פרסומים

העלייה במספר הנרצחים בחברה הערבית, מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, נמשכת. שיעור מקרי הרצח במחצית הראשונה של 2024 (למעלה מ-100) דומה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ומשקף יותר מהכפלה בהשוואה לשנת 2022. הרושם הוא, שנושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת חוק, מהסיקור התקשורתי ומהשיח הציבורי. ברשות ארגוני הפשע אמל"ח רב ומגוון, המופנה כלפי אזרחי המדינה הערבים וגורם פגיעה חמורה בביטחונם האישי והפיזי. בה בעת הוא מהווה איום על החברה הישראלית בכללה ועל הביטחון הלאומי. מציאות זו, שהאחריות לה מוטלת גם על...

בחלוף שבעה חודשים ממתקפת חמאס ופרוץ המלחמה ברצועת עזה ובהמשך המתיחות הביטחונית הרב-זירתית, נשמרת הרגיעה ביחסי יהודים וערבים בישראל, לרבות בערים המעורבות. עד כה, לא התממשו החששות שהושמעו במערכת המדינית והביטחונית מפני התלקחות עימותים רחבים בין יהודים לערבים על רקע המלחמה, ובכלל זאת בחודש הרמדאן ובעיד אל-פיטר. בפועל, רוב הציבור הערבי מבקש להמשיך בשגרת חייו כמיעוט משולב בישראל, תוך שהוא ממשיך להסתייג מחמאס ומדרכו. עם זאת, במציאות החירום הנמשכת, צפות ועולות סכנות העלולות לפגוע ביציבות היחסים בין ערבים ליהודים ולהוביל להתדרדרות, עד כדי...

הצורך בקיצוץ רוחבי בתקציביהם של משרדי הממשלה מובן לאור ההוצאות הגבוהות הכרוכות במלחמה. ואולם, לקיצוץ נרחב בכספי תוכניות החומש המיועדות לחברה הערבית וכרסום במענקי האיזון לרשויות הערביות, עלול להיות השלכות חמורות לא רק לחברה הערבית אלא גם לכלכלה הישראלית ולביטחון המדינה. החברה הערבית הוכיחה את נאמנותה, זיקתה והשתייכותה למדינה לאורך שנות קיומה – גם במלחמה הנוכחית בחמאס ברצועת עזה. חתירתה להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה, כאזרחים שווי זכויות, מצאה ביטוי בעשור האחרון, גם בזכות תוכניות החומש לחברה הערבית, שתרמו לצמיחה כלכלית של המשק...

אחת התופעות המעודדות בחברה הישראלית בעת המלחמה, הינה היציבות והריסון ההדדי המאפיינים עד כה את היחסים בין יהודים לערבים. זאת, למרות המתח הפנימי המובנה הטמון בהם בכלל, ובפרט בנסיבות של מלחמה קשה ברצועת עזה נגד בני עמם של הערבים אזרחי המדינה. הריסון של החברה הערבית נעוץ בעובדה שרובה המכריע רואה את עצמו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וחותר להשתלב בחיי המדינה בכל תחומי החיים. על קברניטי המדינה להכיר בעובדה חיובית זו, לראות בה אינטרס לאומי ראשון במעלה, להבטיח את העמקתה ולבלום בנחישות כל ניסיון מצד גורמים רדיקליים, ערביים ויהודיים, לפגוע בה....

המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר דעת קהל[1] המיועד לבחון את יחסי יהודים-ערבים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן תמצית עיקרי הממצאים: מעל למחצית מהציבור היהודי והערבי חש בשינוי לרעה ביחסים ביניהם מאז פתיחת המלחמה (ראו תרשים 1): בקרב הציבור היהודי, 11.5 אחוזים חשים בשינוי לטובה, 29 אחוזים לא חשים שינוי כלל ואילו כמחצית (50.5 אחוזים) חשים שינוי לרעה. 9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בקרב הציבור הערבי, 5 אחוזים בלבד חשים שינוי לטובה, הרבה פחות בהשוואה לציבור היהודי. 30 אחוזים מהציבור הערבי השיב כי אינו...

