פרסומים

בשלהי מארס 2021 נחסמה תנועת כלי שייט בתעלת סואץ לשני הכיוונים בעקבות ספינה שנתקעה בתעלה. האירוע חשף את הפגיעות של מערכת הסחר הגלובלית והציף את האתגרים העומדים בטווחים הבינוני והארוך בפני התובלה הימית הבינלאומית בכלל, ובפני מצרים בפרט. ולגבי ישראל, משבר חסימתה של תעלת סואץ ממחיש את הפוטנציאל שלה להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה, אם כי בסדר גודל מצומצם ביותר, מזה שנים רבות בתחום האנרגיה, וקיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה. אך כל פרויקט ישראלי עתידי צריך לקחת בחשבון את...

לאחר עשור של מלחמת אזרחים אסד עדיין שולט בסוריה, אך כלכלת המדינה הרוסה ושיקום אינו נראה באופק. תחילת השיקום מותנית ביציבות פנימית, בהסרת הסנקציות ובסיוע חוץ רב-ממדים – תנאים שאינם עומדים על הפרק. כיום מתקיימת בסוריה כלכלה מינימלית ובכלל זאת ניהול תקציב מדינה קטן, שנועד לשמר את המשטר ומנגנוניו. על אף שתקציב המדינה נמוך ריאלית מאשר בשנים קודמות – סוריה מתקשה לממנו בלי להדפיס כסף ללא כיסוי. עובדה זו וכן מחסור במוצרים בסיסיים, בשל הרס המשק והקושי לממן ייבוא, גורמים עליות מחירים תלולות במדינה, המוסיפות לאי-היציבות הכלכלית.

תקציב הביטחון לשנת 2021 הוא תקציב המשכי לתקציב הביטחון לשנת 2020, שהוא המשכי לתקציב המשכי לשנת 2019, שאושר במארס 2018. רצף של תקציבים המשכיים משקף כשל ניהולי של הממשלה, שמסיבות פוליטיות לא הצליחה להעמיד תקציב מדינה סדור. במציאות זו לקח על עצמו הרמטכ"ל אביב כוכבי משימה קשה במיוחד – לנהל תוכנית רב שנתית ("תנופה"), שאינה מגובה בתקציב ביטחון סדור ובהסכם תקציבי רב-שנתי; התכנית אף לא אושרה בקבינט. הרמטכ"ל עושה זאת על ידי הסטת תקציבים בתוך מסגרת תקציב הביטחון ועל ידי הפניית בקשות לדרג המדיני להשלמות תקציב הניתנות...

ביטחון אקולוגי הוא אחד ממרכיבי הביטחון הלאומי (במובן הרחב של מושג זה.) מדינה שלא תהא ערוכה לשינויי האקלים הצפויים עלולה לספוג נזקים ולהתקשות במימוש יעדיה הלאומיים במגוון תחומים. בישראל נדרשת תוכנית עדכנית כוללת לביטחון אקולוגי. חשוב לנסות לשתף את הפלסטינים בתוכנית זו, מאחר שהמבנה האקולוגי של ארץ ישראל הגיאוגרפית חוצה את הגבולות המדיניים־ביטחוניים בין הצדדים )תוכניות האב בישראל בתחום האקולוגי נעצרות בקו הירוק(. במאמר זה מוצגת (ברמת העקרונות) תוכנית אסטרטגית המתמקדת בשיקום ובתגבור נרחב של הצומח בארץ ישראל, כמרחב אקולוגי אחד. מימושה...

המושג ביטחון לאומי עוסק בסיכונים שרמת חומרתם גבוהה ומכתיב היערכות מדינתית מקיפה לקראת סיכון כזה, ובעת התממשותו. כדי לחדד מושג זה מוצגת במאמר הבחנה בין ביטחון אישי לבין ביטחון לאומי. השאלות שבהן עוסק המאמר: מה מאפיין את משבר הקורונה כאירוע של ביטחון לאומי? מה ניתן ללמוד ממנו לגבי סיכוני טבע אחרים, לרבות בתחום שינויי האקלים? בין מסקנות המאמר: ראשית, אירוע הקורונה הוא אכן משבר של ביטחון לאומי ממושך, ויש להקפיד לנהלו לפי קריטריונים של משבר כזה; שנית, שינויי האקלים הם אירוע מתמשך מסוג אחר, שכבר החל ועלול להשפיע על ביטחונה הלאומי של ישראל...

משבר הקורונה העלה מודעות לסיכונים מן הטבע והביאם לראש רשימת הסיכונים העולמית. הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס (ינואר 2021) קבע כי מחלות מידבקות הן הסיכון הגדול ביותר מבחינת השפעתו על העולם בשנה הקרובה. ההשלכות הכלכליות-חברתיות של מגפת הקורונה הינם סיכונים מובילים גם בטווח הבינוני, אף לאחר התפוגגותה של המגפה. עוד הדגיש הפורום את הסיכונים האחרים מהטבע, לרבות שינויי אקלים קיצוניים ונזק סביבתי מעשי ידי אדם. בתחום הכלכלי-חברתי, ראשי הפורום קוראים למעבר מגישה ניאו-ליברלית מובהקת, הדוגלת בהעדפת עקרון השוק החופשי לגישה המקדמת התערבויות ממשלתיות,...

המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר,...

תהליך החיסונים המהיר מעורר תקווה לדעיכת מגפת הקורונה בישראל במהלך החודשים הבאים, ולהתאוששות המשק. ברם, נראה שהכנות לשלב ההתאוששות הן מוגבלות למדי. על אף המצב הפוליטי המעורער, על הממשלה, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במשק, להאיץ את ההכנות לקראת תקופת ההתאוששות הכלכלית, במטרה להביא לצמיחה מהירה של התוצר ובמיוחד לצמצם את האבטלה על השלכותיה החברתיות הקשות.

משבר הקורונה המשולב – הבריאותי, הכלכלי, החברתי והממשלי – מתאפיין באי-ודאות רבה, מחליש את יכולת ההתמודדות הלאומית ולכן פוגע בביטחון הלאומי. בישראל שני מרכיבים שמעצימים את נזקה של מגפת הקורונה: המשבר החוקתי-הפוליטי והריכוזיות של המערכת הציבורית. אלה פוגעים בלגיטימיות השלטונית, סודקים את החוזה בין הציבור להנהגה ויוצרים מצב שבו נפגעת היכולת להתמודד עם המגפה ועם השלכותיה. אופן ניהול המגפה פגע באמון הציבור, בסולידריות החברתית, באיתנות הכלכלית ובהתגייסות האזרחית למאבק בקורונה, ולכן שיבש את הרציפות התפקודית של המערכת הלאומית....

בדצמבר 2016 אושר בכנסת קיצור שירות חובה לגברים בצה"ל מ-32 חודשים ל-30 חודשים, החוק חל על מתגייסי יולי 2020 ואילך. אף על פי כן, צה"ל מתנהל לפי מסלולי שירות של 32 חודשים ומעוניין בתיקון החוק (ל-32 חודשים), משיקולים צבאיים, ואילו שר הביטחון "טרם גיבש עמדתו בנושא". וזאת לפי הודעה שפרסמה הכנסת בתום ישיבה של ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. להיענות לדרישת צה"ל ישנם שיקולים לכאן ולכאן, אך הגיע הזמן שהדרג המדיני יקבל החלטה בעניין זה, שכן פער בין החוק לתכנוני כוח האדם של צה"ל אינו תקין ואף...