העלייה במספר הנרצחים בחברה הערבית, מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, נמשכת. שיעור מקרי הרצח במחצית הראשונה של 2024 (למעלה מ-100) דומה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ומשקף יותר מהכפלה בהשוואה לשנת 2022. הרושם הוא, שנושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת חוק, מהסיקור התקשורתי ומהשיח הציבורי. ברשות ארגוני הפשע אמל"ח רב ומגוון, המופנה כלפי אזרחי המדינה הערבים וגורם פגיעה חמורה בביטחונם האישי והפיזי. בה בעת הוא מהווה איום על החברה הישראלית בכללה ועל הביטחון הלאומי. מציאות זו, שהאחריות לה מוטלת גם על...
יחסי ערבים–יהודים בצל המלחמה
אפרים לביא, מוחמד ס. ותד, אסטבן קלור, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן
מבט על, גיליון 1805, 27 בדצמבר 2023
אחת התופעות המעודדות בחברה הישראלית בעת המלחמה, הינה היציבות והריסון ההדדי המאפיינים עד כה את היחסים בין יהודים לערבים. זאת, למרות המתח הפנימי המובנה הטמון בהם בכלל, ובפרט בנסיבות של מלחמה קשה ברצועת עזה נגד בני עמם של הערבים אזרחי המדינה. הריסון של החברה הערבית נעוץ בעובדה שרובה המכריע רואה את עצמו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וחותר להשתלב בחיי המדינה בכל תחומי החיים. על קברניטי המדינה להכיר בעובדה חיובית זו, לראות בה אינטרס לאומי ראשון במעלה, להבטיח את העמקתה ולבלום בנחישות כל ניסיון מצד גורמים רדיקליים, ערביים ויהודיים, לפגוע בה....
המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר דעת קהל[1] המיועד לבחון את יחסי יהודים-ערבים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים
להלן תמצית עיקרי הממצאים:
מעל למחצית מהציבור היהודי והערבי חש בשינוי לרעה ביחסים ביניהם מאז פתיחת המלחמה (ראו תרשים 1): בקרב הציבור היהודי, 11.5 אחוזים חשים בשינוי לטובה, 29 אחוזים לא חשים שינוי כלל ואילו כמחצית (50.5 אחוזים) חשים שינוי לרעה. 9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". בקרב הציבור הערבי, 5 אחוזים בלבד חשים שינוי לטובה, הרבה פחות בהשוואה לציבור היהודי. 30 אחוזים מהציבור הערבי השיב כי אינו...
שמירת השקט בין יהודים לערבים הינה אינטרס מובהק של החברה היהודית, של החברה הערבית ושל מדינת ישראל, וודאי בעת מלחמה. כל הצדדים המעורבים חייבים לפעול למניעת הידרדרות ואלימות מכל סוג שהוא, שרק תסייע לאויבי ישראל ותפגע בביטחון הלאומי עתה ובעתיד. שיקול עליון זה אמור להיות בסיס לכל החלטה שתתקבל, הנוגעת למיעוט הערבי במדינה וליחסי יהודים–ערבים בה.
לאחרונה דווח על כוונתו של שר האוצר לפגוע בתוכניות חומש לפיתוח החברה הערבית, שכבר אושרו. הסברים שניתנו לכך הם משוללי יסוד ומעידים על גישה מדירה על רקע לאומני. יתר על כן, הם סותרים מדיניות קיימת מאז 2015 לעידוד הפיתוח הכלכלי-חברתי של החברה הערבית בישראל, הנשענת על רציונל מקרו-כלכלי ועל עקרון ההשתלבות הנדרשת של המיעוט הערבי במדינה. מימוש כוונות אלה, ובוודאי הרחבתן לתחומים נוספים, יפגע אנושות בציבור הערבי המוחלש וברשויות המקומיות שלו, בצמיחה הכלכלית של המדינה וביחסים הרגישים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בה. פגיעה כזו עלולה גם להגביר את...
מה מרתיע את האוכלוסייה הערבית מהצטרפות להפגנות נגד המהפכה המשפטית?
