודשים, שקבעה כי פקיעת ההסדרים המיוחדים בחוק שירות הביטחון מחייבת את גיוסם של בני החברה החרדית. אף שהנחייתו של גלנט הייתה מתבקשת לאור פסיקת בית המשפט, היא הציתה משבר פוליטי אל מול הסיעות החרדיות שבאותה עת החליטו להקפיא את קידום "חוק הגיוס" ולהתמקד ב"חוק המעונות" שיסדיר את התמיכה הכלכלית בציבור...
