הגברת התקיפות באחרונה מצד טורקיה וארגוני המורדים הסורים שבחסותה על יעדים כורדיים בצפון סוריה, מעלה שאלה האם בכוונת נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לממש את איומיו מחודש מאי ולפתוח במבצע קרקעי נרחב נוסף נגד הכורדים. מנגד, נשמעו בטורקיה הצהרות פייסניות כלפי המשטר הסורי, ומזה זמן עולה בשיח האפשרות לנרמול היחסים בין שתי המדינות לאחר יותר מעשור של עוינות ותחרות. לכאורה מדובר בשני תהליכים סותרים בין היתר כיוון שהמשטר הסורי מתנגד כבר היום לשליטה הטורקית בשטחי המדינה ואינו רוצה לראותה מתרחבת. ברם, ייתכן שמדובר במהלך טורקי מחושב, שמטרתו לסמן...
הרחבת הסכמי אברהם – יציקת עומק אסטרטגי בהם והדגשת קביעות, שתאפשר לכלול בהם מדינות נוספות במזרח התיכון – מחייבות כינון שלום בין סוריה לישראל. זאת משום שדמשק היא גורם מרכזי בהשגת שלום ויציבות אזוריים. סילוק הנשיא בשאר אל-אסד מהשלטון יביא לקריסת ציר טהראן-דמשק, ובעקבות זאת לכינון שלום בין סוריה לישראל. אולם לשם כך מתחייב גיוס העם הסורי עצמו. ביום שאחרי אסד ניתן יהיה לעגן שלום עם ישראל, שיביא לשיתוף פעולה ותיאום מדיני, צבאי וביטחוני, אולם לשם כך יהיה צורך בשלושה מהלכים קריטיים: כינון מועצת ביטחון אזורית; הקמת נאט"ו אזורי...
התקיפות האוויריות שבוצעו באחרונה בסוריה, המיוחסות לישראל, כשברקע חיזוק מעמדו של משטר אסד באזור וכן מתח שנוצר ביחסי רוסיה-ישראל, מעלות צורך לדון בתקפותה של מדיניות 'המערכה שבין המלחמות' (המב"מ), אותה מנהלת ישראל בסוריה. מאמר זה מוביל למסקנה כי על ישראל לפתח תוכנית רב ממדית מול האיום הנשקף לה בזירה הצפונית, כשהתקיפות האוויריות תהיינה נדבך אחד במערכה כוללת.
בין ישראל לחזבאללה מתנהלת מערכה על השליטה האווירית בשמי לבנון ובצפון ישראל, שהארגון הרחיבה גם למרחב המים הכלכליים של ישראל על ידי שיגור שלושה כלי טייס בלתי מאוישים לעבר אסדת הקידוח הישראלית בשדה הגז כריש. מומלץ לישראל לשקול מינוף של המאבק שמתנהל בממד האווירי ולהגיב להתגרות של חזבאללה בתקיפת מערכות ההגנה האווירית האיראניות שסופקו לארגון בלבנון. זאת, על מנת לסמן לארגון ולנותנת החסות שלו, כי ישראל אינה נרתעת מעימות ולא תמשיך להבליג על הרחבה של גבולות ועצימות המערכה שהם מנהלים נגדה.
בחודש מארס צוינו 11 שנים למלחמת האזרחים בסוריה, שהסתיימה בהפסד צורב לאופוזיציה הסורית וב"ניצחון חלול" לנשיא המדינה, בשאר אל-אסד. המלחמה שינתה את פניה של סוריה: המדינה מפוצלת לארבעה אזורים, כשכל אזור נתון להשפעה של כוחות זרים; שורר בה משבר כלכלי, ללא פתרון באופק; המצב ההומניטרי בה חמור; הפליטים שעזבו אותה רבים וכן העקורים בשטחה; קיימת בה נוכחות ארוכת טווח של שחקנים זרים; המדינה נמצאת במתח בין מאמצי משטר אסד לנרמל את היחסים עם מדינות ערב לבין הקשר עם איראן. כל אלה בראש רשימת הגורמים שישפיעו על ייצוב המדינה הסורית. המאמר מסוכם...
