ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבייג'ינג התקיים על רקע החרפת התחרות בין המעצמות והמלחמה באיראן. טראמפ ביקש להציג הישגים מדיניים וכלכליים קונקרטיים ולהמחיש כי ארצות הברית ממשיכה לנהל את התחרות עם סין מתוך עמדה של יוזמה. מנגד, בייג'ינג שאפה לייצב את היחסים עם וושינגטון ולעצב מסגרת יחסים שתבטא הכרה במעמדה כמעצמה שוות ערך, לצד הצבת גבולות ברורים בסוגיות הליבה מבחינתה. למרות ההצהרות האופטימיות והאווירה הפומבית החיובית, לא נרשמו פריצות דרך משמעותיות בסוגיות הסחר, הטכנולוגיה, טאיוואן ואיראן. בשלב זה, נראה כי הפסגה תרמה בעיקר לשימור...
המפה האינטגרטיבית מציעה מבט ויזואלי רחב, ברור ונגיש על תמונת המצב של תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון, הן הקיימות והן המתוכננות לעתיד. בעידן שבו תשתיות אזוריות הופכות לגורם מרכזי בעיצוב יחסים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים, המפה מאפשרת להבין במהירות את רשת החיבורים המורכבת המשתרעת בין מדינות האזור.
באמצעות שילוב של שכבות מידע מגוונות, ניתן להתמקד בכל תחום בנפרד או לבחון את יחסי הגומלין ביניהם: צירי תחבורה יבשתיים וימיים, קווי תקשורת ותשתיות דיגיטליות, לצד רשתות הולכה של אנרגיה כגון נפט, גז ואנרגיות מתחדשות. המפה מדגישה לא...
תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. מאמר זה מצביע על הסברים לכך, וביניהם סדרי עדיפויות פנימיים בסין, רצון להימנע מחיכוך נוסף עם ארצות הברית, מדיניות האיזון של בייג'ינג בין כלל השחקנים במזרח התיכון ואי-ודאות אשר לעתיד המשטר באיראן. במקביל, סין נושאת עיניים ליום שאחרי המלחמה ולתפקידה האפשרי בשיקום הכלכלי והתעשייתי של איראן ושל מדינות האזור. לנוכח אפשרות זו, על ישראל לפעול עם ארצות הברית כדי להעביר לבייג'ינג מסרים ברורים בדבר...
בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.
בייג'ינג נוקטת בשנה האחרונה קו אנטי-ישראלי ברור, אולם הצהרות רשמיות של סין כללו בחודשים האחרונים מסרים שנתפסו כחיוביים כלפי ישראל, דוגמת קריאה לקחת בחשבון את האינטרסים הביטחוניים של ישראל לצד אי-גינוי ישיר לתחילת התמרון היבשתי בלבנון, לחיסול נסראללה ואפילו לתקיפתה הישירה על איראן. ועדיין, השינוי ברטוריקה הסינית הוא מינימלי ואינו מעיד בהכרח על שינוי במדיניות בייג'ינג כלפי ישראל.
ביקור נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, בארצות הברית בספטמבר 2024 ופגישתו עם הנשיא ג'ו ביידן נועדו לסמל פתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות, שהתאפיינו במתיחות גם ואולי בעיקר בשל יחסיה המתהדקים של אבו-דאבי עם בייג'ינג, בין היתר בשיתוף הפעולה שלהן בתחום הבינה המלאכותית, דרך חברת G42 האמירותית. אם אכן יתממשו ההבנות שהסתמנו בסיום הביקור, בין השאר בנושא AI, עשויות להצעיד את היחסים בין המדינות לעידן חדש ולהשפיע לטובה גם על היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.
