תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.
בשנים האחרונות חל שינוי עומק במעורבות הכלכלית של סין בישראל, הבא לידי ביטוי מאז 2020 בירידה חדה ומתמשכת בהיקף ההשקעות ובמספר העסקאות. שיא השפל נרשם בשנת 2023 עם השקעות סיניות בסך 39 מיליון שקלים בלבד, כעשירית האחוז מכלל ההשקעות הזרות בישראל באותה שנה. מגמה זו נובעת ממספר סיבות: אימוץ גישה סלקטיבית וזהירה יותר במדיניות ההשקעות הגלובלית של בייג'ינג, לצד השלכות משבר הקורונה; התעצמות התחרות הבין-מעצמתית והלחץ האמריקאי להגביל מעורבות סינית בתחומים רגישים; הקמת מנגנון הפיקוח הישראלי על השקעות זרות, כמו גם השלכות מלחמת "חרבות...
המערכה מול איראן גלשה לחזית הכלכלית, כשבמוקד ניסיונותיה של טהראן לפגוע בשוק האנרגיה העולמי כדי לאלץ את ארצות הברית לסיים את הלחימה. עם זאת, ניתוח מצב השוק מגלה תמונה מפתיעה: בעוד הכלכלה העולמית מפגינה חוסן ויכולה להכיל את עליית המחירים בטווח הקצר, נקודת התורפה האמיתית נמצאת במקום אחר. בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ עלולות להיאלץ לעצור את הפקת הנפט והגז עקב התמלאות מאגרי האחסון. ייתכן כי הלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון.
הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. מעבר להיקפו הכספי, הסיוע משמש עוגן מוסדי, פוליטי וסמלי לברית בין ירושלים לוושינגטון, ומגלם את מחויבותה של ארצות הברית לשימור יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בסביבה אזורית מאתגרת. ההסכם הרב־שנתי הנוכחי (2028-2019) שנחתם בשנת 2016, מעמיד את היקף הסיוע על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר בסיוע חוץ ישיר ואילו 500 מיליון בשנה בסיוע משרד ההגנה למימון פיתוח משותף של מערכות הגנה נגד...
למרות שכלכלת ישראל מציגה עמידות מרשימה ביחס לאירוע כמלחמת ״חרבות ברזל״, יש למלחמה מחירים כלכליים מצטברים מדאיגים מאד. בשנתיים האחרונות נרשמו ירידה ניכרת בצמיחה כלכלית ובתוצר לנפש, צמצום ההכנסה הפנויה של האזרחים ועלייה חדה ביחס החוב-תוצר. הימשכות המלחמה ברצועת עזה ובנוסף כיבוש העיר עזה יוסיפו עלויות עצומות לתקציב המדינה, שעלולות לערער את יציבות המשק ולהביא את מדינת ישראל לעוד עשור כלכלי אבוד. בנוסף לעלויות הישירות, סביר שהימשכות המלחמה תגרום לעלויות עקיפות, ביניהן הטלת סנקציות וחרמות על מדינת ישראל. ויתר על כן, בשנת 2024 כבר ניכר...
מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...
הסיכונים לכלכלת ישראל עלו בשבועות האחרונים ועימם גם הסבירות למשבר פיננסי בישראל. כל זאת כתוצאה משלושה אירועים שהתרחשו במקביל: סיומה של הפסקת האש בעזה והחזרה ללחימה, אישור תקציב מדינה בעייתי לשנת 2025, ואי-היציבות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בפיטורי שומרי הסף וחזרתה של המהפכה המשפטית. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בכלל ובנוגע למימון המלחמה בפרט.
מאמר זה דן בדו"ח "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, תוך השוואה לדו"חות שהגישו ועדות קודמות שעסקו בנושא ("ועדת ברודט" ו"ועדת לוקר"). הניתוח מעלה פגמים במנדט הרחב שניתן לוועדה, בלוח הזמנים שלה, בתוקף של חלק ממסקנותיה, הן בהיבטי תפיסה והן בבניין הכוח, וכן בהתעלמותה מנושאי יסוד קריטיים. אמנם, אימוץ המלצות "ועדת נגל" לא יביאו ל"עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כפי שקרה בעבר, אולם הפגמים היסודיים בדו"ח מעלים ספק ממשי בתוקף המלצותיה ובאפשרות...
תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607 מיליארד ש״ח אושר על ידי הממשלה ביום שישי ה-1 בנובמבר לאחר חילוקי דעות וויכוחים בקרב חברי הקואליציה. מטרתה המוצהרת של הממשלה הייתה להציג תקציב אשר יאפשר מחד גיסא לתמוך בצרכיה הביטחוניים הגדלים של המדינה ובאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, ומאידך גיסא להקטין את הגרעון ולעודד צמיחה במשק. בפועל, נראה כי התקציב שאושר אמור לספק את המעטפת הכלכלית לצרכים הביטחוניים של ישראל, אך ספק רב האם הוא נותן מענה לצרכים הכלכליים הרחבים של המדינה. חוסר הנכונות לקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים ובסגירת משרדים ממשלתיים,...
הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...
בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...