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
השינויים בזירה הצפונית ובמרכזם המשך מאמצי ההתבססות האיראנית (למרות בלימתה היחסית), פרויקט דיוק הטילים והרקטות בלבנון והחרפת המשבר הכלכלי בלבנון ובסוריה מחדדים את הצורך בהתאמת מדיניותה של ישראל להתמודדות אפקטיבית עם האתגרים המתפתחים. המערכה בין המלחמות (מב"ם) שמנהלת ישראל ממשיכה להוביל את המאמצים לבלימת איראן, אך ברי כי היא אינה מספקת מענה מלא לאתגרים ובעיקר לאיום הגובר של פרויקט דיוק הטילים בלבנון, הופכת לנפיצה יותר ועשויה להוביל להסלמה ולהתרחבות המערכה לגזרות נוספות. במסגרת עדכון והתאמת המענה נדרש לשלב עוצמות קשות ורכות, ובכלל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
גורמי מודיעין בישראל מציגים הערכות אופטימיות אשר לעצירת ההתבססות האיראנית בסוריה והיכולת לתקוע טריז בין הנשיא בשאר אל-אסד לטהראן. אלא שישראל עדיין רחוקה מהשגת היעד האסטרטגי של דחיקת כוחות ושלוחי איראן מסוריה וצמצום השפעתה במדינה, והצפייה שאסד ורוסיה יעשו עבורה את העבודה שגויה. בידי אסד אין הכוח שיאלץ את איראן לצאת מסוריה ואין במקומה מי שיקנה את הנאמנות, שטהראן זכתה בה במחיר דמים. על כן, ישראל נדרשת להתמיד במערכה המתמשכת נגד ההתבססות הצבאית של איראן ושלוחיה בסוריה ולכונן שיתופי פעולה עם קבוצות מקומיות, המתנגדות להשפעה האיראנית ולמשטר...
עשר שנות לחימה בסוריה העלו כי האיום הפוטנציאלי העיקרי לשרידות משטר אסד הנו פנימי, ולא עימות מול ישראל. לפיכך, הצבא הסורי נבנה מחדש כצבא חי"ר ממוכן, המסוגל לנייד במהירות לוחמים לאזורים שונים ברחבי המדינה. במקביל עלה הצורך המבצעי לחזק את יכולות ההגנה האווירית מפני תקיפות מהאוויר, בעיקר מצד ישראל. אולם, המשבר הכלכלי העמוק והמתמשך בסוריה, המשך הלחימה הפנימית הגוזלת קשב ומשאבים, התחרות בין רוסיה לאיראן על בניית הצבא הסורי ופוטנציאל הגיוס הנמוך – כל אלה פוגעים במאמצי בניין הכוח הצבאי. אוזלת היד של צבא סוריה, כפי שבאה לידי ביטוי...
בפברואר 2019, ערב פיזורה של הכנסת ה-20 והכניסה למעגל הבחירות החוזרות ונשנות ששיתקו את המערכת הפוליטית בישראל, פרסמנו – ח"כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר-לב ואני – מסמך על כוחות היבשה, הצורך בהכרעה לגבי תפקידם במערכה ותוכניות בניין הכוח הנגזרות מכך. בשנים שלפני כן עמדנו בראש שתי ועדות המשנה הרלבנטיות של ועדת החוץ והביטחון – אני בראש הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ובר-לב בראש הוועדה למוכנות וביטחון שוטף. המסמך הופץ למקבלי ההחלטות בגרסה חסויה, שכללה התייחסות נרחבת לפרויקטים ספציפיים ולתכניות אופרטיביות קיימות; בגרסתו הפומבית...
מועצת הביטחון של האו"ם אישרה בתחילת חודש יולי את הארכתה בשנה נוספת של הפעילות במעבר הגבול באב אל-הווא, היחידי שנותר להעברת סיוע הומניטארי לאזור אדליב שאינו תחת שליטת משטר אסד. הסכמתה החריגה של רוסיה להאריך את פעילות המעבר עשויה להעיד על נכונות חדשה לשיתוף פעולה בינה לבין ממשל ביידן. על ישראל לנצל את הקשב הבינלאומי המועט שנותר לסיוע לסוריה ואת ניצני הדיאלוג האמריקאי-רוסי בנושא, ולכונן מנגנוני סיוע הומניטארי לאזור דרום סוריה, שהפך שטח מופקר, רווי אלימות ובעיקר יעד להשפעה איראנית.