פורום שיאנג-שאן התקיים בבייג'ינג באמצע חודש ספטמבר 2024. הפורום הדגיש תפיסות סיניות מרכזיות דוגמת "הדרום הגלובלי", "יוזמת הביטחון הגלובלי" (GSI), ואת הגישה הסינית שלפיה יש לפתור סכסוכים באמצעות דיאלוג. בעוד שהפורום נחשב בעיני סין כהצלחה, חלק מהרעיונות שהוצגו בו נותרו כלליים ושיקפו הסתכלות נאיבית על המציאות
בימים אלו מצוינות שלוש שנים לחניכת נמל המפרץ בחיפה. עוד טרם החל הנמל את פעילותו המסחרית, בשלהי ספטמבר 2021, וביתר שאת בהמשך שנות פעילותו, נרשמו אתגרים רבים שבפניהם ניצב הנמל, פרט לאלה הכרוכים בתפעול נמל חדש. תפעול הנמל על ידי חברה ישראלית שבבעלות תאגיד סיני הזמין ביקורת נרחבת בישראל ובארצות הברית. מגפת קורונה, מציאות פוליטית מורכבת בישראל וכן מלחמה רב-זירתית שישראל נקלעה אליה ב-2023, אף הם הערימו קשיים. ועם זאת, ולמגינת ליבם של מתחריו, נמל המפרץ ממשיך לפעול וזוכה גם להצלחות. במאמר זה נסקרים הקמתו, האתגרים שבפניו ומידת הצלחתו.
"מפגשי הפיוס" בחסות סין בין פלגים פלסטינים, ובראשם חמאס ופת”ח, משקפים התפתחות בגישתה של בייג'ינג לגבי המזרח התיכון. אומנם סין אדישה למעשה לתוצאות השיחות ואין לה עניין ישיר בפיוס פנים-"פלסטיני, אך עצם קיום השיחות נועד מבחינתה להציג את עצמה כמעצמה אחראית, ו"מתווכת" אפקטיבית, הדואגת לזכויות העם הפלסטיני. באמצעות אירוח בבירתה של ארגוני טרור ומתן לגיטימציה בין היתר לחמאס, סין מציבה עצמה בצד שתומך בטרור. עם זאת, נפגעת עיקרית מכך היא ישראל.
אמנם נטען שיש באפשרותה של סין לסייע בהתמודדות נגד האיום שמציבים המורדים החות'ים על המעבר בנתיבי השיט בים האדום, אך בייג'ינג לא גינתה את המתקפות ולא הצטרפה לקואליציה הבינלאומית, בהובלת ארצות הברית, שפועלת נגדן. אפשר שסין אינה מעוניינת להפעיל את השפעתה כדי לסייע בפתרון המשבר ומוכנה לספוג את הנזק הכלכלי שנגרם לה בעטיו. בה בעת, יתכן שהמשבר מדגים דווקא את מגבלות השפעתה של סין במזרח התיכון.
בעיני סין, העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס אינו שונה מעימותי עבר בין ישראל לפלסטינים, אך בייג'ינג טעתה ונקלעה לעמדה לא נוחה על רקע המלחמה. חיזוק מעמדה של ארצות הברית כמספקת הגנה ביטחונית באזור, לצד מיתוג סין כשייכת לציר הנגדי – המנוגד להצגתה כ"שוחרת שלום" – הבהירו לבייג'ינג שעליה למזער נזקים ולשקם את תדמיתה. כדי להתרחק מדימוייה כמקורבת לאיראן ולחזק את קרבתה למדינות ערב, סין שיגרה את שליחה המיוחד למסע דילוגים במזרח התיכון. ואולם, ככל שתארך המלחמה ואם תתרחב לזירות נוספות, ובמיוחד ככל שמדינות במזרח התיכון יחדדו את...
איראן וערב הסעודית הסכימו לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן בעקבות שיחות שהתקיימו בבייג'ינג. עשרה ימים לאחר חתימת ההסכם ביקר במוסקבה נשיא סין, שי ג'ין-פינג, והגעתו נתפסה בקרב רבים כאפשרות לניסיון תיווך נוסף, הפעם בין רוסיה לאוקראינה. אירועים אלה מרמזים על אפשרות שסין מעוניינת למצב את עצמה כמתווכת בינלאומית על רקע "יוזמת הביטחון הגלובלית" (GSI) הסינית. גם אם מדובר בעיקר ברטוריקה מעורפלת ולא במעורבות אקטיבית בתיווך, גם למילים יש כוח. מכאן השאלה מה יהיו ההשלכות של תיווך סיני על המרחב האירופי, המזרח התיכון וכמובן על המרחב...
