ערב הסעודית, הממוקמת לצד ארצות הברית במקום הראשון בפליטת גזי חממה לנפש, השיקה יוזמה שאפתנית עבורה ועבור המזרח התיכון, המשתלבת בחזון 2030 של הממלכה: ייצור 50 אחוזים מתמהיל האנרגיה שלה מאנרגיה מתחדשת עד 2030. מניעי היוזמה אינם סביבתיים גרידא, אלא גם כלכליים ומדיניים, קרי רצון לזכות בנקודות זכות מול הממשל האמריקאי החדש, שהציב את נושא הסביבה גבוה בסדר היום שלו. על ישראל לשקול להעמיק שיתופי פעולה עם ערב הסעודית בנושאים סביבתיים, בדגש על היבטים אנרגטיים, שכן אפשר שיהיו בסיס להעמקת הקשרים בין המדינות.
בצל מטחי הרקטות הכבדים ששוגרו לעבר ישראל במהלך מבצע "שומר החומות", בוצעו מספר ניסיונות של חמאס לפגוע בישראל באמצעות כלים בלתי-מאוישים (כטב"ם). מרביתם היו כטב"מים מצוידים בחומר נפץ. לטענת חמאס, הם נועדו לפגוע בכוחות צה"ל, בישובים ישראלים ואף באסדת הגז בים. ניסיונות אלה סוכלו על ידי צה"ל או כשלו כישלון טכני. בנוסף, נעשה ניסיון של חמאס להפעיל כלי צולל בלתי מאויש על מנת לפגוע במטרה ימית. גם הניסיון הזה סוכל על ידי צה"ל, והן סוכלו מספר ניסיונות לשגר כלים אוויריים באמצעות תקיפת חוליות ומשגרים על הקרקע....
באחרונה הודיע צה"ל כי במשך ארבעה שבועות בחציון הראשון של השנה, הוא יקיים "חודש מלחמה" – תרגיל מטכ"לי ראשון מסוגו, שיכלול כוחות בסדיר ובמילואים בהיקפים גדולים במיוחד, שייעדו לבחון את כוחות הצבא במהלך אימון ארוך, רציף, מאתגר ומדמה מציאות, כדי להגביר את מוכנותם וכשירותם למלחמה. הכינוי "חודש מלחמה" לקוח מהשלב המסכם של הכשרת לוחמי החי"ר בצה"ל, הכולל "שבוע מלחמה", שבו מדמות פלוגות ההכשרה מסע לחימה הבוחן את כשירותן בשלל המשימות שעברו החיילים במהלך תקופת ההכשרה. בנוסף לאימון מורכב ותובעני...
מאמר זה מנתח תופעה חדשה יחסית בעולם מתקפות הסייבר, אשר משלבת מתקפות טכנולוגיות ומניפולציה על תכנים. אומנם התופעה של השפעה על תכנים אינה חדשה במסגרת הקרב על התודעה, וכך גם תקיפה טכנולוגית של מערכות מחשוב ותשתיות ממוחשבות, אולם שילובן יחד הוא תופעה של השנים האחרונות, וביתר שאת לאור המתקפה המיוחסת לרוסיה בבחירות 2016 בארצות הברית. במסגרת המאמר נציג מספר דגמי מתקפות המשלבים מניפולציה על תוכן ותקיפות סייבר טכנולוגיות ונדון בהבדלים בין הדגמים השונים מבחינת משמעויות והשלכות (מעטפת ידע ויכולות טכנולוגיות), כפי שאלו באים לידי ביטוי ברשת...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
בפתח שנת 2021 כבר ברור כי טכנולוגיה היא גורם השפעה מרכזי בזירה הבינלאומית, בעיקר נוכח התפקיד שהיא ממלאת בהתמודדות עם מגפת הקורונה. הטכנולוגיה היא ציר מרכזי בחקר המגפה ובניסיונות לפתח חיסונים נגדה ותרופות, וכן השפיעה על היכולת להמשיך לספק שירותים אזרחיים שונים, בכללם לאפשר פעילות של מקומות עבודה חרף הריחוק החברתי הכפוי. אלא שרבים משימושים אלה התבררו בשנה החולפת כסוגיה של ביטחון לאומי, בשל השפעתם על הרציפות התפקודית של מדינות. זאת ועוד, במקביל לטיפול במגפה נרשמו התגברות של מרוץ החימוש בתחום הבינה המלאכותית, תחילת שימוש ברשתות סלולר...
