בשנה האחרונה חלו התפתחויות משמעותיות בקשרים שבין טורקיה למדינות ערביות מרכזיות לאחר שאלו היו מתוחים לאורך כעשור. הבולטות שבהן הן הפשרת היחסים עם איחוד האמירויות וערב הסעודית. בעוד שסיבוב הפרסה הטורקי מול אבו דאבי וריאד נבע בעיקר משיקולים כלכליים, יש לו גם משמעויות גאו-אסטרטגיות. ההפשרה ביחסים בין אנקרה, אבו דאבי וריאד תורמת לסיכוי שההתקרבות מהעת האחרונה בין ישראל לבין טורקיה תחזיק מעמד, מכיוון שהיא מביאה לעמדה מתונה יותר של אנקרה בסוגיות אזוריות, החשובות לישראל.
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
על רקע המלחמה באוקראינה בחרו מדינות ערביות מרכזיות, הנתפסות כפרו-מערביות, עמדה ניטרלית כביכול. מספר מפיקות נפט במפרץ הגדילו לעשות והן מבקשות לנצל את המלחמה כדי לשפר את מעמדן. על אף שמדינות ערב ברובן רואות עדיין בקשר עם ארצות הברית נדבך מרכזי בביטחונן, הן מוטרדות מצמצום הקשב האמריקאי למזרח התיכון בכלל ולבעיות הביטחון שלהן בפרט, ומנסות כעת לבסס משוואת יחסים חדשה עם וושינגטון. מדיניות גידור סיכונים זו – אלמנט קבוע בארגז הכלים המדיני שלהם – נועדה להיעזר ברוסיה (וגם בסין) כמקור נוסף לתמיכה מדינית, כלכלית ואף צבאית, ולנצלה כדי ללחוץ על...
באחרונה ניכר שיפור במעמדה של קטר בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית. להתפתחות זו, כתוצאה מהסכם הפיוס בינה לבין מספר משכנותיה במפרץ וגם על רקע הידוק הקשרים בינה לבין ארצות הברית, תיתכן השפעה גם על אינטרסים ישראלים. סביר שקטר תנצל את המלחמה באוקראינה ואת משבר האנרגיה העולמי המתלווה לה כדי לשפר עוד את מעמדה הבינלאומי ובפרט את יחסיה עם ארצות הברית. על הפרק ניסיון קטרי למנף את יחסיה המתהדקים עם ארצות הברית כדי שיסופק גם לה מטוס הקרב ה-F35.
למרות החתימה על הסכמי אברהם והבולטות הגוברת שניתנת לשיתוף פעולה, גם ביטחוני, בין ישראל למדינות המפרץ הערביות, הדרך לביסוס כוח צבאי לוחם משותף בהשתתפות ישראל עדיין ארוכה ורוויית חסמים. בנוסף, קשה לראות היתכנות לנכונות מפרצית להקמת ברית צבאית כזו ללא מעורבות או הובלה אמריקאית. לפיכך, אם ישראל מבקשת לקדם ברית צבאית אזורית – גם אם לא בשותפות מלאה בה, אך בשיתוף פעולה משמעותי ומשפיע – עליה ראשית לרתום את האמריקאים למהלך, לנהוג בצניעות ולהקפיד על הנחת תשתית יציבה לברית אזורית רחבה כשלצד רכיבים אזרחיים רבים, ייכלל בה גם הרכיב...
שותפתה המרכזית של ישראל במפרץ רואה באיראן את האיום המרכזי לביטחונה הלאומי. האתגר שמציבה איראן לאיחוד האמירויות כולל איום בפגיעה קינטית ישירה או באמצעות שלוחים ביעדים אסטרטגיים, בהפעלה פוטנציאלית של חתרנות וטרור ואף שליטה בפועל בטריטוריה אמירתית. בתגובה פיתחה איחוד האמירויות מענים הגנתיים מגוונים ובמקביל היא חותרת לשמור על יחסים כלכליים ודיפלומטיים תקינים ככל האפשר עם איראן. מאמצי ההתקרבות בעת הנוכחית של איחוד האמירויות לאיראן נועדו בין השאר "לאזן" את דימוייה כמסייעת מודיעינית ומבצעית לישראל. על ישראל לקחת בחשבון שינוי אפשרי...
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
המשבר הפוליטי החריף בין לבנון לערב הסעודית, שאליה הצטרפו בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, הינו בשורה רעה נוספת ללבנון הקורסת. ערב הסעודית יזמה את המשבר בעקבות התבטאות שר ההסברה הלבנוני, שהוא ממחנה חיזבאללה, נגד מלחמתה בחות'ים בתימן, ונראה כי ניצלה זאת כתירוץ כדי לפעול נגד חזבאללה וממשלת לבנון החדשה, הנשלטת על ידו. אם לא ייפתר המשבר, התנתקותה המוחלטת של ערב הסעודית מלבנון תפגע קשות בכלכלת לבנון הקורסת, תשתק לחלוטין את פעילות הממשלה וייתכן אף תגרום להתפרקותה, וכך תחזק את חזבאללה ותדחוף את לבנון עוד לזרועות איראן. התפתחויות אלא מנוגדות...
ארבעת ההסכמים וההצהרות שהושגו עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו וסודאן, מהווים פריצת דרך בתהליך השלום האזורי ואולי אף פתח להצטרפות של מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות לתהליך הנורמליזציה עם ישראל. מאמר זה מבקש להצביע על משמעותם לביטחון הלאומי הישראלי במובנו הרחב, ולהמליץ על אמצעים להעמיק את ההסכמים הקיימים ולהרחיב את הנורמליזציה למדינות נוספות.
למרות פרק הזמן הקצר שחלף מאז החתימה על ההסכמים/הצהרות – מעל שנה במקרה של איחוד האמירויות ובחריין, ועשרה חודשים במקרים של מרוקו וסודאן – ניתן להציג שלוש תובנות אשר למשמעות ולפוטנציאל של...
