כל הפרסומים בנושא המערכה מול איראן והציר השיעי

המלחמה עם איראן הציבה את מדינות המפרץ בעל כורחן בלב העימות. איראן זיהתה את מדינות המפרץ כמנוף לחץ פוטנציאלי על ארצות הברית לקצר את משך המערכה. עם זאת ולמרות התקיפות האיראניות בשטחן, הן נמנעו עד עתה מהצטרפות גלויה למערכה והעדיפו מדיניות זהירה: מתן אפשרות לכוחות אחרים לפעול משטחן, וכן נקטו פעולות התקפיות שניתן להתכחש להן. מדיניות זו משקפת את חששן מפני החרפת הפגיעה האיראנית בהן, לצד אי-בהירות אשר ליעדי ארצות הברית. מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, מבחן מרכזי לתוצאות המערכה אינו רק מידת הפגיעה באיראן אלא גם ובעיקר המענה לשאלה בדבר סיכויי...

מלחמת "שאגת הארי" – המתנהלת בתקופת שפל ביחסי ישראל-ירדן – מחדדת את חשיבות השלום כנכס אסטרטגי עבור שתי המדינות. חרף הנתק בין המנהיגים והמתיחות בזירה הפלסטינית, התיאום הצבאי בין צה"ל לכוחות המזוינים הירדניים נמשך. המלחמה הניעה את ירדן לאמץ מדיניות מוצהרת של "ניטרליות חיובית", קרי יירוט טילים איראניים במרחב האווירי הריבוני שלה בדרכם לישראל והגנה אקטיבית על שטחה מפני מתקפות ישירות, לצד הכרזה שאינה צד בעימות וקריאה להרגעה ולהסדרה דיפלומטית. עמדה זו משקפת את התמרון של הממלכה בין שני קטבים: מחד גיסא, הברית עם ארצות...

המערכה הצבאית שפתחו ארצות הברית וישראל נגד איראן בסוף פברואר 2026 מציבה את מוסקבה בפני מציאות אסטרטגית חדשה. איראן מהווה עבור רוסיה שותפה חשובה, גם אם אינה בעלת ברית במלוא מובן המילה. מאמר זה בוחן כיצד מפרשת מוסקבה את המערכה, אילו לקחים היא מפיקה ממנה ומהן ההשלכות הצפויות על רוסיה כתוצאה מהמלחמה.

תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. מאמר זה מצביע על הסברים לכך, וביניהם סדרי עדיפויות פנימיים בסין, רצון להימנע מחיכוך נוסף עם ארצות הברית, מדיניות האיזון של בייג'ינג בין כלל השחקנים במזרח התיכון ואי-ודאות אשר לעתיד המשטר באיראן. במקביל, סין נושאת עיניים ליום שאחרי המלחמה ולתפקידה האפשרי בשיקום הכלכלי והתעשייתי של איראן ושל מדינות האזור. לנוכח אפשרות זו, על ישראל לפעול עם ארצות הברית כדי להעביר לבייג'ינג מסרים ברורים בדבר...

התבטאויות של הנשיא טראמפ בימים האחרונים משקפות ניסיון להעביר מספר מסרים מקבילים: הצגת המערכה נגד איראן כהצלחה מתקדמת, כוונה לסיימה בקרוב אך בו בזמן הימנעות מהגדרה ברורה של תנאי הסיום. מצב זה ממחיש את המתח הגובר בחוגי הממשל בין הגורמים הדוחפים להמשך המערכה לשם מיצוי הישגיה הצבאיים, לבין אילוצים כלכליים, פוליטיים ואסטרטגיים הדוחפים לקיצורה. מבחינת ישראל, מדובר בשלב רגיש במיוחד: ככל שיגבר בוושינגטון הלחץ לסיים את הלחימה, כך יגדל גם הסיכון לפער בין היעד הישראלי של שינוי עמוק ומתמשך במאזן האיומים בינה לבין איראן, לבין יעד אמריקאי מצומצם...

תסכולה של טורקיה מפרוץ המלחמה באיראן, אירוע שנתפס באנקרה כמימוש תרחישים אסטרטגיים שליליים ביותר עבורה, הוא רב והיא פועלת לסיום הלחימה בהקדם האפשרי. המלחמה מציבה בפני הטורקים אתגרים ישירים, החל משיגורי טילים לשטח המדינה ועד חשש מפני גל פליטים משמעותי והתלקחות מחודשת של הסוגייה הכורדית מכיוון איראן. במישור האזורי, אנקרה, המאשימה את ישראל בדחיפת ארצות הברית לצאת למלחמה,  מודאגת מהתחזקות ההשפעה הישראלית-אמריקאית באזור, ומגיבה בצעדים צבאיים חריגים דוגמת הצבת מטוסי קרב בקפריסין. מבחינה כלכלית, העימות אף צפוי להחריף את הלחצים האינפלציוניים...

המערכה מול איראן גלשה לחזית הכלכלית, כשבמוקד ניסיונותיה של טהראן לפגוע בשוק האנרגיה העולמי כדי לאלץ את ארצות הברית לסיים את הלחימה. עם זאת, ניתוח מצב השוק מגלה תמונה מפתיעה: בעוד הכלכלה העולמית מפגינה חוסן ויכולה להכיל את עליית המחירים בטווח הקצר, נקודת התורפה האמיתית נמצאת במקום אחר. בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ עלולות להיאלץ לעצור את הפקת הנפט והגז עקב התמלאות מאגרי האחסון. ייתכן כי הלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון.

שלא כמצופה, החות'ים אינם מזדרזים להיחלץ להגנת טהראן. אמנם ייתכן שהמלחמה נגד איראן והאירועים במפרץ יתפתחו באופן שיעלה את התמריץ שלהם לתקוף, אבל גם אם כן – יש לשער שלאור האינטרסים המנחים אותם הם יעשו זאת באופן מרוסן כדי לצמצם את מכת התגובה נגדם.

העימות המחודש יוצר הזדמנות לא רק לפגוע קשות בחזבאללה וביכולותיו הנותרות, אלא אולי אף לקדם פריצת דרך דיפלומטית בין ישראל ללבנון. את המערכה הצבאית יש לעצב במחשבה תחילה על אופק השלום.

המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...

תמצית הממצאים רוב מובהק בציבור הישראלי (81 אחוזים) תומכים במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן (מבצע "שאגת הארי"). בנוסף, 63 אחוזים סבורים כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר באיראן; אמון הציבור בדרג הביטחוני נותר גבוה ואף התחזק, ובמקביל נרשמה עלייה קלה גם באמון בדרג הפוליטי; 69 אחוזים מהציבור מעריכים כי המשטר באיראן ייפגע באופן משמעותי בעקבות המערכה. מתוכם, 22 אחוזים מאמינים כי המשטר אף יקרוס לחלוטין; באשר לעורף הישראלי, 62% מעריכים כי הציבור יהיה מוכן לחיות במצב מלחמה עד חודש לכל היותר. מתודולוגיה הסקר נערך בין התאריכים 2-1...

מפה אינטרקטיבית זו מציגה תמונת מצב אסטרטגית של הזירה האזורית במהלך המבצע הישראלי-אמריקני "שאגת הארי" נגד איראן: תקיפות ישראליות ואמריקניות במרחב, תקיפות איראניות במדינות ערב, פריסת הכוחות האמריקניים, ומתקנים ובסיסים איראניים. כמו כן, באפשרותכם להפעיל שכבה נוספת המציגה את התקיפות במלחמת "עם כלביא", לשם השוואה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.