בשנים האחרונות חלה עליה בעוצמת האיומים הניצבים בפני ערב הסעודית, לצד שינויים משמעותיים באופיים. עלייה ניכרת נרשמה באיומים הקינטיים (היקף ודיוק) ובאיומי סייבר על נכסיה האסטרטגיים, ובפרט איום בפגיעה ברציפות התפקודית של מתקני הנפט ובחופש השיט. איומים אלה מטילים צל על הכלכלה הסעודית ופוגעים במעמדה של הממלכה, והתעצמותם עלולה לפגוע בביטחונה ובתרחישי קיצון לערער את יציבותה ואת יציבותו של בית המלוכה עצמו.
למגמה זו ארבעה מקורות עיקריים: יריבותיה של ערב הסעודית מנצחות ב"תחרות האמל"ח" ומסוגלות לפגוע בה ביתר קלות ביחס לעבר; איראן...
"הסכמי אברהם" מהווים הישג ישראלי מדיני ניכר, עם זאת, עד כה לא מוצה פוטנציאל השיפור במצבה האסטרטגי של ישראל והמענה לאתגרים שלפתחה. האיום האזורי המשותף הנשקף מאיראן, היה ונותר מניע מרכזי בכינון "הסכמי אברהם", אולם עוצמתו של מניע זה נשחקה בשל שינו במדיניות ארצות הברית במעבר בין ממשל טראמפ לממשל ביידן, שבין היתר בא לידי ביטוי בהפחתה משמעותית בנכונות האמריקאית לספק תמורות ביטחוניות וכלכליות למדינות "הסכמי אברהם". עדיין, אתגר ויעד מרכזי נותרו יצירת ציר שיתוף פעולה במזרח התיכון לבלימת השפעת איראן באזור. לפיכך,...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
לאחרונה גברו המחלוקות בין ערב הסעודית לבין איחוד האמירויות הערביות, שנתפסו לאורך העשור האחרון כבעלות ברית המשתפות פעולה בשורת נושאים וזירות פעולה. המחלוקות קשורות לניגודי אינטרסים לגבי הגבלות על יצוא הנפט, הן מתווספות לפערי עמדות קיימים ומעורבים בהן גם שיקולי יוקרה ומעמד בזירה האזורית והבינלאומית. המחלוקות מתווספות ליתר הגורמים המערערים את הדימוי של חזית אזורית אחידה מול איראן ואפשר שתהיה להן השפעה שלילית על מהלכים אזוריים תומכי נורמליזציה עם ישראל. על רקע זה מודגשת חשיבות הדיפלומטיה החשאית שעל ישראל לנהל גם אחרי החתימה על...
מדינות ערביות מרכזיות, בראשן ערב הסעודית, היססו עד כה לנרמל את יחסיהן עם משטר אסד, כששיפור יחסיהן עם המשטר מותנה בהתקדמות הפתרון הפוליטי במדינה על בסיס החלטת 2254 של מועצת הביטחון. אולם, על רקע כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן והתנהלותו המואצת של המשא ומתן בין הממשל האמריקאי לאיראן ניכרת אפשרות לשינוי בעמדת ערב הסעודית כלפי סוריה, בהמשך לדיווחים על מגעיה עם איראן. חידוש היחסים עם משטר אסד אמור לסייע למדינות ערביות לקנות השפעה על המשטר הסורי וכיוון מדיניותו וכך לאזן את כוחה של איראן בסוריה ולצמצם ולו במעט את השפעתה במדינה. על אף הספקות אשר...
בחודשים האחרונים נרשמים שינויים בדינמיקה של היחסים הבין–ערביים, ובפרט ביחסי קטר ומצרים, שהיו מתוחים ואף עוינים בשנים האחרונות. ההתחממות ביחסים בין קטר לבין מדינות "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים ובחריין), שהחרימו אותה עד ינואר 2021, צפויה להשפיע על אופי מעורבותה ברצועת עזה וקשריה עם חמאס לאחר מבצע "שומר החומות", ומכאן חשיבותה לישראל. המגמה צוברת תאוצה דווקא כאשר בישראל יש המבקשים להרחיק את קטר מההבנות להסדרה עם חמאס המתגבשות (בחסות מצרית) לאחר המבצע. לפיכך, המאבק על מקומה של קטר בשיקום...
יחסי סין ומדינות המפרץ הערביות מתפתחים בהדרגה ופונים לתחומים חדשים, חלקם בעייתיים מבחינת ישראל וארצות הברית. על רקע זה, גם 'הסכמי אברהם', שפותחים בפני ישראל הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, חושפים אותה לסיכונים. לצד הצפי להגברת חשיבותן של מדינות המפרץ לביטחון האנרגטי הסיני ולנוכח הגברת המעורבות הפוליטית הסינית במזרח התיכון, על ישראל לבחון את קשריה עם מדינות המפרץ מזווית רב-מימדית ולנקוט צעדים כדי למזער את הסיכונים החדשים הללו. עליה להעמיק ידע על אודות יחסי סין עם מדינות המפרץ וספציפית בנושא שיתופי הפעולה הביטחוניים בין הצדדים. כמו כן,...
