הדילמה הישראלית ביחס לקטר קשורה בכך שלאורך שנים קטר פגעה באינטרסים ישראלים, בעוד שמדיניותה ענתה על אינטרסים אחרים. דילמה זו מועצמת על-ידי חשיבות קטר עבור ארצות הברית. ויתר על כן, ללא הכרעת חמאס ומאמץ מדיני לביסוס חלופה פלסטינית במקומו, קטר עלולה לחזור ולהיות הכתובת לנעשה ברצועה. אולם, אם וכאשר חמאס יוכרע, ניתן יהיה לנתב את הסיוע הקטרי כחלק ממנגנון שיקום בין-ערבי בעזה. בכל מקרה, על ישראל לתאם מהלכים ביחס לקטר עם ארצות הברית כדי לא לפגוע באינטרסים אמריקאים, ועל מנת לנצל לטובתה את מנוף הלחץ האמריקאי על האמירות.
עיון בהצהרת הסיכום שפורסמה בערבית מלמד כי מדובר בהצהרה בעייתית ביותר. בהצהרה, המאדירה את יכולת העמידה של העם הפלסטיני מול התוקפנות הישראלית וכוללת אמירות בוטות נגד "פשעי" ישראל, הפורום מרומם ומאדיר במשתמע גם את חמאס. זאת, למרות מס השפתיים באמירה נגד טרור ונגזרותיו, שאותם לא ייחס לחמאס, לחזבאללה או לפלסטינים בגדה המערבית. מבחינת ישראל, לקחי ה-7 באוקטובר, ולא רק הם, מחייבים להתייחס ברצינות למילים ולניסוחים ולחדול מניסיון לסבר את הגיונו של היריב. המשמעות המצטברת של הניסוחים מטרידה מאוד ואינה מבשרת על אודות שינוי או הפנמה של...
הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...
על רקע המלחמה בין ישראל לחיזבאללה מסתמן מאמץ מצד קטר להעמיק את השפעתה בלבנון. מקורה של החשדנות הישראלית כלפי קטר הוא במדיניותה הלעומתית כלפי ישראל והלקחים מקשריה עם חמאס. עם זאת, יתכן שקיים מפגש אינטרסים בין ישראל לקטר בהקשר ללבנון על שום עניינן המשותף במניעת נפילה מוחלטת של לבנון לידי איראן וחזבאללה, גם בהקשר זה נדרש תיאום בין ישראל לארצות הברית, שקשריה עם קטר הם הדוקים.
על ישראל לדבוק בעמדתה המסורתית, המתנגדת להפעלת מאגר דלק גרעיני עצמאי בערב הסעודית, עקב השלכותיו האסטרטגיות השליליות. ספציפית, יש מקום להתעקש על עמידה "בתקן הזהב" הגרעיני כפי שנקבע במקרה של איחוד האמירויות. אולם, אם קיימת כבר נכונות אמריקאית ואור ירוק ישראלי להתיר יכולת העשרה עצמאית בממלכה, בין היתר כצעד לקראת נורמליזציה ישראלית-סעודית, ראוי להציף לדיון הצעה חלופית שבמסגרתה יוקם בממלכה בנק דלק גרעיני אזורי, בפיקוח בינלאומי. לבנק הדלק יתרונות רבים על-פני בניית מפעל העשרה סעודי – בראש ובראשונה הוא עשוי להפחית מהמוטיבציה להרחבת...
לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.
בבואה לקדם נורמליזציה עם ישראל מתמודדת ערב הסעודית עם התנגדות בדעת הקהל למהלך, המתרחבת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הגם שלא באה לידי ביטוי במחאה פומבית. להתנגדות זו שלושה ממדים: ממד דתי, הרואה בהסכם עם ישראל מנוגד לדיני האסלאם; ממד פרו-פלסטיני, התופס את הסירוב לנורמליזציה כהבעת נאמנות לפלסטינים; וכן ממד ליברלי, המזהיר כי קשרים עם ישראל יחזקו את יכולותיו של המשטר הסעודי להפר זכויות אדם. בה בעת, ניכרים מאמצים של בית המלוכה לייצר תמיכה ציבורית לנורמליזציה, אשר מעלים ציפיות לגבי תמורה שישראל תעניק לפלסטינים במסגרתה. כמו כן, בעוד...
כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובכלל זאת ברצועה. על רקע זה, ועקב הזמן שחלף מאז פרסום היוזמה הערבית לשלום והחשיבות הגוברת שיש לסוגיה הפלסטינית במרחב הערבי, מתבקשת העלאת יוזמה ערבית מחודשת ומעודכנת לשלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. יוזמה כזו תישען על רכיבי היוזמה המקורית, בהתחשב בשינויים שחלו מאז, בראש ובראשונה 'הסכמי אברהם' והמלחמה בעזה.
ניתוח יוזמות ומתווים אזוריים מצביע על פערים לא מבוטלים בינם לבין העמדה הישראלית הרשמית אך גם על מרחבי הסכמה אפשריים. בחינת היוזמות, חלקן לא יותר מאשר "בלוני ניסוי", היא צעד ראשוני אך חיוני במימוש מטרות המלחמה ברצועת עזה ובעיצוב המציאות ביום שלאחריה. הפערים המדיניים והביטחוניים המרכזיים המסתמנים בשלב זה נוגעים למקומה של הרשות הפלסטינית בפתרון הקבע, לעתיד חמאס ולזהות הכוח השלטוני והצבאי שיתבסס ברצועה. מנגד, יש ביוזמות מרחבי גמישות והן עשויות להציע פתח להשבת החטופים, להחלשת כוחו של חמאס ולחזרה מותנית ומדורגת של הרשות הפלסטינית...
אחד האתגרים העומדים בפני ישראל בבואה לגבש את האסטרטגיה המנחה הן את המלחמה ויותר מכך – את ראייתה את היום שאחריה, הוא המדיניות מול קטר. בעוד הקשר בין קטר לחמאס פוגע באינטרסים ישראליים מהותיים, בה בעת קטר, באמצעות קשריה עם חמאס, משרתת אינטרסים אחרים של ישראל ויתכן שיהיה לה תפקיד בסיום המלחמה ובמנגנון שיקום הרצועה. על ישראל לבחון את מכלול קשריה עם קטר ולבנות מולה מנופי לחץ אפקטיביים, ישירים ועקיפים. כך או כך, הדילמה הקטרית תלווה את ישראל גם לאחר המלחמה.
מדינות המפרץ (להוציא קטר) שותפות לרצון להביא לסיום שליטת חמאס בעזה, להחליש את הציר שמובילה איראן ולהנחיל תבוסה לאידיאולוגית האחים המוסלמים. אולם, בעדיפות עליונה מבחינתן היא השמירה על הדטאנט האזורי שהושג בשנים האחרונות, בעיקר מול איראן. לכן, הסיכון הגלום במלחמה אזורית עלול לדחוף אותן להעדיף סיום מהיר של הלחימה על פני התועלת הצפויה מפגיעה בחמאס. לגבי "היום שאחרי", יתכן שהן יהיו מוכנות להשתלב במאמץ לייצב את רצועת עזה, וזאת במציאות אסטרטגית שבמסגרתה מוגרו יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, יישמר תפקידה האקטיבי של ארצות הברית...
במסגרת היוזמה האזורית שמקדם הממשל האמריקאי, מבקשת ערב הסעודית לחתום על הסכם הגנה בינה לבין ארצות הברית. חיזוק המחויבות לבעלת ברית מרכזית כערב הסעודית ועמה הגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון היא אינטרס ישראלי מובהק. ולכן לא אמורה להיות לישראל בעיה מהותית עם התחייבות אמריקאית ביטחונית לממלכה, ובכלל זאת הסכם הגנה בין המדינות. אולם, ישראל צריכה להתנות את הסכמתה בהתקרבות בין ארצות הברית לערב הסעודית בכך שלא יהיו ויתורים אמריקאים בתחום הגרעין, שיש בהם פוטנציאל פגיעה בביטחונה.
