פרסומים

דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט. הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, הרפואה והפסיכולוגיה, החינוך והשימור ההיסטורי וכן בתחום משחקי המחשב, אך היא מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים המתבססים על אותן יכולות ממש, ובהן יצירת...

המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך את הכנס השנתי השלישי של תוכנית ליפקין-שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז. הכנס עסק בקשר שבין אמת, אמון וביטחון לאומי, וכלל ארבעה פאנלים שבהם נדנו רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה בישראל ובארצות הברית, מושג הניצחון במלחמות תודעה ומי מהצדדים ניצח במבצע "שומר חומות", הקשר שבין מידת הסודיות לבין אמון הציבור במערכת הביטחון הישראלית, והמתח שבין המומחים לציבור הרחב לאור אפשרות הגישה למידע בעידן הדיגיטלי. בנוסף, נערכו חמישה ראיונות עם מומחים ובכירים מישראל ומהעולם. העיתונאית טלי...

במקביל ללחימה הצבאית במהלך ״שומר החומות״ התקיימה ברשתות החברתיות זירת לחימה נוספת, ששיקפה את המתרחש ברצועת עזה ובערים המעורבות בישראל מול מגוון קהלים: הישראלי, הפלסטיני, הערבי והעולמי. לעיתים קשה לאמוד הישגים של הנעשה בזירה זו, אך נראה כי בין השפעותיה הגברת תחושות הפחד בציבור, התארגנות להשתתפות באירועים אלימים, כמו גם השפעה על דעת הקהל העולמית כלפי ישראל ואף תרומה לעליה בגילויי אנטישמיות ברחבי עולם. במאמר זה נסקרת המערכה הדיגיטלית בזמן ״שומר החומות״ לפי ארבע זירות ומנותחים מאמצי ההשפעה, במטרה לשפר את היערכות ישראל לקראת המערכה...

ההסברה הלאומית מהווה נדבך מרכזי בביטחון הלאומי, כך הוכח שוב גם במבצע 'שומר החומות'. מאמץ ההסברה אמור לעמוד בשורה אחת עם המאמצים המרכזיים שמנהלת הממשלה באירועים אלו במקביל למאמץ הצבאי, המאמץ להגנת העורף (החזית האזרחית) והמאמץ המדיני הבינלאומי. תפיסה זו מעניקה לתחום ההסברה את מקומו הראוי כאחד המאמצים המרכזיים והאסטרטגיים שצריכה המדינה לנהל. עם זאת, למרות חשיבותו הרבה, המשאבים המושקעים בתחום רחוקים מלספק ולעמוד בסטנדרטים של מאמצים לאומיים אחרים. אך לא ניתן לתלות את הבעייתיות רק בחוסר משאבים אלא גם בסיבות נוספות שחלקן הוצפו במהלך המבצע....

ככל מערכה צבאית קינטית המתנהלת מול חמאס ושותפיו ברצועת עזה, גם במערכה הנוכחית ההיבט התודעתי גולם כבר מראשיתה וחשיבותו אף גברה לקראת סיומה. השילוב בין המערכה הקינטית לתודעתית חיוני למימוש הישגי הלחימה כדי להשיג תוחלת מדינית. מבחינת ישראל, ההישג הקוגניטיבי הראשון במעלה הנדרש הוא חריתה עמוקה בתודעתם של מפקדי חמאס ומקורביהם וכן בתודעת תושבי הרצועה של המחיר הבלתי נסבל של ההרפתקה הצבאית שאליה יצאו.  

על רקע המשבר העמוק שאפיין את יחסיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עם קהילת המודיעין האמריקאית, תחילת כהונתו של ביידן מצטיירת כמעין "חזרה למקורות" – חיזוק מעמד "מומחי המודיעין", שניסיונם ודפוסי פעולותיהם אמורים להבטיח ניתוח מקצועי וניטרלי ככל שניתן של המציאות; והבהרת החשיבות של הנתונים והמידע ("עובדות") ושל הניתוח שמבוסס עליהם כבסיס לקבלת ההחלטות. האנשים שמונו על ידי ביידן לתפקידים הבכירים ביותר בקהילה ודו"חות המודיעין שפורסמו בשבועות האחרונים על ידם משקפים בבירור מגמה זו. נראה אפוא שכניסתו לתפקיד תעזור...

בשנים 2014-2008 ניהלה ישראל שלושה סבבי לחימה מול ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה. בשנים אלו, ניכרו שינויים נרחבים באופן שבו הפעילה ישראל את מאמצי המידע שלה במסגרת המאבק עם חמאס. תקופה זו, אשר משלבת בין מבצעים צבאיים רחבי היקף לבין התפתחויות טכנולוגיות ניכרות של הרשתות החברתיות והכרה בחשיבותן, מתבררת כמשמעותית להתפתחות התפיסה הישראלית את המערכה על התודעה. רצועת עזה היא שטח של 365 קמ"ר, הגובל בקצה הדרום מזרחי של מדינת ישראל. מוערך שחיים שם כ-1.9 מיליון תושבים ומדובר באחד האזורים העניים והצפופים בעולם. מאז כיבוש השטח מידי מצרים, בשנת...

בראשית שנת 2019 הכריזו ראשי קהילת המודיעין האמריקאית על טכנולוגיות המשמשות למבצעי השפעה מקוונים ולהטיית בחירות כעל איומים גלובליים, שבוודאות גבוהה ייעשה בהן שימוש להחלשת הדמוקרטיה האמריקאית, לחתירה תחת בריתות שארצות הברית שותפה להן ולהשפעה על מדיניותה. בדיעבד נראה שחששותיהם התבדו, והשימוש בפייק ניוז מתוחכמות על צורותיהן השונות ובכללן דיפ-פייק (Deepfake) בבחירות לנשיאות.

צרכני חדשות ומשתמשים ברשתות החברתיות חשופים לפייק ניוז, המקשה עליהם לברר את המציאות ולדעת אם המידע המועבר בהן הוא אמיתי או שקרי. למידע השקרי בדיווחים תקשורתיים או זה המופץ על ידי משתמשים מזויפים ברשתות חברתיות עלולות כמובן להיות השלכות בתחום הביטחון הלאומי. כך, למשל, פייק ניוז יכול להשפיע על השיח הציבורי בנושאים פוליטיים, או לסכן את בריאות הציבור בדיווחים שקריים לגבי מגפת הקורונה. מדריך זה מציע כלים, שיטות וכללי אצבע, שיסייעו לבחון האם מידע הוא שקרי, ולזהות פייק ניוז. הוא כולל מספר שאלות, שכדאי לשאול כשמתבקשת בחינת מהימנותם ואמינותם...

Deepfake הוא הלחם המילים Deep Learning, טכנולוגיות למידה עמוקה מתחום הבינה המלאכותית, ו-Fake (זיוף). טכנולוגיות Deepfake, המאפשרות יצירת וידאו או אודיו סינתטיים, למשל סרטונים שבהם נראים מנהיגים, הוכרזו ב-2019 על ידי ארגוני המודיעין האמריקאים כאיום אסטרטגי על הביטחון הלאומי. משמעות עיקרית של יכולות ה-Deepfake היא ערעור האמת וגרימת חשד בכל פיסת תוכן כשקרית: ניתן לטעון שהקלטה היא שקרית והופקה באמצעות Deepfake וכך להתנער מאחריות. הפלטפורמות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, ממלאות תפקיד מרכזי בהפצת Deepfake, ולקראת הבחירות לנשיאות בארצות...