מערך המילואים מגויס בימים אלה למעלה מחודשיים. יכולתו להמשיך ולשרת מושתתת על רוח האנשים, על האוירה במדינה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ועל תמיכת העורף – ערכית וכלכלית. ואולם קיימת סכנה כי רכיבים אלה ילכו וידעכו עם הזמן. מדובר בתוצאתו של תהליך, לא באירוע נקודתי, ולכן מוגבלת היכולת לזהותו. חיילי מילואים רבים הקריבו את חייהם ואחרים מוכנים להמשיך ולסכן את חייהם במלחמה צודקת זו. ואולם השירות הארוך יוצר למשרתים קשיים רגשיים ומעשיים, וההנחה שחיילי המילואים יעמדו לרשות צה"ל ללא מגבלת זמן ובמלא העוצמה אינה סבירה.
אתגר משמעותי גלום...
מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...
המלצה: על ישראל לחתור לכינון חוזה הגנה עם ארצות הברית, מוגבל לאיומים קיצוניים וקיומיים ומתוחם למזרח התיכון, נוכח הנסיבות האסטרטגיות המשתנות והאיומים על עתיד היחסים.
המתקפות חסרות התקדים על בכירי צה"ל וארגוני הביטחון האחרים אינן נובעות רק מהניסיון להטיל עליהם את האשמה לנזקים החמורים, שנגרמו לכשירות הצבא וללכידותו על רקע המחאה הציבורית הנרחבת נגד תכנית החקיקה של הממשלה. הן גם לא החלו עם הצגתה וקידומה של התכנית. מתקפותיהם של חלק מן הדוברים משקפות ניסיון מכוון לשחוק את תדמיתם של המפקדים כברי סמכא בתחום הביטחון כדי לעקר את משמעותו הציבורית של הגיבוי המקצועי, שהמפקדים עשויים להעניק להסדר מדיני. במצב הנוכחי, גלומה במתקפות חסרות רסן אלה סכנה גדולה מאי פעם.
הצבא בישראל הוא צבא ההגנה לישראל. ייעודו הוא הגנה על המדינה מפני איומים חיצוניים והוא לעולם כפוף לדרג מדיני שנבחר כחוק. צה"ל הוא לא צבא ההגנה על הדמוקרטיה, זה אינו תפקידו, קציני מילואים, בכירים ומוכשרים ככל שיהיו, אינם פרשנים חוקתיים ואינם אמונים מכוח חוקה שאיננה או חוק יסוד: הצבא, להגן על המשטר הדמוקרטי בישראל. החרד לדמוקרטיה הישראלית צריך להביא בחשבון את האפשרות שבעוד שכיום המחאה נגד השינויים המשפטיים שמובילה הממשלה מונהגת בין היתר על ידי משרתי מילואים, בעלי תפיסה ערכית מסוימת, מחר תתפתח מחאה נגד הממשלה, שתובל על ידי אנשי...
ההטפה להפרדה בין צבא לפוליטיקה מתייחסת לצבא כאל מכשיר שלטוני, על כל הסיכונים הכרוכים בשימוש בו, תוך התעלמות ביודעין או שלא ביודעין, מכך שהמשרתים בצה"ל הם לפני ואחרי הכל – אזרחים. התוצאה של 'הפרדת הצבא מהפוליטיקה' היא ביטול תפיסת הצבא כצבא העם, צבא שערכיו שזורים בערכי העם, כולל ההבדל החד בין אי-התנדבות לסרבנות. אין זה מקרה שטייסי המילואים של חיל האוויר היו הראשונים להצהיר על כוונה לסרב להמשיך להתנדב לשירות מילואים, בהינתן התקדמות תהליכי החקיקה שמובילה הממשלה. סירובם קשור קשר הדוק למוסריות של תקיפות חיל האוויר במדיניות 'הקש בגג'...
המאמר מציע שמלוא משמעותה של המהפכה האלקטרונית המתחוללת בלוחמת היבשה טרם הוכרה במלואה. מהפכה זו כבר שינתה באורח מרחיק לכת את פניהן של לוחמת האוויר והים, והיא הולכת עתה ומשפיעה באופנים דומים על לוחמת היבשה. השריון הכבד והחימוש הקינטי מאבדים מכוחם, ואת מקומם תופסות מערכות ומערכות-נגד אלקטרוניות – התקפיות והגנתיות כאחד – לגילוי, פגיעה ושיבוש. לאור זאת, המלחמה באוקראינה מציעה רק מבט חלקי אל העתיד. בעוד שחימושים מונחים אלקטרונית מופעלים בה באפקטיביות רבה, מערכות אלקטרוניות לירוט ושיבוש שלהם עדיין חסרות בה. אלה מיוצגות לדוגמה על ידי מערכות...