מוחמד ס. ותד, ,
מבט על, גיליון 1746, 18 ביולי 2023
מאמר שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי ועסק בין היתר בשאלה "מדוע האזרחים הערבים אינם משתלבים במחאה הציבורית נגד הממשלה?", ייחס את חוסר ההשתתפות בעיקר לאדישות ולניכור. עם זאת, מניתוח תוצאות סקר שנערך בפברואר 2023 עולה שקיים משחק גומלין מורכב בין הגורמים המעכבים את מעורבות הציבור הערבי בהפגנות. אלה כוללים מרחק גיאוגרפי, חוויה היסטורית של דיכוי, תחושות של ניכור, ספקנות בנוגע ליכולת ההכללה לכלל הקבוצות בחברה, שמציע משטר דמוקרטי, וכן חשש לביטחון האישי. הבנת אתגרים אלה וניסוח מענה להם יהיו חשובים למבקשים לעודד השתתפות ערבית...
מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, זינק מספר הנרצחים בחברה הערבית ביותר מפי שניים בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. על רקע ההאטה בפשיעה והירידה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית בשנה שעברה, נוצר רושם כי נושא הפשיעה בחברה זו אינו עומד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום. אם הממשלה לא תשכיל להירתם מיד להתמודדות יעילה עם אתגר חמור זה, המהווה איום על הביטחון הפנימי, צפויה החרפה ניכרת, העלולה לגלוש לממדים ולמרחבים שלא הכרנו בעבר ולסכן את הביטחון הלאומי. הפתרון המערכתי מצוי ביישום התוכניות הקיימות: תוכנית החומש 549 למאבק באלימות ובפשיעה, תוכנית...
מאז יצאה לדרכה היוזמה הממשלתית לשינויים דרמטיים במערכת המשפט הישראלית, ובעקבותיה פרצה תנועת המחאה הציבורית הרחבה וחסרת התקדים, בלטה ההימנעות של הציבור הערבי ממעורבות פעילה או המונית בה. זאת, למרות שהוא מהווה כחמישית מהאוכלוסייה ולמרות ההשלכות השליליות הצפויות עבורו, כפרטים וכקולקטיב, אם וכאשר ימומשו הצעות החוק הנדונות עתה בכנסת. לקריאות מידי פעם של חלק ממנהיגי המפלגות הערביות לציבור שלהם ליטול חלק במחאה הייתה עד כה, ככלל, היענות מועטה בלבד, הגם שנצפתה נוכחות ערבים במספר הפגנות שבהן נישאו נאומים של אנשי ציבור ערביים, התקיימו כנסים של...
הציבור הערבי בישראל מתייחס בדאגה לתוצאות הבחירות האחרונות ולהשלכותיהן האפשריות עליו ועל היחסים בינו לבין הרוב היהודי והמדינה. גם אם רוב האזרחים הערבים אדישים לפוליטיקה הישראלית, הם חותרים להמשך מגמת ההשתלבות שנצפתה בשנים האחרונות ושהינה חשובה עבורם, כפי שהיא מהווה אינטרס עליון של הרוב היהודי והמדינה. המאפיין העיקרי של ההתבטאויות והעשייה הציבורית והפוליטית הערבית הינו המתנה דרוכה, במגמה לבחון האם תימשך המדיניות הממשלתית כלפי המיעוט הערבי, אותה יזם ראש הממשלה נתניהו כבר ב-2015, או שמא תשתנה לרעה. בינתיים חלקם נוקט גישה פרגמטית, כולל...
הזירה הפנימית: הכרח לגבש מענים לאתגרי ביטחון הפנים והכלכלה
מאיר אלרן, אריאל היימן, מורן דיטש, מוחמד ס. ותד, אפרים לביא, אסטבן קלור, עפר שלח, פנינה שרביט ברוך,
הערכה אסטרטגית לישראל, 2023
אסטרטגיית הפנים – האסטרטגיה עשויה להשתנות עם כינון הממשלה החדשה, בעיקר לגבי המשטר הדמוקרטי ומערכת האיזונים הנדרשת בין הרשויות והטיפול המערכתי במרכיבי ביטחון הפנים | הפער באסטרטגיה הישראלית – טיפול מערכתי בלתי מספק מול מגוון האתגרים הקיימים בזירה הפנימית, לרבות הצורך בקידום החברה הערבית, שיפור תחושת הבטחון האישי המעורערת נוכח הפשיעה הגואה וחיזוק ההיערכות לחירום, הן במרכיביו הביטחוניים והן באלה הקשורים לרעידות אדמה | מדיניות נדרשת בתחומי הפנים: שימור הדמוקרטיה המהותנית, על ידי הידוק האיזון בין שלושת הרשויות, חיזוק מעמדה של...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....