ב-13 בינואר נבחר בטאיוואן כנשיא ויליאם לאי, מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP). ימים ספורים קודם לכן התקיים בוושינגטון, לראשונה מזה ארבע שנים, הדיאלוג הביטחוני השנתי בין ארצות הברית לסין, שסימן את סופו של ״סבב״ מתיחות ממושך בין שתי המעצמות, ששיאו היה באוגוסט 2022 סביב ביקורה בטאיוואן של יושבת ראש בית הנבחרים האמריקאי דאז. טאיוואן היא מוקד חיכוך מרכזי ביחסים המתוחים ממילא בין שתי המעצמות. לניהול חילוקי הדעות ביניהן השפעות רחבות, כולל על ישראל.
למרות שנה של ניסיונות להעביר רפורמה משפטית ולהתקרב למדינות בעלות שליטים סמכותניים, היו אלה הדמוקרטיות הליברליות ממזרח ומערב שהתייצבו לצד ישראל בעת צרתה, בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, כשבראשן ארצות הברית. מדינות כמו סין ורוסיה, מאידך גיסא, בחרו לנצל בציניות את המצב בישראל והדילמות שבפניה לקידום נרטיבים אנטי-מערביים ואנטי-ליברליים, וכפועל יוצא, הן מספקות רוח גבית לטרור הפלסטיני וליתר המיליציות הנתמכות על ידי איראן. לאור זאת, ועל רקע המלחמה המתחוללת זה כשנתיים בין רוסיה לאוקראינה, גוברים בישראל הקולות הקוראים...
בשנים האחרונות התעצם המאבק הטכנולוגי המתחולל בין ארצות הברית לסין. וושינגטון הקצינה את מאמציה למנוע מבייג'ינג גישה לטכנולוגיות מתקדמות והכריזה על השקעת עתק בהאצת המחקר והפיתוח הטכנולוגי, כדי להבטיח את מעמדה כמעצמה הכלכלית החזקה בעולם. במקביל דורשת ארצות הברית משותפותיה להצטרף למאבק ולאמץ את המדיניות המגבילה יכולות מחקר, פיתוח וייצור שבבים מתקדמים בסין. השקעה במחקר ופיתוח בתחום הייצור הטכנולוגי היא מרכיב חשוב ויתרון יחסי שישראל נהנית ממנו, אך זהו פתרון חלקי בלבד לבעיה. נדרשת תוכנית לאומית לישראל, שנותנת ביטוי לכל ההיבטים הנוגעים...
בעוד מתקפות החות'ים על ישראל ועל ספינות אזרחיות באזור ים סוף ובאב אל-מנדב, נמשכות לאורך מלחמת "חרבות ברזל" במגוון אמצעים, סין הרשמית כמעט דוממת – לא גינויים משמעותיים, וודאי שלא פעולות קונקרטיות. סין נמנעה גם מלהצטרף לכוח המשימה שהקימה ארצות הברית לאבטחת השייט באזור, וספינות הצי שלה לא נענו לקריאות מצוקה של אניות שהותקפו. יומרותיה של בייג'ינג בזירה הגלובלית נתקלות בתקרת זכוכית נמוכה כאשר נדרשת פעולה ממשית או כאשר היא נדרשת לבוא על חשבון מאמציה לערער את מיצובה של וושינגטון במזרח התיכון. גם כאשר אינטרסיה של סין נפגעים בידי...
בעיני סין, העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס אינו שונה מעימותי עבר בין ישראל לפלסטינים, אך בייג'ינג טעתה ונקלעה לעמדה לא נוחה על רקע המלחמה. חיזוק מעמדה של ארצות הברית כמספקת הגנה ביטחונית באזור, לצד מיתוג סין כשייכת לציר הנגדי – המנוגד להצגתה כ"שוחרת שלום" – הבהירו לבייג'ינג שעליה למזער נזקים ולשקם את תדמיתה. כדי להתרחק מדימוייה כמקורבת לאיראן ולחזק את קרבתה למדינות ערב, סין שיגרה את שליחה המיוחד למסע דילוגים במזרח התיכון. ואולם, ככל שתארך המלחמה ואם תתרחב לזירות נוספות, ובמיוחד ככל שמדינות במזרח התיכון יחדדו את...
ארצות הברית הטילה לאחרונה את הקנס הגדול אי-פעם על הפרת הגבלות היצוא האמריקאיות. הקנס הוטל על חברה זרה בשל יצוא מוצרים שיוצרו מחוץ לארצות הברית. הפרשה מדגימה כיצד האקסטריטוריאליות של כללי הפיקוח האמריקאיים על היצוא, הופכת אותם לבעיה ממשית גם לחברות ישראליות, שעלולות לשלם מחיר על הפרת הכללים האמריקאיים גם בלא שהפרו את הדין הישראלי. הפרשה יכולה ללמד גם על ההתנהלות הנדרשת מרשויות הפיקוח בישראל כדי לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית של ישראל מול סין, ובה בעת להגן על חברות ישראליות ולהימנע מהקשחת הפיקוח האמריקאי על הפעילות הטכנולוגית והכלכלית...