העולם עובר לסביבה הדיגיטלית, כאשר בתקופת משבר הקורונה הואצו תהליכי דיגיטליזציה וגברה תלותם של המשק הכלכלי ושל אזרחים בשירותי מחשוב מרכזיים. כך העולם הפיזי נעשה פגיע ורגיש הרבה יותר מבעבר לתקלות או לפגיעה זדונית. ואכן, ניכרת עלייה בהיקפים ובגיוון של פעילות עוינת בסייבר. בהתאם לכך גובר אתגר ההגנה על מרחב הסייבר, המדינתי והאזרחי כאחד.
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
ראש המודיעין של ארצות הברית הגדיר לאחרונה את סין כאיום מספר אחת עליה, תיאר את דפוסי פעולתה, וקרא לבעלות בריתה להתעורר לאתגר ולהיערך בהתאם. מה על ישראל לעשות? לתגבר את משאבי המודיעין המוקצים לנושא סין ולגבש הערכה עצמאית ומבוססת באשר לאתגריה, לחבר מתאר ייחוס של האתגר הסיני לישראל בעזרת לקחים מהעולם, לזהות הפערים במענה הקיים שלה, לחזק את ניהול הסיכונים במדיניותה המוטה להזדמנויות, ולגלות רגישות רבה לקולות מוושינגטון ולהלכי הרוח בה בתחום זה. בסופו של יום, סין איננה האיום מספר אחת על ישראל, אלא אתגר ייחודי לביטחונה הלאומי, המשולב בהזדמנות...
בספטמבר 2020 הושקה בישראל רשת התקשורת של הדור החמישי (5G) על בסיס תשתיות תקשורת מערביות וללא תשתיות סיניות. בכך מצטרפת ישראל מעשית לתוכנית 'רשת נקייה' של ארצות הברית. יוזמה סינית, שהושקה בתגובה לתוכנית האמריקאית, מעידה כי במערכת הבינלאומית מסתמנת מגמה של היפרדות טכנולוגית, שצפויות לה השלכות אסטרטגיות – מדיניות, כלכליות וטכנולוגיות. מומלץ שמדינת ישראל תזהה את מוקדי החיכוך הטכנולוגיים הבאים בין שתי המעצמות ותרתום את המגזר הממשלתי, האקדמי והפרטי להשתלבותה כשחקן משמעותי בפיתוחי טכנולוגיות העתיד, ובהן הדור השישי (6G), במסגרת...
Deepfake הוא הלחם המילים Deep Learning, טכנולוגיות למידה עמוקה מתחום הבינה המלאכותית, ו-Fake (זיוף). טכנולוגיות Deepfake, המאפשרות יצירת וידאו או אודיו סינתטיים, למשל סרטונים שבהם נראים מנהיגים, הוכרזו ב-2019 על ידי ארגוני המודיעין האמריקאים כאיום אסטרטגי על הביטחון הלאומי. משמעות עיקרית של יכולות ה-Deepfake היא ערעור האמת וגרימת חשד בכל פיסת תוכן כשקרית: ניתן לטעון שהקלטה היא שקרית והופקה באמצעות Deepfake וכך להתנער מאחריות. הפלטפורמות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, ממלאות תפקיד מרכזי בהפצת Deepfake, ולקראת הבחירות לנשיאות בארצות...
