בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.
במאי 2024 הושבע הנשיא החדש של טאיוואן, לאי צ'ינג-דה. מאז, המשיכה המתיחות סביב טאיוואן להתעצם: עוד הצהרות מקצינות של כל הצדדים, עוד מכירות נשק מארצות הברית לטאיוואן ומהלכי חקיקה בקונגרס המכוונים נגד סין, וכמובן – עוד איומים צבאיים מצד סין. בתחילת דצמבר המתיחות עלתה שלב, כאשר באופן חריג, סין ביצעה פעילות צבאית ימית ואווירית משמעותית סביב טאיוואן, וזאת ללא כל הודעות על אודות תרגיל רשמי כלשהו מצד הצבא או הממשל הסיני, בעוד הידיעות שיצאו מטאיוואן בישרו כי מתקיימים תמרונים צבאיים חריגים בהיקפם מהצד הסיני, שלא נראו כמותם קרוב לשלושים שנה....
הצלחת הכוחות המורדים בסוריה להביא להפלת משטרו של אסד הייתה רקע לטענות כי סין ספגה בכך מכה נוספת למדיניותה במזרח התיכון. הצלחותיה הצבאיות של ישראל במלחמתה בגורמי "ציר ההתנגדות" – חמאס, חיזבאללה – וגם בעימות עם איראן באוקטובר, הוצגו כבעיה למדיניותה של סין באזור, וזאת, לשיטת חלק מהפרשנים, משום שציר זה היווה עבור סין עוגן להגברת השפעתה המדינית-פוליטית בו. אולם, פרשנות זו שוגה הן בהבנת האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון והן בהבנת חשיבות "הציר" לסין, גם בעבר וגם כעת. הנקודה הרגישה המשמעותית מבחינת סין היא סוגיית...
תערוכת האוויר ג'ו-חאי 2024, האירוע הבינלאומי המרכזי בתעופה ובחלל, הפכה השנה לזירה בולטת להצגת יכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות של סין. התערוכה, שהתקיימה בנובמבר בדרום סין, שברה שיאי השתתפות עם למעלה מ-1,000 חברות מ-49 מדינות, והדגישה את שאיפותיה הגלובליות של סין. לצד מערכות נשק מתקדמות כמו מערכות אנרגיה מכוונת, רובוטים אוטונומיים ומטוסי קרב חמקניים, ניכרה התקדמות משמעותית גם בתחום התעופה האזרחית והחלל, עם דגמים כמו מטוס הנוסעים C919 ותוכניות חקר חלל שאפתניות.
אירוע זה הדגיש את מאמצי המודרניזציה המואצת של הצבא הסיני, לצד קידום אסטרטגיית...
בעוד מתקפות החות'ים על ישראל ועל ספינות אזרחיות באזור ים סוף ובאב אל-מנדב, נמשכות לאורך מלחמת "חרבות ברזל" במגוון אמצעים, סין הרשמית כמעט דוממת – לא גינויים משמעותיים, וודאי שלא פעולות קונקרטיות. סין נמנעה גם מלהצטרף לכוח המשימה שהקימה ארצות הברית לאבטחת השייט באזור, וספינות הצי שלה לא נענו לקריאות מצוקה של אניות שהותקפו. יומרותיה של בייג'ינג בזירה הגלובלית נתקלות בתקרת זכוכית נמוכה כאשר נדרשת פעולה ממשית או כאשר היא נדרשת לבוא על חשבון מאמציה לערער את מיצובה של וושינגטון במזרח התיכון. גם כאשר אינטרסיה של סין נפגעים בידי...
בעוד תשומת לב רבה מוקדשת בישראל במהלך המערכה נגד חמאס למאמצי ההסברה בקרב מדינות אירופה וצפון אמריקה, כמו גם לעמדותיהן של המדינות השונות, נדמה כי מרחב עצום וחשוב, הכולל את הודו ויפן (גם את סין, אך עמדתה כלפי ישראל ומלחמתה בחמאס מוכרת), נותר שולי בהתייחסות הישראלית. הודו ויפן הן מדינות מובילות באסיה שנודעת להן דומיננטיות דמוגרפית וחשיבותן האסטרטגית הגלובלית רק גוברת. אופן התייחסותן למלחמה דורש עיון, בין היתר משום שהוא מעיד על שינוי כיוון מסוים וחיובי כלפי ישראל. על ישראל גם לקחת בחשבון, ולפעול בהתאם, שבטווח הארוך, מערכות היחסים עמן...
בעשור האחרון מגבירה סין את "דיפלומטיית האיומים" מול טאיוואן, הכוללת איתותים צבאיים בים ובאוויר ואף שיגור טילים בקרבת טאיוואן; איומים כלכליים, ביניהם סנקציות, מכסים, ועצירת ייבוא/ייצוא; מתקפות סייבר ותודעה; ומאמץ מתמיד לצמצום ההכרה בטאיוואן בעולם. לצד האיומים מוצעים פיתויים כלכליים למי שילך בדרכה של סין. "דיפלומטיית האיומים" גברה ככל שהתהדקו יחסיה של טאיוואן עם ארצות הברית, שהעצימה את מחויבותה לטאיוואן בחקיקה, בהסכמים כלכליים, בעסקאות נשק ובביקורי בכירים הדדיים; וזאת, ככל שהיחסים בין ארצות הברית לסין הפכו מתוחים...
בעוד ש"הרפורמה המשפטית" בישראל מסוקרת בהרחבה בתקשורת בעולם המערבי, וידיעות על אופן הסיקור הזה מגיעות תדיר גם למדיה בישראל, הרי שאופן הסיקור בסין את הרפורמה חמק עד כה מהקהל הישראלי. סין, כידוע, אינה מדינה בה דמוקרטיה ליברלית נתפסת על ידי השלטון כאטרקטיבית במיוחד, והיות שהמדיה בסין מבוקרת ומצונזרת על ידי השלטון, אופן סיקור "הרפורמה" והמחאה נגדה מקבל גוון שונה מהמקובל במדינות דמוקרטיות. מכיוון שהסיקור בסין משקף במידה רבה, גם אם לא תמיד, את הפרספקטיבה השלטונית, מאפשרת בחינתו הצצה לדרכי החשיבה בסין על הרפורמה ועל...
בדצמבר 2022 ביקר בערב הסעודית נשיא סין, שי ג'ין-פינג, וערך סדרה של מפגשי פסגה מדיניים עם מנהיגי מדינות ערב ובכללן מדינות המפרץ. לקראת, במהלך ובעקבות הביקור, בישרו כותרות שונות על "עידן חדש" ביחסי סין והמזרח התיכון, לצד תהיות לגבי מדיניותה של סין כלפי איראן בהקשר זה. בעוד שנרשמו מספר התפתחויות ביחסים הללו, כללית ניתן לומר שבמובנים רבים אין הרבה חדש, הגם שלעתים גם בהמשכיות יש משום חידוש. מה הם חידושים אלה, במה לא ניתן לראות חידוש, וכיצד הדברים קשורים לישראל?
בשבועות האחרונים מציפות את המדיה ידיעות על מחאות בסין נגד מדיניות ה"אפס-קורונה" הנוקשה ובמקרים מועטים אף כנגד הממשל עצמו. במקביל עולות תהיות לגבי מהות המחאות, אולי מלוות קורטוב של משאלות לב של הכותבים. חשוב, על כן, להבהיר: המחאות לא מהוות סכנה ברורה ומיידית לממשל וברובן המכריע גם לא קוראות לכך. ההשוואה החוזרת לאירועי טיין-אן-מן של 1989 מופרכת מיסודה, וודאי בשלב זה.
