כל הפרסומים בנושא סעודיה ומדינות המפרץ

הנשיא ביידן מימש הבטחת בחירות ופרסם דו"ח של קהילת המודיעין האמריקאית, המעריך כי יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, מתוקף תפקידו ומעמדו, אחראי לרצח העיתונאי הסעודי חשוקג'י. הפרסום משתלב בתהליך "הכיול מחדש" שמבצע הממשל באשר ליחסים בין שתי המדינות. בעוד ממשל טראמפ התבסס על מערכת יחסים אינטימית עם ערב הסעודית, ממשל ביידן מתכוון לאמץ גישה עניינית שתקדם אינטרסים אמריקאים, אך גם לא תתעלם מערכים דוגמת זכויות אדם. הסעודים דחו את הדו"ח וגינו את מסקנותיו, אולם אין הם מתעלמים מהרוח החדשה הנושבת מוושינגטון ועורכים התאמות...

ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...

בפסגה השנתית של "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ" (GCC) אשר התקיימה ב-5 בינואר 2021 נחתם הסכם המסיים את החרם על קטר. המשבר עמה פרץ ב-2017, זמן קצר לאחר ביקורו של הנשיא טראמפ באזור, כאשר "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים) הטילה מצור על דוחא על מנת לאלץ אותה לערוך התאמות משמעותיות במדיניות החוץ שלה. המצור הסתיים חרף העובדה כי אין זה ברור האם דרישה כלשהי מדרישותיהן אכן נענתה. בין ההשלכות האזוריות האפשריות של הסכם הפיוס במפרץ ניתן למנות את: הצלחתה של ה-GCC להרחיק את קטר מטורקיה, הרחבת...

במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, יידרש שליטה בפועל של ערב הסעודית, מחמד בן-סלמאן, להתאמות במדיניות הסעודית כדי לשמר מערכת יחסים טובה עם הממשל האמריקאי החדש. זאת, מחשש לעתיד היחסים על רקע הביקורת בארצות הברית על כמה מצעדיה של הממלכה – ובראשם רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ופעולותיה הצבאיות בתימן. על ערב הסעודית יהיה להוכיח כי היא נותרה בעלת ברית חיונית לארצות הברית. חיזוק היחסים עמה הוא אינטרס עליון עבור הסעודים ויש לו השפעה גם על מעמדו של בן-סלמן בזירה הביתית. בה בעת, משקלה הכלכלי, הדתי והמדיני של ערב הסעודית הוא נכס חשוב לכל ממשל...

גל החום האחרון ושריפות היער שהשתוללו לאחרונה בישראל, כמו גם בסוריה ובלבנון השכנות, הם תזכורת חדה לכך ששינויי האקלים כבר כאן, וכי השפעותיהם כבר מורגשות במזרח התיכון. לאור הצפי להתגברות גלי החום, צמצום מקורות המים והעלייה במפלס הים במזרח התיכון, ישראל עשויה למצוא את עצמה מתמודדת עם בעיה קשה של אי-יציבות אזורית וכמות גדולה של פליטי אקלים הצובאים על גבולותיה. כדי להתכונן טוב יותר לעתיד אפל מסוג זה, על ישראל לשלב את שינויי האקלים בתוך סדר היום של הביטחון הלאומי ולכלול את איומי האקלים מבית ומחוץ בהערכות הביטחון הלאומי שלה. עליה לשקול את...

ערב הסעודית משנה בהדרגה את יחסה לישראל ופועלת להכשיר את הקרקע לקראת תהליך שבסופו יתכן נרמול היחסים בין המדינות. לישראל יש אינטרס לקדם הסכם נורמליזציה עם הממלכה בשל חשיבותה הכלכלית, הדתית והמדינית תוך עמידה על שמירת יתרונה האיכותי הצבאי. אולם, לערב הסעודית אילוצים שונים מבית ומחוץ וסט של רגישויות שמייחד אותה. בעבורה שאלת היחסים עם ישראל נותרה קשורה לשאלת יציבותה ומעמדה. ההערכה היא כי בעת הנוכחית הסכם עם ישראל נתפס כצעד אחד רחוק מידי. אולם, אין זה אומר שלא נעשות הכנות לקראתו במיוחד בכל האמור להכשרת דעת הקהל שנותרה, ברובה, נגד...

באחרונה הופיעו דיווחים הקושרים בין ישראל לסכסוך בין "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים) לקטר. מהדיווחים עולה האפשרות שבתמורה ללחץ אמריקאי על "הרביעייה" לסיים את החרם עליה, תיאות קטר להצטרף למסגרת "הסכמי אברהם" ולנרמל את יחסיה עם ישראל. הגעה להסדר מסוג זה אינה משימה פשוטה כלל ועיקר בשל המתיחות ואף האיבה בין הנהגת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין קטר. משוכה נוספת קשורה לצורך לשכנע את דוחה לסגת מתמיכתה בפלסטינים, שגברה באחרונה. כלל לא בטוח האם הפשרת המתיחות בין קטר לשכנותיה...

סין הגיבה בקרירות להסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות המפרץ, בשל חששה שהסכמים אלו, בחסות ארצות הברית, נבעו, בין היתר, מכוונה אמריקאית לפגוע ביחסיה של סין עם מדינות ידידות במזרח התיכון וליצור בריתות נגד סין. על רקע המתיחות הסינית-אמריקאית, אפשר להצביע על מספר סימנים לכך שנושבת רוח קרירה כלפי ישראל מכיוון סין, הבאים לידי ביטוי בעיכוב מינוי שגריר חדש לישראל, ונתק בין ראשי ההנהגות שלא שוחחו ביניהם בחודשים האחרונים. ישראל צריכה להיות מודעת לשינויים בתפיסה הסינית את מערכת היחסים בהקשר הכולל של יחסי המעצמות, ולבחון באופן פרטני האפשרויות...