פרסומים

 אירועי מחאה נגד ממשלה מכהנת אינם דבר חדש בישראל. אולם, המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אשר הוצגה לראשונה ב-4 בינואר 2023, הנה יוצאת דופן בקנה מידה ישראלי מבחינת היקפה, פריסתה, והימשכות התופעה לאורך יותר משמונה חודשים. מאז הצגת הרפורמה, היקף המחאה נגד הרפורמה המשפטית כלל 1816 הפגנות אשר נפרסו על פני כ-200 מוקדים ברחבי הארץ. לפי גרסת המשטרה, הפגנות אלה כללו יותר מ-7 מיליון מפגינים, ולפי גרסת המוחים יותר מ-10 מיליון מפגינים. מול כל אלה נרשם מספר קטן יחסית של כ-70 הפגנות בעד הממשלה ויוזמתה המשפטית. בין המאפיינים הבולטים בתנועת המחאה נגד...

השבוע מתקיים הדיון בבג"ץ בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, שבו צומצמה סמכות בתי המשפט לדון בסבירותן של החלטות הממשלה והשרים. העותרים והיועצת המשפטית לממשלה טוענים כי יש לפסול את התיקון, הן בשל פגמים בתהליך החקיקה והן בשל הפגיעה שלו בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. הממשלה והכנסת, מנגד, אוחזים בעמדה כי אין לבית המשפט סמכות לפסול תיקון לחוק יסוד, וודאי שלא במקרה דנן, שבו מדובר בביטול עילת ביקורת אשר אינה קיימת ברוב המדינות האחרות. מוקדם להעריך מה יפסוק בית המשפט. פסק הדין יכול להינתן עד אמצע חודש ינואר, ועשוי אף להתייתר אם תושג פשרה...

לאחרונה נחשפו מתחים מאתגרים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, בעיקר בהקשר להתייחסות לכשירות המבצעית של צה"ל נוכח הצעדים שנוקטים אנשי מילואים בכירים, בעיקר בחיל האוויר. מתחים כאלה אינם נדירים, אולם בהקשר למשבר הפוליטי-חברתי המעמיק, החדרתם לשיח בין הממונים על הביטחון הלאומי פוגעת קשות באמון ביניהם ובאמון הציבור בממשלה ובצבא. מדובר בתופעה הרסנית החייבת להיפסק לאלתר. האחריות לכך הינה על הדרג המדיני. השאלה כיצד אמור להתנהל הממשק בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי – וכך גם לגבי השב"כ והמוסד – לא זכתה לתשובה סדורה ומלאה, מעבר...

הצבא בישראל הוא צבא ההגנה לישראל. ייעודו הוא הגנה על המדינה מפני איומים חיצוניים והוא לעולם כפוף לדרג מדיני שנבחר כחוק. צה"ל הוא לא צבא ההגנה על הדמוקרטיה, זה אינו תפקידו, קציני מילואים, בכירים ומוכשרים ככל שיהיו, אינם פרשנים חוקתיים ואינם אמונים מכוח חוקה שאיננה או חוק יסוד: הצבא, להגן על המשטר הדמוקרטי בישראל. החרד לדמוקרטיה הישראלית צריך להביא בחשבון את האפשרות שבעוד שכיום המחאה נגד השינויים המשפטיים שמובילה הממשלה מונהגת בין היתר על ידי משרתי מילואים, בעלי תפיסה ערכית מסוימת,  מחר תתפתח מחאה נגד הממשלה, שתובל על ידי אנשי...

המדדים הטובים ביותר להבנת ההשלכות הכלכליות של המשבר הפוליטי בו נמצאת ישראל הם שער המטבע וביצועי הבורסה המקומית. מדדים אלו מבטאים בזמן אמת את רחשי הציבור בכלל וציבור המשקיעים בפרט ומהווים כמעין סיסמוגרף להבנת ההתרחשויות הנוכחיות. בתרשים להלן, ניכר כי נפתח פער משמעותי בביצועי הבורסה הישראלית לעומת מקבילותיה בעולם המפותח מאז תחילת השנה. כתוצאה מכך, המשקיעים בשוק המקומי הפסידו מתחילת השנה עלייה אלטרנטיבית של כ-15%. הפסדים אלו של המשקיעים בשוק הישראלי מתעצמים לאור היחלשות המטבע הישראלי. השקל נחלש בכ-3.5 אחוז בהצלבה מול הדולר האמריקאי...

בשבעת החודשים שעברו מיום הקמתה הובילה הממשלה, יחד עם יתר חברי הקואליציה, שורה של מהלכים: בחקיקה, בהחלטות תקציביות, במינויים ובשינויים פרסונליים, שפגעו במעמד הנשים בישראל. פגיעה זו בעייתית לא רק ברמה הערכית המהותית, אלא היא גם בעלת השלכות מסוכנות על יציבותה של המדינה, כלכלתה וביטחונה הלאומי.

