בפני ישראל שלושה נתיבים אסטרטגיים אפשריים להשגת מטרות המלחמה: כיבוש רצועת עזה והחלת משטר צבאי; מצור על הרצועה, כשחמאס מוחלש ומורתע: הסכמה לדון בהצעה הערבית לשיקום וייצוב הרצועה ולכינון שלטון חלופי בה. מבין השלושה, הנתיב הדיפלומטי – דיון בהצעה הערבית הוא היחיד העשוי לקדם את מטרות המלחמה במחירים נמוכים יחסית, אך משום שהמתווה לא גובש ככזה שיוביל להרחקת חמאס מכל יכולת צבאית ברצועה הוא לא נדון כלל על ידי ממשלת ישראל. הדרתו של המתווה הדיפלומטי מותירה את ישראל בפני אפשרויות צבאיות בלבד, כאשר בשלב ראשון ישראל מפעילה לחץ צבאי לשם דחיקת...
בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור.
עם כניסתו...
המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך סקר מיוחד[1] המבקש לבחון את עמדות הציבור לאור התפטרות הרמטכ"ל.
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים
עיקרי הממצאים: 74 אחוזים מהנשאלים בסקר זה מעידים כי התפטרות הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, אינה מסמנת לדעתם את סוף המלחמה, לעומת 12 אחוזים בלבד אשר סברו את ההפך. 14 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".
בתשובה למכתב ההתפטרות של הרמטכ"ל, בו נכתב כי הוא "פורש בנקודת הזמן בה צה"ל רשם הישגים משמעותיים", 74 אחוזים מהנשאלים מאמינים כי צה"ל לא השיג את מטרות המלחמה. מנגד, 17 אחוזים מאמינים כי צה"ל אכן השיג את מטרות...
מאמר זה דן בדו"ח "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, תוך השוואה לדו"חות שהגישו ועדות קודמות שעסקו בנושא ("ועדת ברודט" ו"ועדת לוקר"). הניתוח מעלה פגמים במנדט הרחב שניתן לוועדה, בלוח הזמנים שלה, בתוקף של חלק ממסקנותיה, הן בהיבטי תפיסה והן בבניין הכוח, וכן בהתעלמותה מנושאי יסוד קריטיים. אמנם, אימוץ המלצות "ועדת נגל" לא יביאו ל"עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כפי שקרה בעבר, אולם הפגמים היסודיים בדו"ח מעלים ספק ממשי בתוקף המלצותיה ובאפשרות...
מעבר לסיכון המיידי הכרוך בשחרור מחבלים מבתי הכלא בישראל וחזרת תושבים ופעילי חמאס לצפון רצועת עזה, מדינת ישראל ניצבת כעת בפני אתגר כבד משקל – מניעת התעצמות מחודשת של חמאס מתוך חורבות עזה. הפסקת האש עלולה להתפוצץ ואפשר שהמתווה לשחרור החטופים לא יגיע לכלל מימושו המיוחל על כל שלביו, ועל כן נדרשת כבר עכשיו היערכות מתאימה, שתכליתה למנוע התפתחויות שליליות במיוחד בעתיד.
בשבועות האחרונים דווח כי צה"ל הציג לשר הביטחון מתווה שלבי גיוס לאוכלוסייה החרדית, כשהחל מעוד שנתיים יהיה הצבא ערוך לקלוט כל מספר של מתגייסים חרדים, בלי הגבלה. מתווה זה משקף שינוי ניכר ועקרוני בעמדת צה"ל אשר ליכולתו לקלוט מתגייסים חרדים ומבטל למעשה את יכולתה של המערכת הפוליטית להישען על טיעונים הקשורים למגבלות הקליטה שלהם בצבא כנימוק לחקיקת חוק גיוס מפלה ובלתי ראוי..
בשלב המעבר לקראת גיוס כללי, על מנת למצות באופן מיטבי את פוטנציאל הגיוס הקיים באוכלוסייה החרדית, אנו ממליצים להביא בחשבון שתי קבוצות מרכזיות מקרב אוכלוסייה זו:...
בהינתן אופייה של המערכה בלבנון, שאינה מערכה להכרעה והרחבתה לקו הכפרים השלישי לא תשנה את המצב בעיקרו, יש צורך מובהק להגיע לסיום המלחמה בהסכם מדיני, שאכן נידון בימים אלה. ואולם, השאלות העיקריות הן באילו תנאים, בהיבט הצבאי, ניתן יהיה לממש את מטרת המלחמה המוצהרת ולשכנע את תושבי הצפון שהם יכולים לשוב בביטחה לבתיהם, ומה נדרש כדי שאכן יובטח להם ביטחון ראוי לאורך זמן. כדי לנסח תנאים אלה, הן בהסכם עצמו והן במדיניות ליום שאחריו, יש ללמוד מכשלי העבר ומהטעויות שעשתה ישראל – בכישלונה לאכוף הסכמים קודמים, בהיערכותה ההגנתית ובהקניית תחושת...
מייקל וולצר, הוגה הדעות המוביל של תאוריית המלחמה הצודקת, טען במאמר דעה שהתפרסם בניו יורק טיימס כי "מתקפת הביפרים" של ישראל על אלפי פעילי חזבאללה ברחבי לבנון הייתה "פעולת טרור", שכן היא לא כיבדה את עקרון היסוד של כללי המלחמה הצודקת – "הבחנה בין לוחמים לאזרחים". זה מוזר, כי דווקא מתקפה זו הייתה לאמיתו של דבר מן "הממוקדות" ביותר שמדינה יכולה לבצע נגד כוח טרור או גרילה הפועל בקרב אוכלוסייה אזרחית. היא כוונה בבירור נגד לוחמי אויב בפועל, בשילוב של דיוק גבוה מזה האפשרי בדרך כלל והרבה פחות סיכון ל"נזק אגבי". ואכן, ביחס למבצעים מסוג זה היא...
רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו.
בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...
ישראל מיצתה את המהלך הצבאי העיקרי ברצועת והשיגה את הפירוק האופרטיבי של הזרוע הצבאית של חמאס. אולם, לא עלה בידה להביא לשחרור החטופים וגם להשמיד, לפחות לנטרל, את שליטת חמאס במתרחש ברצועת עזה. על רקע זה, הציגו לאחרונה מספר אלופים במיל. תוכנית להשתלטות על צפון הרצועה, לפינוי האוכלוסייה האזרחית משם ולהטלת מצור על השטח ("תוכנית האלופים"). התוכנית תורמת אמנם לדיון בשאלה שממשלת ישראל נרתעת מלעסוק בה – עתיד השליטה ברצועה. עם זאת, היא מתעלמת ממספר בעיות ומגבלות מהותיות, הצפויות להקשות על יישומה ולמימוש יעדיה, והיא אף אינה...
זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.
