המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
מדינות ערביות מרכזיות, בראשן ערב הסעודית, היססו עד כה לנרמל את יחסיהן עם משטר אסד, כששיפור יחסיהן עם המשטר מותנה בהתקדמות הפתרון הפוליטי במדינה על בסיס החלטת 2254 של מועצת הביטחון. אולם, על רקע כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן והתנהלותו המואצת של המשא ומתן בין הממשל האמריקאי לאיראן ניכרת אפשרות לשינוי בעמדת ערב הסעודית כלפי סוריה, בהמשך לדיווחים על מגעיה עם איראן. חידוש היחסים עם משטר אסד אמור לסייע למדינות ערביות לקנות השפעה על המשטר הסורי וכיוון מדיניותו וכך לאזן את כוחה של איראן בסוריה ולצמצם ולו במעט את השפעתה במדינה. על אף הספקות אשר...
לאחר עשור של מלחמת אזרחים אסד עדיין שולט בסוריה, אך כלכלת המדינה הרוסה ושיקום אינו נראה באופק. תחילת השיקום מותנית ביציבות פנימית, בהסרת הסנקציות ובסיוע חוץ רב-ממדים – תנאים שאינם עומדים על הפרק. כיום מתקיימת בסוריה כלכלה מינימלית ובכלל זאת ניהול תקציב מדינה קטן, שנועד לשמר את המשטר ומנגנוניו. על אף שתקציב המדינה נמוך ריאלית מאשר בשנים קודמות – סוריה מתקשה לממנו בלי להדפיס כסף ללא כיסוי. עובדה זו וכן מחסור במוצרים בסיסיים, בשל הרס המשק והקושי לממן ייבוא, גורמים עליות מחירים תלולות במדינה, המוסיפות לאי-היציבות הכלכלית.
משטרו של בשאר אל-אסד התגבר על התבוסות הצבאיות שנחל בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים בעזרת הסיוע הצבאי של רוסיה ואיראן ושרד. ועדיין, לאחר עשר שנות לחימה, המשטר אינו מצליח להשתלט על כל שטחי המדינה, שנותרה מפוצלת ואינה מתפקדת. בשלב זה, כל עוד אסד שולט במדינה, אין צפי להתייצבותה ולשיקומה. גם לנוכח מציאות זו, גורמים מדיניים ובטחונים ממשיכים לדבוק בגישה הגורסת שמשטרו של אסד, אשר פתח את הדלת להתבססות איראן וחזבאללה במדינתו והוא אחראי למאות אלפי הרוגים מבני עמו, עדיף על פני כל אופציה שלטונית אחרת בסוריה. ואולם, כשם שסוריה השתנתה בעשור האחרון,...
במארס 2021 צוין עשור למלחמת האזרחים בסוריה, שהותירה מדינה מפוצלת, מפורקת וחרבה, אשר מרבית אוכלוסייתה נאלצה להגר בתוך ומחוץ למדינה ושורר בה משבר הומניטארי חסר תקדים, עד לכדי רעב. גורמים עיקריים לפריצת המרד הפנימי נגד משטר בשאר אל-אסד היו שינויי האקלים והבצורת שנגרמה בעטיים, שהמחישו את הניהול הכושל של משאבי הטבע והזנחת המגזר החקלאי מצד המשטר. המגמות האקלימיות שקדמו למלחמה מתחוללות כיום ביתר שאת, והן צפויות להקשות מאוד על תהליך שיקומה של סוריה. בד בבד, מגמות אלה ניכרות במדינות רבות ברחבי המזרח התיכון, הסובלות מכשלי משילות דומים. לפיכך,...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
האתגר העיקרי לישראל בזירה הצפונית הוא התבססות הציר האיראני-שיעי ובניית "מכונת המלחמה" האיראנית בסוריה ובלבנון. התבססות זו איטית ביחס לחזון ולתכנון האיראני, עקב המערכה שבין המלחמות (מב"ם) הישראלית; חיסול מפקד כוח קודס, סולימאני; מדיניות "מקסימום הלחץ" האמריקאית; משבר כלכלי, פוליטי, משילותי ורפואי בלבנון, המשליך גם על חזבאללה; והתמודדותה של איראן עם משבר הקורונה. מומלץ לישראל להמשיך בנחישות במב"ם – לשחיקה ולהאטת התבססות איראן וחזבאללה, ולהתמקד בשיבוש פרויקט דיוק הטילים תוך התאמת השיטות וקצב הפעולה לתנאי...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
דרום סוריה מהווה עבור איראן "חצר אחורית" ופלטפורמה לתקיפת ישראל, למשל כאופציית תגובה לחיסול ראש פרויקט הגרעין האיראני פחריזאדה, ולכן היא נחושה לקדם את התבססות שלוחיה ולהגביר את השפעתה האזרחית והצבאית במרחב. המציאות הכאוטית באזור זה נובעת מהיעדר שליטה אפקטיבית של משטר אסד ומאינטרסים מתחרים של שחקנים רבים הפועלים שם – כוחות המשטר, מיליציות מקומיות בתמיכה איראנית, חזבאללה, כוחות רוסיים ואוכלוסייה מקומית סונית ודרוזית, הכוללת את שרידי האופוזיציה למשטר אסד. מורכבות זו דורשת מישראל להתערב בנעשה בדרום סוריה, טרם איראן תשיג...
המתיחות הממושכת השוררת בצפון בין צה"ל לחזבאללה משקפת אפשרות כי למעשה, הצדדים מצויים מספר מהלכים מוטעים מימי קרב העלולים להסלים למלחמה, כמעט ללא התרעה נקודתית שתיתן בידי צה"ל שהות להיערך. במקביל מתמודדת ישראל עם משבר הקורונה ועם משבר פוליטי מתמשך, שמעכב את מימושם של תהליכים חיוניים בבניין הכוח של צה"ל, בדגש על תקציב ורכש של כלי טיס ומערכות לחימה, כמו גם על גרף האימונים של הצבא. המשבר הפוליטי יצר גם ליקויים בשיח המתמשך בין הממשלה לצבא, שהינו רכיב קריטי ביכולתה של ישראל לקבל החלטות, הן בתחום בניין הכוח ולא פחות חשוב –...
