פרשת אנבידיה התחילה כרכילות על חייו האישיים של מנכ״ל־על, אך הפכה בתוך ימים לסוגיה הנוגעת בליבת הביטחון הלאומי: ריגול והשפעה זרה, בקרת ייצוא של שבבים מתקדמים, ריכוזיות חסרת תקדים בתשתיות הבינה המלאכותית והתלות של מדינות וחברות באדם ובחברה אחת. עבור ישראל, שבה ממוקם מרכז הפעילות הגדול ביותר של אנבידיה מחוץ לארצות הברית, הפרשה טומנת בחובה פוטנציאל לסיכונים כלכליים, טכנולוגיים-אסטרטגיים ומודיעיניים, ומחייבת האצת הקמת תשתית מחשוב לאומית המבוססת על ספקים מגוונים.
יריבים מדינתיים יכולים כבר היום ליירט תקשורת מוצפנת ולשמור אותה עד שיעמוד לרשותם מחשב קוונטי שיאפשר לפענח אותה. משום כך, ההיערכות לעידן הפוסט־קוונטי היא סוגיה של ביטחון לאומי כבר בהווה. תקני הקריפטוגרפיה הפוסט־קוונטית הראשונים פורסמו בשנת 2024, ובעלות בריתה של ישראל הציבו יעדים וקבעו אבני דרך למעבר לתקנים אלה בשנים 2030 עד 2035. ואולם רכישת מוצר "עמיד קוונטית" אינה מבטיחה שהשירות החיוני שבו הוא משולב יעבור את השינוי בבטחה. האתגר המרכזי של המדינה אינו רק החלפת אלגוריתמים, אלא הוכחה שהשירותים החיוניים, ובהם תקשורת, בקרה...
המעורבות הגוברת של החות׳ים בעיראק והעמקת שיתוף הפעולה בינם לבין המיליציות השיעיות הפרו־איראניות מהוות התפתחות אסטרטגית שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממנה. במשך שנים נתפסה עיראק כזירה שבה איראן מבססת את השפעתה הפוליטית והצבאית בעיקר דרך מיליציות שיעיות מקומיות. אולם ההתפתחויות האחרונות – ובראשן הדיווחים כי הכטב"מים שפגעו בספטמבר בצינור הנפט מזרח–מערב בערב הסעודית שוגרו מתוך עיראק במבצע משותף בהובלת החות׳ים – מלמדות כי עיראק הופכת גם למרחב פעולה עבור הארגון התימני. מדובר בהתפתחות שחורגת משיתוף פעולה נקודתי בין שני רכיבים...
מאמר זה בוחן את התרחבותם והעמקתם של יחסי סין-מצרים מאז כינון השותפות האסטרטגית המקיפה בין שתי המדינות ב-2014, תוך התמקדות בהתפתחויות המדיניות, הכלכליות, הטכנולוגיות והביטחוניות ובתוצאות ביקורו של נשיא סין במצרים בספטמבר 2026. המאמר מציג את מאמצי סין לבסס את מעמדה במצרים כשותפה מרכזית לטווח ארוך, שנעשים במטרה להרחיב את השפעת בייג׳ינג במזרח התיכון ובאפריקה ולמנף את מצרים כבסיס לכלכלה ולסחר במרחב. זאת, בעיקר באמצעות מסחר, השקעות, תשתיות, טכנולוגיה ושיתופי פעולה מוסדיים, תוך הימנעות מנטילת אחריות ביטחונית אזורית. מנגד, מצרים מנצלת את...
מתקפת ה-7 באוקטובר המחישה את הצורך להעמיק את ההיכרות עם שפתם, תרבותם ומקורותיהם הרעיוניים של חמאס, חזבאללה ואיראן. ואולם, בתהליך הפקת הלקחים טמונה סכנה של תיקון יתר: מעבר מהערכת חסר של האידיאולוגיה להערכת יתר שלה ומהדמיית ראי מערבית לתפיסה מהותנית, שלפיה היריב פועל אך ורק מכוח אמונתו הדתית. גם שחקנים אסלאמיסטיים משלבים בין חזון אידיאולוגי לבין שיקולים אסטרטגיים, אילוצים מעשיים, יחסי כוחות והזדמנויות משתנות. לפיכך, ידיעת ערבית או פרסית והיכרות עם דת האסלאם חיוניות, אך אינן מהוות תחליף לניתוח יכולות, כוונות ותנאים למימושן. מחקר...
מגמת דעת הקהל בישראל כלפי סין הפוכה מזו הנרשמת במדינות רבות בעולם. בעוד שתדמית סין משתפרת בכמה מדינות מערביות, בישראל האהדה כלפיה נשחקת באופן בולט. עם זאת, השחיקה אינה מתורגמת להתרחקות מקבילה בכל תחומי היחסים בין ישראל לסין, והקשרים המסחריים עם בייג׳ינג ממשיכים להתרחב. תמונה זו מצביעה על פער בין מקומה של סין במשק הישראלי לבין האופן שבו היא נתפסת כמעצמה וכשחקנית מדינית. במקרה הישראלי, התרחבות כלכלית אינה מלווה בשיפור בדימויה הציבורי של סין, ואילו ההסתייגות ממנה אינה מבטיחה צמצום של חשיפה כלכלית וטכנולוגית.
