השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
ביום חמישי, 23 באפריל 2020, נערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סימולציה נוספת של דיון ב"קבינט הקורונה". הדיון עסק באסטרטגיית היציאה מהמשבר ובצעדים שאותם יש לנקוט כדי להחזיר לשגרה את המשק והחברה בישראל. התובנות העיקריות מהסימולציה קשורות בצורך לנהל סיכונים באופן משולב – רפואי, כלכלי וחברתי; בתהליך קבלת ההחלטות ובצורך להקים "מטה קורונה" מקצועי; בחשיבות הדיפרנציאציה כרעיון מארגן לשחרור המשק ובחיוניות הבדיקות העשויות לאפשר מימוש רעיון זה; בדרך להחזיר את מערכת החינוך לפעולה סדירה; בצורך להיערך לתרחישי הידרדרות...
גם אם יימצא בקרוב מענה רפואי לנגיף הקורונה, יחלפו חודשים רבים ואולי שנים עד שהמזרח התיכון יחלץ מהמשבר הכלכלי שאליו הוא ואזורים אחרים נקלעו מאז תחילת 2020. למעשה, משבר הקורונה הוא מהלומת המשך לעשור ה"אביב הערבי", שפגע קשות ביציבות הפוליטית והכלכלית של מספר מדינות באזור, תוך שהותיר כ-10 מיליון פליטים הפזורים בעיקר בסוריה, בירדן, בלבנון ובטורקיה. בידי ישראל היכולת להתמודד עם הבעיות שיצר משבר הקורונה, אבל יהיה עליה להתמודד עם הנשורת של שני המשברים – הפוליטי והכלכלי כאחד – במדינות השכנות.
הסכם קיצוץ תפוקות הנפט, שהובל על ידי ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית, הינו המהלך הרב צדדי המרכזי לייצוב הכלכלה העולמית בעת משבר הקורונה. הוא צפוי לשקם את "אופ"ק פלוס" ולבנות תשתית ראשונית לחיזוק השפעת הקרטל על שוק האנרגיה כולו. חרף ניגודי האינטרסים בין המעורבים והאופי הרופף של ההסכמות, המצוקה הכלכלית המשותפת תסייע לשימורו בחודשים הקרובים, וככל שיתמשך המשבר אפשר שההבנות יתפתחו למנגנון כלכלי ממוסד יותר, שיתרום לשיח מדיני מתעמת פחות בין המעצמות. ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית יכולות לראות בהסכם הישג: הנשיא טראמפ הפגין...
השלב הנוכחי של מאבק ישראל במגפת הקורונה מתמקד בבלימת התפשטותה וב"שיטוח עקומת" החולים קשה, במניעת הצפת מערכת הבריאות, קריסתה ותמותה המונית. כמו בעקרונות תפישת הביטחון של ישראל, מגננה לבדה לא תביא לניצחון. המדיניות המוצעת כאן מבוססת על שלושה עקרונות, המבדילים אותה מהמדיניות שננקטה בשלב הבלימה: 1) המאמץ העיקרי עובר מבלימת המגיפה על חשבון הכלכלה לחידוש פעילות הכלכלה תוך מניעת התפרצות המגיפה; 2) שיטת המגבלות הגורפות המוטלות על כלל הציבור תוחלף בהקלות דיפרנציאליות על חלקי אוכלוסיה לפי רמת הסיכון שלהם לתחלואה קשה (מחלות רקע,...
ישראל עמדה במרבית ההישגים הנדרשים של שלב בלימת התפשטות נגיף הקורונה בממד הבריאותי, שהתבצע בהכרח על חשבון פגיעה קשה בכלכלה. לפיכך, אנו ממליצים להתחיל לאחר חג הפסח במעבר לשלב של חידוש פעילות הכלכלה, בהדרגה ובגישה מובחנת – הנעת הפעילות הכלכלית על פי סדר עדיפויות, תוך לקיחת סיכון מבוקר לעליה מוגבלת בהתפשטות הנגיף. השיקולים הכלכליים יובילו והרפואה תתמוך, כדי לצמצם את הסיכון הבריאותי ולשמרו ברמה סבירה. יש לסמן ענפים, מפעלים ועסקים החיוניים לצמיחת המשק ולגבש מערכת מתאימה של סקר, ניטור ובדיקה קפדניים של מצב המגפה, שתאפשר...
ב-31 במארס נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה רב משתתפים (סימולציה), באמצעות פלטפורמת ה-ZOOM, שדימה ישיבת קבינט בנושא הקורונה, בהשתתפות שרי הקבינט, יועצים ומומחים (שיוצגו על ידי חוקרי וחוקרות המכון ואורחים – מומחים בעלי ידע וניסיון). המשחק, שהובל על ידי תא"ל (מיל) איתי ברון, עסק במדיניות הישראלית במשבר הקורונה, ובאופן ספציפי בחלופות אסטרטגיות ליציאה מההסגר לאחר תום חג הפסח. משחק המלחמה התקיים כשלב בתהליך גיבוש המלצות המכון לגבי המדיניות הישראלית הנכונה מול המשבר. להלן תיאור מהלך המשחק ופירוט ההחלטות שהתקבלו במהלכו...