בעשור האחרון מגבירה סין את "דיפלומטיית האיומים" מול טאיוואן, הכוללת איתותים צבאיים בים ובאוויר ואף שיגור טילים בקרבת טאיוואן; איומים כלכליים, ביניהם סנקציות, מכסים, ועצירת ייבוא/ייצוא; מתקפות סייבר ותודעה; ומאמץ מתמיד לצמצום ההכרה בטאיוואן בעולם. לצד האיומים מוצעים פיתויים כלכליים למי שילך בדרכה של סין. "דיפלומטיית האיומים" גברה ככל שהתהדקו יחסיה של טאיוואן עם ארצות הברית, שהעצימה את מחויבותה לטאיוואן בחקיקה, בהסכמים כלכליים, בעסקאות נשק ובביקורי בכירים הדדיים; וזאת, ככל שהיחסים בין ארצות הברית לסין הפכו מתוחים...
מאמר זה סוקר את המגמות בסחר של ישראל עם סין בסחורות ובשירותים, בעשור האחרון (השנים 2013-2022). המאמר מצביע על עלייה משמעותית ועקבית של היקפי הסחר בסחורות עם סין לאורך שנים אלו. העלייה נובעת בעיקר מהגידול המשמעותי בייבוא הסחורות מסין בעוד שהייצוא לסין גדל פחות והגיע לשיאו ב-2018 ועל כן הגירעון המסחרי של ישראל הולך וגדל. הייבוא מסין הינו מגוון למדי וכולל ציוד רב לעבודות התשתית של הרכבת הקלה, הזמנת מוצרים מאתרים סיניים המקלים במעט את ההתמודדות עם יוקר המחייה ובשנתיים האחרונות ייבוא רכבים מסין. המאמר גם בוחן באופן השוואתי את יחסי הסחר...
בשנתיים האחרונות הכריז מנהיג סין, שִׂי גִ'ין-פִּינְּג, על אודות שלוש יוזמות עולמיות חדשות: יוזמת הפיתוח העולמית (GDI), יוזמת הביטחון העולמית (GSI) ויוזמת הציביליזציה העולמית (GCI). הן מצטרפות ליוזמת החגורה והדרך (BRI), שהשנה יצוין עשור להשקתה, ומשקפות את מדיניות החוץ המתפתחת של סין. היוזמות מביאות לידי ביטוי הפקת לקחים מה-BRI וחותרות לחיזוק הלגיטימציה של המנהיג והמפלגה הקומוניסטית בראשותו, מבית ומחוץ. יותר מכך, הן מייצגות אתגר גובר לארצות הברית ולמערב בזירה העולמית. מרכזיותן של היוזמות במדיניות החוץ של סין מחייבת את ישראל לעקוב אחר...
בעוד ש"הרפורמה המשפטית" בישראל מסוקרת בהרחבה בתקשורת בעולם המערבי, וידיעות על אופן הסיקור הזה מגיעות תדיר גם למדיה בישראל, הרי שאופן הסיקור בסין את הרפורמה חמק עד כה מהקהל הישראלי. סין, כידוע, אינה מדינה בה דמוקרטיה ליברלית נתפסת על ידי השלטון כאטרקטיבית במיוחד, והיות שהמדיה בסין מבוקרת ומצונזרת על ידי השלטון, אופן סיקור "הרפורמה" והמחאה נגדה מקבל גוון שונה מהמקובל במדינות דמוקרטיות. מכיוון שהסיקור בסין משקף במידה רבה, גם אם לא תמיד, את הפרספקטיבה השלטונית, מאפשרת בחינתו הצצה לדרכי החשיבה בסין על הרפורמה ועל...
מתחילת הרבעון האחרון של 2022 מצויה סין בתנופת היחלצות מהמשבר הפנימי שפקד אותה בעקבות מגפת הקורונה וההגבלות הקשות שהטילה ממשלת סין בהקשר זה, שגרמו האטה כלכלית ולפגיעה בתדמיתה של סין כמעצמה בנסיקה. תדמיתה של סין נפגעה גם מזיהויה כבעלת ברית אידיאולוגית, מדינית, כלכלית וביטחונית עם רוסיה, שפלשה לאוקראינה. לשיקום התדמית ולמאמץ לרופף את החומה שארצות הברית מבקשת להדק סביבה נודע משקל רב בפעילות הדיפלומטית של סין ובמיוחד בזו שמוביל הנשיא שי ג'ין-פינג.
במארס זקף לזכותו מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, הצלחות משמעותיות. שי "נבחר" לכהונה שלישית כנשיא המדינה, ובענייני חוץ, הוא תיווך את הנורמליזציה בין ערב הסעודית לאיראן, ללא כל מעורבות אמריקאית. שני המהלכים התרחשו בשיא האספה השנתית של בית המחוקקים הסיני, "שני המושבים." במהלכם העביר המנהיג רפורמות מקיפות שנועדו להגביר את ההסתמכות העצמית של סין בטכנולוגיה ובכלכלה מול היריבות במערב. מהנאומים שנשא באספה עלה כי ארצו תמשיך במדיניות חוץ פעלתנית נגד הסדר העולמי שמובילה ארצות הברית. המגמות הללו צפויות להקשות על ישראל להמשך ולנקוט...
