לאחרונה ניכר כי גוברת השפעת הקשיים מבית, בהם נתון חזבאללה, על התנהלותו מול ישראל. בצד ריסון הפעילות הצבאית לאורך הגבול כדי להימנע מחיכוך צבאי עם ישראל, הארגון מנהל מערכה תודעתית נמרצת שתכליתה לשמר את משוואת ההרתעה מולה ולשפר את דימויו בקרב הציבור הלבנוני כ"מגן לבנון". זאת נוכח התגברות הביקורת הפנימית על חלקו בקריסתה הכלכלית והפוליטית של לבנון ובמיוחד לקראת הבחירות האמורות להיערך במדינה ב-15 במאי. האירוע האחרון במערכה התודעתית כלל פעולה קינטית באמצעות שיגור רחפן/טיסן, שעל אף שאין בו כדי לגרום נזק משמעותי, הוא נועד לשרת את...
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
השינויים בזירה הצפונית ובמרכזם המשך מאמצי ההתבססות האיראנית (למרות בלימתה היחסית), פרויקט דיוק הטילים והרקטות בלבנון והחרפת המשבר הכלכלי בלבנון ובסוריה מחדדים את הצורך בהתאמת מדיניותה של ישראל להתמודדות אפקטיבית עם האתגרים המתפתחים. המערכה בין המלחמות (מב"ם) שמנהלת ישראל ממשיכה להוביל את המאמצים לבלימת איראן, אך ברי כי היא אינה מספקת מענה מלא לאתגרים ובעיקר לאיום הגובר של פרויקט דיוק הטילים בלבנון, הופכת לנפיצה יותר ועשויה להוביל להסלמה ולהתרחבות המערכה לגזרות נוספות. במסגרת עדכון והתאמת המענה נדרש לשלב עוצמות קשות ורכות, ובכלל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
במאמרו 'מי שיברח מהתמרון, לא ינצח' ("פרסום מיוחד", המכון למחקרי ביטחון לאומי, 12 באוגוסט, 2021), טוען עפר שלח שהתמרון (קרי מתקפה קרקעית, בלשון צבאית) חיוני, וזאת כדי להכריע את כוחות האויב, להגדיל את ההרס הצפוי לאויב, וכדי שהשאלה "מי ניצח" לא תהא מוטלת בספק. שלח טוען כי הפעלת אש ללא תמרון מאריכה את משך העימות וכך מגדילה את הפגיעה בישראל, וכן כי הישג הגנתי אינו מספיק בשום מערכה. מטרת מאמר זה היא לבחון את טענותיו של שלח, ובחלק מהמקרים להציג טענות נגדיות.
המשבר הפוליטי החריף בין לבנון לערב הסעודית, שאליה הצטרפו בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, הינו בשורה רעה נוספת ללבנון הקורסת. ערב הסעודית יזמה את המשבר בעקבות התבטאות שר ההסברה הלבנוני, שהוא ממחנה חיזבאללה, נגד מלחמתה בחות'ים בתימן, ונראה כי ניצלה זאת כתירוץ כדי לפעול נגד חזבאללה וממשלת לבנון החדשה, הנשלטת על ידו. אם לא ייפתר המשבר, התנתקותה המוחלטת של ערב הסעודית מלבנון תפגע קשות בכלכלת לבנון הקורסת, תשתק לחלוטין את פעילות הממשלה וייתכן אף תגרום להתפרקותה, וכך תחזק את חזבאללה ותדחוף את לבנון עוד לזרועות איראן. התפתחויות אלא מנוגדות...
על רקע המשבר בלבנון, חזבאללה פועל בנחרצות ובכל האמצעים שברשותו כדי למנוע כרסום במעמדו. בימים אלה המאבק מתמקד בחקירה בעניין הפיצוץ שאירע בנמל ביירות באוגוסט 2020: הארגון חותר לטרפדה בשל חששו כי תוטל עליו האשמה, בעוד מתנגדי חזבאללה מנסים לשמר את עצמאותה של המערכת המשפטית. על רקע זה פרץ בביירות ב-14 באוקטובר עימות אלים במהלך הפגנה של פעילי חזבאללה ותנועת אמל, שדרשו להדיח את השופט שמונה להוביל את החקירה ואשר פועל להשלמתה למרות האיומים המופנים כלפיו. למאבק זה, המהווה מבחן כוח ליכולתו של חזבאללה לכפות את עמדותיו ולשלוט במערכת הלבנונית,...