התגובה הסינית להתפרצות נגיף הקורונה באה לידי ביטוי בהיבט הרפואי, הכלכלי והתודעתי, במינונים שונים בהתאם להתפשטות המגפה. לאחר שסין הצליחה להשתלט על המגפה בבית, השלטון הסיני הפנה קשב רב גם למישור הבינלאומי והתאמץ ליצור לסין תדמית משופרת של מעצמה אחראית, ואף למנף את התפשטות המגפה ברחבי העולם לקידום רעיונותיו והשפעתו. בתהליך ההיחלצות מהמשבר ובמיוחד מהשלכותיו הכלכליות יש לקחת בחשבון שיכולותיה הכלכליות–פיננסיות של סין גם הן נפגעו והן צפויות להתכווץ. לאור זאת, מתחייבת הערכה מפוכחת של הזדמנויות וגם של סיכונים אשר לקשרים עם סין, ברמה הגלובלית...
ישראל מצויה לא רחוק מהסגר מלא. מדיניות זו מונחית על ידי שיקולי מערכת הבריאות, במטרה לבלום את התפשטות הנגיף, אולם כרוכים בה מחירים כלכליים וחברתיים הולכים וגדלים. בעקבות המשבר נוספו לאחרונה למשק קרוב ל-900 אלף דורשי עבודה (כולל חל"ת) ומספרם עולה. בשלב זה, כאשר המערכת הרפואית אינה יודעת לחזות מתי יחלוף שיא המגפה, נדרשת מדיניות כלכלית-רפואית זהירה ומשולבת, שתאפשר התנהלות בנוכחות קורונה תוך שמירה לאורך זמן של המארג המשקי, מזעור הפגיעה במשק, מרווח נשימה כלכלי ארוך בתקופת המשבר ויכולת לצאת לצמיחה מהירה עם סיומו. לפיכך, מומלץ לבחון את...
שמואל אבן | צבי אקשטיין | ששון חדד | אביחי ליפשיץ | סרגיי סומקין
לא יהיה זה מופרז לומר שמאז מלחמת העולם השנייה לא עמדו חלקים כה גדולים של אוכלוסיית העולם בפני משבר רב-מערכתי ובעל השלכות חמורות וארוכות טווח, כזה המתרחש מאז התפרצות נגיף הקורונה. כבר בימיה הראשונים של התפשטות הנגיף התברר, שעל אף שהעולם הכיר בסכנות של מלחמה גרעינית, כימית וביולוגית, ואף אימץ אמנות שתכליתן להגביל את ייצור ותפוצת אמצעי הלחימה מסוגים אלו, אין הוא ערוך להתמודד בשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי עם אסונות טבע, כגון התפרצות מגפה עולמית. על מדינות, וישראל בתוכן, פרט להכלת המשמעויות המידיות וארוכות הטווח של המשבר הנוכחי, גם לאמץ...
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מקדם רעיון לבניית תעלת איסטנבול – בין הים השחור לים המרמרה – כנתיב מעבר מקביל למצר הבוספורוס. הרעיון עצמו אינו חדש, אך ארדואן מקווה שמימושו יהיה אחד מההישגים המשמעותיים של תקופת שלטונו. מנגד, ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, שנבחר לתפקיד למרות תמיכתו הנחרצת של הנשיא במועמד אחר, הוא מראשי המתנגדים לפרויקט. הטענה המרכזית נגד הפרויקט היא שקידומו יגרום נזק חמור לסביבה. תרחישים מדאיגים בהקשר זה צופים השפעה גם על מדינות לחופי הים התיכון – וביניהן ישראל. מעבר לכך, גם היסטורית, סוגיית המעבר במצרים...
הסכם ההבנות של ישראל עם ארצות הברית, הנמצא בשנתו השנייה, הינו הגדול ביותר שנחתם אי פעם בין המדינות. אולם, עד כה, נראה שטרם נחתמו חוזי רכש משמעותיים לרכישת פלטפורמות ומערכות נשק חדשות מפאת ההתחייבות הקיימות בגין רכש בעבר. מנגד, הצרכים הקיימים בצה״ל בפלטפורמות עיקריות הנמכרות על ידי ארצות הברית, ביניהן מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים כבדים, הינם גדולים מאוד – בעיקר משום שחלק נכבד מאלו הקיימים בצה"ל נרכש בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הם מגיעים לסוף חייהם והחלפתם נדרשת מיידית. הפתרון לכך הינו ביצוע התקשרויות מתקדמות ובעלויות...
