פרסומים

אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו

חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל. הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת. בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין...

בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור. עם כניסתו...

לאחרונה דווח כי הממשלה והצבא מסמנים את ה-1 במארס 2025 כמועד חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם. אולם מדי יום נחשפים תושבי הצפון לדיווחים על אודות הפרות הדדיות של הסכם הפסקת האש, הן מצד ישראל והן מצד חיזבאללה, וכן חזרה של תושבי דרום לבנון לבתיהם – חלקם אף נושאים דגלי חזבאללה ואת תמונתו של נסראללה. מתח מרכזי נוסף נובע מכך שעבור תושבים רבים בעלי משפחות, התאריך בעייתי שכן אינם מעוניינים להעביר את ילדיהם מסגרת חינוכית באמצע השנה. גם הפסקת המענקים בתאריך היעד לחזרה ליישובים נתפסת בעיניהם כאיום. לתפיסתם, לא די בכך שהטיפול בהם נזנח במשך...

בשבועות האחרונים מיושם הסכם "כנפי דרור", שבמסגרתו אמורים לשוב לישראל 33 חטופים – חיים ושאינם בחיים. אף שהרצון להשיב ארצה את כלל החטופים משותף כמובן לכלל אזרחי ואזרחיות המדינה, אופן שחרורם והמחיר שראוי לשלם עבור מטרה נעלה זו שנויים במחלוקת ציבורית. הדיון הציבורי בסוגיית השבויים והנעדרים – שו"ן – קיבל פנים שונות ואופיין בדינמיקה משתנה מאז תחילת המלחמה ועד היום. המחלוקות בנושא נסובו בעיקר סביב תפיסת מטרות המלחמה השונות והתעדוף ביניהן, אך נכרכו גם במסגור פוליטי של הסוגיה. במסמך זה נסקרת דינמיקה זו ומצוינים...

באחרונה הציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, שמונה לתפקיד במקום השר יואב גלנט שהציג עמדה לעומתית לממשלה בסוגיית גיוס החרדים, את העקרונות שעליהם יתבסס חוק הגיוס שהוא מבקש לקדמו. מדובר בעקרונות בלבד, לא בטיוטת חוק. בין היתר בלט עקרון יעדי הגיוס המדורגים, שהוא אחד ממוקדי המחלוקת החברתית והפוליטית בנושא. זאת משום שהיעדים המוצעים על ידי השר אינם תואמים לעמדה שהציג לאחרונה צה"ל אשר לפיה ביכולתו לגייס את כלל החרדים החייבים בגיוס החל מ-2026. בנוסף הציג השר את עקרון הסנקציות, שגם הוא סלע מחלוקת שכן לשיטת הצבא, הסנקציות המוצעות לא תהיינה...

המכון למחקרי ביטחון לאומי: "הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים מאיימת לפגוע במערכת המודיעין הישראלית ובביטחון המדינה"

בסמוך לפני הדחתו של שר הביטחון היוצא, יואב גלנט, דווח כי הוא הנחה את צה״ל לשלוח 7,000 צווי התייצבות לבני גיוס חרדים ("יוצאי צבא" כלשון החוק). זאת נוסף על 3,000 צווים שנשלחו לאחרונה, בהמשך לפסיקת בג"ץ לפני מספר חודשים, שקבעה כי פקיעת ההסדרים המיוחדים בחוק שירות הביטחון מחייבת את גיוסם של בני החברה החרדית. אף שהנחייתו של גלנט הייתה מתבקשת לאור פסיקת בית המשפט, היא הציתה משבר פוליטי אל מול הסיעות החרדיות שבאותה עת החליטו להקפיא את קידום "חוק הגיוס" ולהתמקד ב"חוק המעונות" שיסדיר את התמיכה הכלכלית בציבור...

המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע: צריך ואפשר לגייס עשרות אלפי חרדים כבר השנה

לאחרונה ניכר בשיח הציבורי עיסוק מרובה באפשרות של מלחמה כוללת עם חזבאללה. מאמר זה מתמקד בנזקים הרבים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולרציפות התפקודית שלו, ועקב כך לחוסנה של החברה הישראלית ולאפשרויות התאוששותה מהמלחמה. הניתוח מעלה צורך לשקול בזהירות רבה את הסיכונים הטמונים במלחמה כזו למרחב האזרחי, במיוחד כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.