לאחר עיכוב של למעלה משנה כוננה בלבנון ממשלה חדשה בראשות המיליארדר נג'יב מיקאתי. הקמתה תוכל לבלום את קריסתה של לבנון, המצויה במשבר הקשה ביותר בתולדותיה, רק אם תשכיל לקדם את הרפורמות שדורשת הקהילה הבינלאומית כתנאי להעברת תרומות בהיקף של מיליארדי הדולרים שלבנון זקוקה להן נואשות. אך הרכבה של הממשלה איננו מבשר טובות ונראה כי הסיכויים לכך נמוכים. היא הורכבה בהתאם לשיטה הישנה על פי מפתח עדתי, והשרים, שרובם חסר ניסיון בתחום שעליו הופקדו, נבחרו על ידי ראשי המפלגות ופועלים מטעמם. מעבר לכך, חזבאללה שימר את כוחו ויכולתו להשפיע על קבלת ההחלטות....
סבב העימות שהתחולל בגבול ישראל לבנון ב-6-4 באוגוסט וכלל פעילות חריגה משני הצדדים – תקיפה אווירית ישראלית בלבנון, ראשונה מאז 2013, לאחר ירי רקטות לעבר ישראל, ובתגובה ירי 19 רקטות על ידי חיזבאללה לצפון ישראל, כדי להרתיעה מחריגה ממשוואת ההרתעה ההדדית – היה למעשה חולייה נוספת בשרשרת ההתנגשויות שאירעו באחרונה בין ישראל ל"ציר ההתנגדות", בהובלת איראן. התוקפנות המדודה והשקולה שהפגין חזבאללה מושפעת הן מהמצב הקשה בלבנון המתמוטטת ומהתגברות הביקורת הפנימית כלפיו, והן משיקולים הנוגעים למחויבותו "לציר" ולאינטרסים האיראניים...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
ההידרדרות הנמשכת במצבה הכלכלי של לבנון, בצד הכאוס הפוליטי במדינה, מחדדת את הדילמה שלפתחה של הממשלה החדשה בישראל ביחס למדיניותה כלפי לבנון. נראה, כי בכל מקרה על ישראל לאמץ גישה פרואקטיבית יותר ולא לקבל כגזרה משמיים את ההשלכות השליליות של המתרחש בלבנון עליה, ובמיוחד בתרחיש הקיצון של השתלטות מוחלטת של חזבאללה על המדינה והפיכתה לבת חסות של איראן, בדומה לסוריה. הסרת הסנקציות מעל איראן בעקבות חזרה אפשרית של ארצות הברית להסכם הגרעין עלולה להאיץ תרחיש זה. בתוך כך, יש לבחון אם ההתפתחויות האחרונות בלבנון יוצרות הזדמנות לפגיעה משמעותית יותר של...
מבצע "שומר החומות" סיפק לישראל הזדמנות לבחון את מדיניות חזבאללה כלפיה לנוכח עימות צבאי בינה לבין חמאס. במהלך המערכה נמנע חזבאללה מכל פעולה צבאית ישירה נגד ישראל והסתפק בהבלטת תמיכתו במאבק חמאס על ירושלים כחלק מ"ציר ההתנגדות", תוך עידוד הפגנות סולידריות עם הפלסטינים ברחבי לבנון ולאורך הגבול עם ישראל, כולל פגיעה במכשול הגבול וגם ניסיונות, שסוכלו על ידי צה"ל, לחדור לתחומה. בה בעת, מלבנון שוגרו במהלך המבצע רקטות לעבר ישראל בשלוש הזדמנויות. הירי מיוחס לארגונים פלסטינים ולא ברור אם חזבאללה היה שותף להחלטה לבצעו, או...