שמירת השקט בין יהודים לערבים הינה אינטרס מובהק של החברה היהודית, של החברה הערבית ושל מדינת ישראל, וודאי בעת מלחמה. כל הצדדים המעורבים חייבים לפעול למניעת הידרדרות ואלימות מכל סוג שהוא, שרק תסייע לאויבי ישראל ותפגע בביטחון הלאומי עתה ובעתיד. שיקול עליון זה אמור להיות בסיס לכל החלטה שתתקבל, הנוגעת למיעוט הערבי במדינה וליחסי יהודים–ערבים בה.

לאחרונה דווח על כוונתו של שר האוצר לפגוע בתוכניות חומש לפיתוח החברה הערבית, שכבר אושרו. הסברים שניתנו לכך הם משוללי יסוד ומעידים על גישה מדירה על רקע לאומני. יתר על כן, הם סותרים מדיניות קיימת מאז 2015 לעידוד הפיתוח הכלכלי-חברתי של החברה הערבית בישראל, הנשענת על רציונל מקרו-כלכלי ועל עקרון ההשתלבות הנדרשת של המיעוט הערבי במדינה. מימוש כוונות אלה, ובוודאי הרחבתן לתחומים נוספים, יפגע אנושות בציבור הערבי המוחלש וברשויות המקומיות שלו, בצמיחה הכלכלית של המדינה וביחסים הרגישים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בה. פגיעה כזו עלולה גם להגביר את...

מאמר זה מציג מסד נתונים חדש ומפורט על אודות כל מקרי הרצח וקורבנותיהם שאירעו בחברה הערבית מ-2012 ועד היום – 999 בסך הכול. הנתונים מציגים את העלייה הניכרת והמשמעותית במקרי רצח על פני זמן, עם צפי ל-262 נרצחים בשנה הנוכחית. כן מלמדים הנתונים כי האלימות אינה מוגבלת לאזורים מסוימים, אלא מתפשטת לכל מקום שבו יש אוכלוסייה ערבית. העלייה במקרי רצח בחברה הערבית נובעת מהתגברות הפעילות העבריינית של חמולות, ארגוני פשע וכנופיות באזורים מסוימים, בפרט נצרת, רמלה ולוד. שינוי תמהיל הרציחות משפיע על תפקוד המשטרה, המצליחה לפענח פחות מ-10 אחוזים של מקרי...

מאמר שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי ועסק בין היתר בשאלה "מדוע האזרחים הערבים אינם משתלבים במחאה הציבורית נגד הממשלה?", ייחס את חוסר ההשתתפות בעיקר לאדישות ולניכור. עם זאת, מניתוח תוצאות סקר שנערך בפברואר 2023 עולה שקיים משחק גומלין מורכב בין הגורמים המעכבים את מעורבות הציבור הערבי בהפגנות. אלה כוללים מרחק גיאוגרפי, חוויה היסטורית של דיכוי, תחושות של ניכור, ספקנות בנוגע ליכולת ההכללה לכלל הקבוצות בחברה, שמציע משטר דמוקרטי, וכן חשש לביטחון האישי. הבנת אתגרים אלה וניסוח מענה להם יהיו חשובים למבקשים לעודד השתתפות ערבית...

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, זינק מספר הנרצחים בחברה הערבית ביותר מפי שניים בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. על רקע ההאטה בפשיעה והירידה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית בשנה שעברה, נוצר רושם כי נושא הפשיעה בחברה זו אינו עומד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום. אם הממשלה לא תשכיל להירתם מיד להתמודדות יעילה עם אתגר חמור זה, המהווה איום על הביטחון הפנימי, צפויה החרפה ניכרת, העלולה לגלוש לממדים ולמרחבים שלא הכרנו בעבר ולסכן את הביטחון הלאומי. הפתרון המערכתי מצוי ביישום התוכניות הקיימות: תוכנית החומש 549 למאבק באלימות ובפשיעה, תוכנית...