ערב הסעודית, הממוקמת לצד ארצות הברית במקום הראשון בפליטת גזי חממה לנפש, השיקה יוזמה שאפתנית עבורה ועבור המזרח התיכון, המשתלבת בחזון 2030 של הממלכה: ייצור 50 אחוזים מתמהיל האנרגיה שלה מאנרגיה מתחדשת עד 2030. מניעי היוזמה אינם סביבתיים גרידא, אלא גם כלכליים ומדיניים, קרי רצון לזכות בנקודות זכות מול הממשל האמריקאי החדש, שהציב את נושא הסביבה גבוה בסדר היום שלו. על ישראל לשקול להעמיק שיתופי פעולה עם ערב הסעודית בנושאים סביבתיים, בדגש על היבטים אנרגטיים, שכן אפשר שיהיו בסיס להעמקת הקשרים בין המדינות.
מדיניות החוץ של איחוד האמירויות, שהתאפיינה בעשור האחרון במעורבות בזירות שונות במזרח התיכון, עוברת שינויים עקב צורך להתאמה לתנאים ונסיבות משתנים. יעדיה נותרו כשהיו – שימור וחיזוק היחסים עם ארצות הברית, וכך גם האיומים ובראשם איראן וטורקיה. אולם, נראה שהגישה האסרטיבית של איחוד האמירויות מפנה את מקומה ליתר פרגמטיות. שינוי זה במדיניות איחוד האמירויות משקף בראש ובראשונה ניסיון להתאימה לזו של הממשל החדש בארצות הברית כלפי סוגיות מרכזיות במזרח התיכון ובראשן איראן, וכן רצון לקזז הפסדים, בעיקר אלו הקשורים לדימוייה של איחוד האמירויות שנפגע עקב...
המפגשים המדווחים בשבועות האחרונים בין איראן לערב הסעודית מהווים התפתחות חדשה מאז נותקו היחסים בין המדינות ב-2016. ההקשר המיידי הוא חילופי הממשל בארצות הברית. ממשל ביידן החל דיאלוג עם טהראן בדבר חזרה להסכם הגרעין וגם נקט ביקורת קשה נגד ערב הסעודית. השינויים בגישת הבית הלבן האיצו בערב הסעודית עריכת התאמות במדיניות החוץ, שכללו את הסכם הפיוס עם קטר מינואר 2021 והסכם הפסקת האש ממארס 2021, שהוצע לחות'ים, וכעת גם את תחילתו של הדיאלוג עם איראן. שיחות ישירות עם ריאד משרתות היטב את המדיניות המוצהרת האיראנית, החותרת להותיר את הסוגייה האזורית...
בשנה האחרונה נרשמה קפיצת מדרגה ביחסים המדיניים והביטחוניים בין יוון וקפריסין לבין איחוד האמירויות וערב הסעודית. מפגשים מדיניים, הסכמים ביטחוניים ותרגילים צבאיים משותפים מרמזים על התהוות אפשרית של התאגדות אזורית חדשה. בבסיסה של התאגדות זו ניסיון לבלום את שאיפותיה האזוריות של אנקרה על ידי חיבור בין זירת המפרץ לזירת מזרח הים התיכון, אלא שצעד זה עלול להחריף את המתיחות הקיימת בזירות אלו. יתכן שלשותפות של ישראל במפרץ יש עניין במעורבות אקטיבית יותר מזו הנוכחית מצדה של ירושלים בבלימת אנקרה. הגם שלישראל יש אינטרס להגביל את צעדיה של טורקיה...
תחרות אסטרטגית בין שתי מעצמות-על הופכת להיות הגישה השלטת בניתוח היחסים בין ארצות הברית לסין. לעיתים מדובר בהיבט מטריד עבור מדינות באזורים שונים בעולם, מכיוון שגישה זו מאלצת בחירה בינארית לנוכח בעיות מדיניות מורכבות, הדורשות מערך אפשרויות רחב ותיאום בין מעצמות עולמיות. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) נמצאות באחד האזורים שאפשר שיושפע מאותה תחרות אסטרטגית, שכן הוא מתאפיין ביחסים אסטרטגיים ארוכי טווח עם ארצות הברית, לצד קשרים מתרחבים עם סין בתחומי כלכלה, טכנולוגיה ופיתוח תשתיות. מאמר זה מסכם תפיסות שונות בהקשר לנוכחות הגוברת של...