המכון למחקרי ביטחון לאומי בהתרעה דחופה: צבא העם בסכנת פירוק – אנחנו בדרך לצבא חלש ולמציאות שמסכנת את משוואת ההרתעה האזורית, כל זאת אל מול איומים גוברים במגוון חזיתות. קוראים לעצירה מידית של החקיקה החד צדדית וחתירה לשינויים בהסכמה רחבה

מאמר שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי ועסק בין היתר בשאלה "מדוע האזרחים הערבים אינם משתלבים במחאה הציבורית נגד הממשלה?", ייחס את חוסר ההשתתפות בעיקר לאדישות ולניכור. עם זאת, מניתוח תוצאות סקר שנערך בפברואר 2023 עולה שקיים משחק גומלין מורכב בין הגורמים המעכבים את מעורבות הציבור הערבי בהפגנות. אלה כוללים מרחק גיאוגרפי, חוויה היסטורית של דיכוי, תחושות של ניכור, ספקנות בנוגע ליכולת ההכללה לכלל הקבוצות בחברה, שמציע משטר דמוקרטי, וכן חשש לביטחון האישי. הבנת אתגרים אלה וניסוח מענה להם יהיו חשובים למבקשים לעודד השתתפות ערבית...

איראן מבצעת בשנים האחרונות ניסיונות להחליש את ישראל מבפנים באמצעות הרשתות החברתיות. בשבועות האחרונים התגלו מספר רשתות שפעלו על רקע המחאה האזרחית נגד תכנית הממשלה למהפכה משפטית, תוך התחזות הן לתומכיה והן למתנגדיה. פעילות זו חותרת לנצל את המחאה האזרחית נגד תכנית "הרפורמה" שמקדמת הממשלה כדי להעמיק את הקיטוב והשסעים, הקיימים בישראל ממילא. איום ההשפעה הזרה מהווה אתגר לחוסן הלאומי ונדרש לתת לו מענה. במאמר זה מוצגים ניסיונות ההשפעה החשודים כאיראניים, כפי שבאו לידי ביטוי על רקע המחאה, ועקרונות מומלצים להתמודדות עימם.

העורף הישראלי התנהל היטב במהלך סבב הלחימה הקצר מול הג'האד האסלאמי – מבצע "מגן וחץ". במהלכו המצומצם לא באה לידי ביטוי ההתערערות שנרשמה בחודשים האחרונים בסולידריות הפנימית ובקונצנזוס בישראל על רקע המשבר הפוליטי/חברתי, ואשר העלתה, בין היתר, גם סימני שאלה לגבי סוגיות של ביטחון לאומי ובראשן הגיוס לצה"ל והמחויבות לשירות. גם השיבה לשגרה בסיומו הייתה מהירה. סבב הלחימה המוגבל לא הציב את העורף הישראלי בפני אתגר ממשי, הגם שבמהלכו שובשה שגרת החיים בחלק מאזורי המדינה, לכן לא ניתן לגזור ממנו מסקנות לגבי התנהלות העורף לקראת סבבי...

בעוד ש"הרפורמה המשפטית" בישראל מסוקרת בהרחבה בתקשורת בעולם המערבי, וידיעות על אופן הסיקור הזה מגיעות תדיר גם למדיה בישראל, הרי שאופן הסיקור בסין את הרפורמה חמק עד כה מהקהל הישראלי. סין, כידוע, אינה מדינה בה דמוקרטיה ליברלית נתפסת על ידי השלטון כאטרקטיבית במיוחד, והיות שהמדיה בסין מבוקרת ומצונזרת על ידי השלטון, אופן סיקור "הרפורמה" והמחאה נגדה מקבל גוון שונה מהמקובל במדינות דמוקרטיות. מכיוון שהסיקור בסין משקף במידה רבה, גם אם לא תמיד, את הפרספקטיבה השלטונית, מאפשרת בחינתו הצצה לדרכי החשיבה בסין על הרפורמה ועל...

מחאת אנשי המילואים והמשבר הפוקד את צה"ל ייבחנו במאמר זה משלוש זוויות: אי-התנדבות, הכלת המחאה, חוק הגיוס. מסקנת הניתוח היא כי גם אם נראה שמחאת אנשי המילואים נרגעה לכאורה, האיום באי-התנדבות למילואים עדיין בעינו והוא צפוי להתחדש אם תקודם בכנסת החקיקה לשינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים במסגרת "הרפורמה" שמובילה הממשלה, או אם חוק הגיוס, בגרסה זו או אחרת, יגיע לחקיקה. הצבא חייב להישמר מניסיונות לגרור אותו למגרש הפוליטי, וחשוב שתטופל ההשפעה של מחאת אנשי המילואים על לכידות היחידות והמערך כולו.