ערב הסעודית ניצבת כיום בפני צירוף חריג של איומים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים, מהחמורים שידעה. החידוש אינו בעצם קיומם של האיומים, אלא בהצטברותם ובהתרחשותם במקביל: המלחמה עם איראן ושלוחיה, ובראשם החות'ים, חושפת את מגבלות יכולתה של הממלכה להגן על שטחה ועל תשתיותיה; נפגעה יכולתה לייצא נפט באופן סדיר – צינור החמצן של כלכלתה ומקור עוצמתה; נמשכים הספקות באשר למהימנות המשענת הביטחונית האמריקאית; הפגיעה בהשקעות, בסחר ובתעופה מחריפה קשיים כלכליים שקדמו למלחמה, ובהם גירעון תקציבי גדול וקושי במימוש חזון 2030. הצטברות האיומים מעמידה במבחן,...
ניצחונם המוחץ של הדמוקרטים בבחירות האמצע בארצות הברית צפוי לעצב מחדש את היחסים בין ארצות הברית לישראל. בעוד הנשיא טראמפ פועל להפסקת הסיוע הצבאי שנתיים לפני שיפוג תוקפו של מזכר ההבנות הנוכחי, וסגן הנשיא ואנס מייחס את תבוסת הרפובליקנים למלחמה באיראן ולתמיכה בישראל, אי אפשר עוד לראות את המחויבות השנתית בסך 3.3 מיליארד דולר כמובנת מאליה, והסיכויים להסכם המשך נמוכים אף יותר. הדמוקרטים יקבעו את סדר היום, וסנקציות בגין אלימות מתנחלים ובניית התנחלויות חדשות, לצד הצבת תנאים למכירת נשק, עלולות להתקדם במהירות. גורלן תלוי בסיעה מפולגת: רוב...
דו"ח משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ל-2025 כלל את האימאם האמריקאי עמר סלימאן, מהקולות המוסלמיים הבולטים בארצות הברית, ברשימת עשרת המשפיענים המובילים בהפצת אנטישמיות. במאמר זה נטען כי אף שסלימאן מקדם שיח אנטי־ציוני חריף במסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל, הכללתו ברשימה כאנטישמי מהווה טעות אסטרטגית. בחינה רחבה של פעילותו חושפת תמונה מורכבת יותר: למרות החרפת השיח נגד ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר, סלימאן הקפיד להבחין בין אנטי־ציונות לאנטישמיות, גינה פגיעה בקהילה היהודית והשתתף לאורך השנים בדיאלוג ובשיתופי פעולה עם מנהיגים יהודים. החשש הוא...
הדמוקרטים בקונגרס האמריקאי עדיין חלוקים בסוגיית מכירת הנשק לישראל, בעניין AIPAC ובשאלה אם לכנות את התנהלותה של ישראל בעזה רצח עם. לעומת זאת, בנושאים הנוגעים לגדה המערבית מתגבש קונצנזוס. מחוקקים דמוקרטים התלכדו סביב חמישה צעדים נגד אלימות מתנחלים והרחבת ההתנחלויות: חוק מניעת האלימות בגדה המערבית, שהוגש בשני בתי הקונגרס כדי להחזיר את הסנקציות מתקופת ביידן שבוטלו על ידי הנשיא טראמפ; החלטה בסנאט הדורשת ממחלקת המדינה דו״ח על התנהלות ישראל בתחום זכויות האדם בגדה המערבית; ושתי הצעות חוק המטילות סנקציות על בנייה בהתנחלויות, ובהן אחת הממוקדת...
תוצאותיהן המוגבלות של שתי המלחמות האחרונות מול איראן בכל הנוגע להסרת איום הגרעין והטילים מחזקות בישראל את התפיסה ששינוי המשטר בטהראן הוא הפתרון האולטימטיבי לאיום האיראני. ואולם, אף שהרפובליקה האסלאמית מתמודדת עם שורת משברים חריפים, קריסתה אינה בהכרח קרובה. המלחמות, הלחץ החיצוני והדיכוי הברוטלי של גל המחאות האחרון יצרו עייפות וייאוש בקרב הציבור האיראני, לצד התגייסות סביב תחושות סולידריות, לאומיות ותלות גוברת ברשתות הסיוע והרווחה של השלטונות. בה בעת, מנגנוני הביטחון שומרים על לכידותם ונערכים לדיכוי מחודש של מחאה, ואילו מתנגדי המשטר...
השינוי בהנהגה הלבנונית וחולשת חזבאללה בעקבות המלחמה עם ישראל מייצרים לכאורה הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות הפנימי בלבנון, באמצעות סיוע נרחב למדינה להבראת כלכלתה ולביסוס ריבונותה. אך מעבר לאתגרים הנובעים מהכשל המערכתי העמוק בו נתונה הכלכלה הלבנונית, החשש העיקרי הוא כי כספי הסיוע ישרתו במקביל את חזבאללה, המשולב היטב בדיפסטייט ובמוסדות הביטחוניים והאזרחיים של לבנון. המסקנה העיקרית במאמר זה היא שנדרש סיוע דחוף ללבנון הן לשיפור מצבה הכלכלי והן לשיקום האוכלוסייה השיעית שנפגעה במלחמה. זאת, תוך המשך המאמץ להחלשת חזבאללה ובתנאי שיכוננו המנגנונים...
