חוסנם של הסכמי אברהם עומד למבחן מול צעדי הממשלה וההסלמה באלימות בזירה הפלסטינית. למדינות שחתמו עם ישראל על ההסכמים יש עניין לדבוק בהם במנותק מהנעשה בזירה הפלסטינית, בצפייה מממשלת ישראל להרגיע ולייצב את המצב. אולם, המשך ההסלמה כבר שואב לפחות את חלקן, גם מתוך הכרח, להתייחס למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ובעיקר לקראת חודש הרמדאן. החזרת הנושא הפלסטיני למרכז הבמה האזורית והבינלאומית מאתגרת את הסכמי הנורמליזציה הקיימים ופוגע ביכולת לצרף מדינות ערביות מרכזיות לתהליך – עניין המחייב תשומת לב ישראלית.
באופן איטי אך שיטתי מקדמת ערב הסעודית את תוכניתה הגרעינית, שלה ממדים שונים. ההתקרבות שחלה לאחרונה בין ריאד לטהראן לא משנה משמעותית את נתוני היסוד בהקשר זה, ובפרט את תפיסת האיום האיראני עבור הממלכה. בעתיד הלא רחוק עלול להיווצר מתח בין עניינה של ישראל בפיקוח ובהטלת הגבלות על תכנית זו, בשל הסכנות שהיא עלולה להציב בפניה, לבין האינטרס הישראלי בקידום היחסים עם הממלכה. למרות קשריה של ישראל עם ערב הסעודית והפוטנציאל הגלום בקשרים אלו – שיקולים של מניעת תפוצה צריכים לעמוד בראש. על ישראל לפעול במגוון דרכים כדי למנוע יכולת העשרת...
בהודעה מפתיעה בעיתוי ובזהות המתווך, הודיעו איראן וערב הסעודית, בשושבינות של סין, על חידוש היחסים (שנותקו ב-2016) והחזרת השגרירים שתתבצע לכל המאוחר בעוד חודשיים. המהלך משקף הגברה במעורבות הסינית במפרץ ומחזק את מעמדה מול ארצות הברית באזור. הממשל האמריקאי רואה אמנם בחיוב את צמצום המתיחות במפרץ ושואף להמשיך במאמצים לחידוש ההידברות לחזרה להסכם הגרעין, אולם המעורבות הסינית בוודאי לצנינים בעיניו. המבחן העיקרי לחידוש היחסים יהיה בהמשך הפסקת האש בתימן כשהעוינות הבסיסית ביניהן לא תעלם. ניתן לראות בהתפתחות משום פגיעה במאמצים לבסס מחנה...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...
באוגוסט 2022 נפתח במרוקו מוזיאון "בית יהודה" להנצחתה של מורשת יהודי טנג'יר. צעד זה מצטרף לפעולות נוספות שנקטה הממלכה במטרה לטפח אתוס של דו-קיום יהודי-אסלאמי ואשר הואצו בשנתיים האחרונות מאז חידוש יחסיה עם ישראל. מאמציה של מרוקו לטפח את מורשתה היהודית מונעים על ידי שיקולים תדמיתיים וכלכליים, אך יחסיה של רבאט עם ירושלים מושפעים גם ממעמדו הדתי של המלך, מוחמד השישי, ומהמחויבות הנגזרת ממנו לעניין הפלסטיני. לפיכך, במטרה לחזק את המגמות החיובית בקשרים עם מרוקו, על הממשלה החדשה בישראל למנף את הזיקה התרבותית-דתית בין שתי המדינות;...
בחינת עיקריו של ההסכם בין ישראל ללבנון כפי שפורסמו עד כה מצביעה על כי חתימתו תהיה הישג חשוב לישראל. כבכל הסכם, הוא כולל רכיבים של פשרה והתחשבות באינטרסים וברגישויות של הצד הלבנוני ולכן צפוי שחזבאללה ישאף להציגו כ"ניצחון" (כפי שאירע בעבר בכל עימות צבאי עם הארגון). בה בעת, ההסכם, אם ייחתם, ישרת שורת אינטרסים ארוכה של ישראל בתחומים הכלכלי, הביטחוני והאסטרטגי. הסדרת המחלוקת בנושא הגז תהיה מצב של win-win לשני הצדדים. נראה כי רכיבי ההסכם יאפשרו להתגבר על הקשיים המשפטיים שהעלו מתנגדיו במערכת הישראלית. לאור זאת, חשוב שממשלת ישראל...
בשבת, 13 באוגוסט, ימלאו שנתיים להכרזה ההיסטורית על "הסכמי אברהם", לאחר שבועות ארוכים של מאמצים דיפלומטיים קדחתניים וחשאיים. בתוך ארבעה חודשים לאחר ההכרזה נחתמו הסכמים מדיניים בין ישראל לארבע מדינות. ההתקדמות עד כה היא שיטתית ומהירה והתמונה הכללית אופטימית ומבטיחה. חרף זאת, האתגרים רבים והפוטנציאל הגלום ב"הסכמי אברהם" עדיין רחוק ממיצוי. בין התחומים האזרחיים, שבהם מצוי פוטנציאל רב ובר השגה: פתיחת נתיב סחר יבשתי לישראל וממנה למדינות המפרץ; פרויקטים אזוריים; אנרגיה, מזון ומים; בריאות ורפואה דיגיטלית; חינוך ותרבות. יש...
צרכיה של מרוקו בפיתוח, לצד שאיפתן של חברות ישראליות לפעול מעבר לשוק המקומי, הופכים את שיתוף הפעולה בין המדינות לכזה שיכול להועיל לשתיהן במישור הכלכלי והמדיני כאחד ואף לקידום האינטרסים שלהן מול מדינות מערב ומרכז אפריקה.
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
באחרונה ניכרת פתיחות גוברת במצרים להעמקת הקשרים עם ישראל סביב אינטרסים כלכליים משותפים, בעיקר בתחומי האנרגיה, הסחר והתיירות. מגמה זו משקפת את סדר היום הכלכלי המנחה את מצרים ואת האקלים האזורי התומך שיצרו 'הסכמי אברהם'. האיגודים המקצועיים במצרים עמדו מאמצע שנות השמונים בחזית הסירוב לנורמליזציה עם ישראל, וממשיכים גם כיום להתייצב בחלקם נגד פיתוח קשרים אזרחיים בין העמים. עד כה עמדותיהם אינן מעיבות על ההתקרבות בין הממשלות, אך מיצוי מלוא הפוטנציאל הגלום בקשרים הכלכליים בין המדינות מצריך טיפוח מקביל של "שלום עממי" שיאפשר לגורמי...