המערכה בין המלחמות (מב"ם) היא הפעילות ההתקפית הבולטת של צה"ל בעשור האחרון. מה שהחל בשנת 2013 כפעולות נקודתיות למטרה מוגבלת התפתח למערכה נרחבת בהיבט הפיזי והגיאוגרפי, שאף עוגנה בתפיסת ההפעלה הצבאית, ויוחסה לה משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת.
במב"ם אכן באו לידי ביטוי יכולות מתקדמות במודיעין ובפעולה האווירית. ואולם במלאות עשור למערכה ולנוכח השינויים המשמעותיים באזור, נדרשת חשיבה מחודשת ועדכנית על תועלתה והשפעתה על מצבה האזורי של ישראל, על סכנת העימות הרב-זירתי ועל מוכנותו של צה"ל לעימות כזה.
מזכר זה בוחן את שורשי...
העיסוק בתשתיות תת-מימיות נמצא בראשית דרכו בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט. התפתחות האיומים הרלוונטיים מעוררת צורך להגדירם ולפתח את היכולות להתמודדות עימם. ההשקעה בבניין הכוח ואופן הפעלתו תלויה בשכבת העומקים בה נמצאת התשתית. קשב מרבי נדרש לתחום המים הרדודים, עד 50 מ' עומק. בשאר שכבות העומקים יש לשים דגש בעיקר על המודיעין וההתראה, מניעה והרתעה, מזעור נזקים, שיקום במידה ויידרש ויתירות. במקביל, נדרש דגש מודיעיני וטכנולוגי להתמודדות עם ההתפתחות המואצת בשנים האחרונות של כלים אוטונומיים בלתי מאוישים תת-מימיים. עולם התשתיות התת-מימיות בכלל...
פיקוד מרכז אמון על ניהוג מערכה, המורכבת ממציאות ייחודית של שליטה צבאית בשטח ובאוכלוסייה – אוכלוסייה ישראלית, לצד אוכלוסייה פלסטינית בעלת שאיפות לאומיות. הפיקוד הצליח לשמר שליטה ביהודה ושומרון כ-56 שנים, תוך ניסיון לשמר יציבות לאורך זמן, באמצעות שלושה מאפשרים עיקריים: היותו ריבון בעל תפיסת אחריות מערכתית על הזירה; תפיסת הפעלה של כוח, הדוגלת באיזון בין התקפה להגנה; גופים שאפשרו לו לממש את ריבונותו באחריות ואפקטיביות. מהלכים הנוקטת ממשלת ישראל הנוכחית הם בעלי פוטנציאל גדול לפגוע במנגנונים המאפשרים של פיקוד מרכז, באופן המציב סימן...
השימוש המבצעי בטילים היפר-סוניים מתמרנים על ידי רוסיה במלחמה באוקראינה המחיש את האיום הגלום בנשק זה. טילים היפר-סוניים מתמרנים נעים במסלול אווירודינמי, במהירות הגבוהה פי 5 – 10 ממהירות הקול (מאך 5 – 10), הם בעלי יכולת ניווט ותמרון מעולים, המקשה על גילוי ומעקב אחר מסלולם, וכפועל יוצא על יירוטם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ, הן קונבנציונליים והן גרעיניים, ויש להם יכולת פגיעה מדויקת במטרות נעות, דוגמת נושאות מטוסים. במאמר זה נסקרים הסוגים השונים של הטילים ההיפר-סוניים המתמרנים, וכן המדינות המובילות בפיתוחם. בנוסף נדונות המשמעויות...
ב-9 במאי, כיריית הפתיחה של מבצע "מגן וחץ", סיכל צה"ל שלושה בכירי הג'האד האסלאמי הפלסטיני – מפקד מרחב צפון רצועת עזה, מזכיר המועצה הצבאית של הארגון, ובכיר בארגון שאחראי על הכוונת פיגועים ביהודה ושומרון. בתקיפות נהרגו 10 בני אדם נוספים, ובהם נשים וילדים. מות האזרחים עורר מחדש את הדיון על אודות מוסריות הפעולה ובפרט ביחס לשאלה האם היא עומדת בדרישת המידתיות. דיונים נוספים על דרישה זו מתעוררים כל אימת שבכירים ישראלים מבטיחים כי תגובת ישראל לפעולות של ארגוני טרור תהיה "בלתי מידתית". לתפיסת החותמות על מאמר זה, חלק...
