לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית נשמעו התבטאויות, בכלל זאת מפי הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, בדבר כוונת הממשל החדש לעמוד בהבטחתו לחזור להסכם הגרעין ולבטל את הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי ממשל טראמפ, אם איראן תשוב לציית במלואן למחויבויותיה על פיו. עם זאת, נראה כי בכירי הממשל נכונים לדון ולהתייעץ בעניין זה עם בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט עם ישראל. בשיח הצפוי להתנהל עם הממשל על ישראל לגבש עד מהרה הנחות עבודה ריאליות ומקצועיות, להציג על בסיסן עמדות קונסטרוקטיביות, להקפיד על דיסקרטיות והתנהלות כנה ושקופה. דרכי הפעולה של ישראל...
השנה החולפת הייתה מהקשות שידעה הרפובליקה האסלאמית של איראן. החל בחיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני; הפלת המטוס האוקראיני והפגנות המחאה בעקבותיה; המצב הכלכלי החמור ומגפת הקורונה על נתוניה הקשים; הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ובחריין, וחיסולו של ראש תוכנית הגרעין הצבאית, מוחסן פח'ריזאדה. בחירת ביידן לנשיא הבא בארצות הברית מחזירה את התקווה להסרת הסנקציות וחזרה להסכם הגרעין. עמדה הפתיחה האיראנית קובעת כי לא יהיה משא ומתן על ההסכם הקיים, וחזרה אליו מותנית בהסרה מלאה של כל הסנקציות. בינתיים נמשכת ההתקדמות בתוכנית הגרעין,...
ההנחה המקובלת על התקשורת העולמית, גם הישראלית, וכן על ממשלות העולם, היא שההתנקשות בראש פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, פח'ריזאדה, בוצעה על ידי ישראל. הנחה זאת מעלה צורך לערוך את מאזן התועלת והמחירים של ההתנקשות. לשם כך יש לענות על שלוש שאלות עיקריות – מה התכלית האסטרטגית של הפעולה והסבירות להשגתה, לאור התכלית, האם העיתוי של הפעולה היה נכון, והאם מחיריה האפשריים קטנים מהתועלת הצפויה, או גדולים ממנה? מאמר זה נדרש לשאלות אלה והמענה להן מוביל למסקנה כי במקרה של חיסול פח'ריזאדה, ספק אם המאזן חיובי והחיסול ישרת במידה ניכרת את היעד של פגיעה...
ההתנקשות בפח'ריזאדה מעלה חמש שאלות: מי אחראי לה ומה רצה להשיג? מדוע בעיתוי זה? מהן השלכות ההתנקשות? מה תהיה התגובה האיראנית? מהי המדיניות המומלצת לישראל (גם) לאור התפתחות זו? מאמר זה מוקדש למענה לשאלות אלה, ומסוכם בהערכה כי בניכוי שיקולים פוליטיים צרים, מי שביצע את ההתנקשות בפח'ריזאדה ניסה כנראה להשיג שלושה יעדים אסטרטגיים: פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית, הערמת קשיים על חזרת ממשל ביידן להסכם הגרעין, ואולי, בסבירות נמוכה יותר, הצתת הסלמה שתסתיים בתקיפת אתרי הגרעין האיראניים על ידי ארצות הברית. היעד הראשון נראה שהושג – אך התגובה...
באיראן ניכרת שביעות רצון מתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית, יותר מכישלונו של דונלד טראמפ מאשר מניצחונו של ג'ו ביידן. עם זאת, בטהראן ערים לכך שהמתח השורר בין ארצות הברית לבין שותפותיה האירופיות, בין היתר בסוגיית הסכם הגרעין ואשר שיחק לטובת איראן, עשוי לפוג. על רקע זה מתנהל במערכת הפוליטית האיראנית ויכוח חריף לגבי שאלת החזרה למשא ומתן עם ארצות הברית על הסכם הגרעין ומובהרים המסרים המרכזיים: דרישות להסרה מוחלטת של הסנקציות כתנאי לחזרה להסכם ולפיצוי על הנזקים שגרמו הסנקציות, וכן התנגדות למשא ומתן מחודש על ההסכם מ-2015, שאיראן מציגה...
ג'ו ביידן הוכרז נשיא ארצות הברית לאחר מרוץ יצרי ומפלג. במהלך ספירת הקולות הנשיא טראמפ טען לזיופים והכריז על כוונתו לפנות לערכאות שיפוטיות. מיד עם תחילת כהונתו יהיה על הנשיא הנבחר להשקיע קשב ומשאבים רבים בזירה הפנימית, לאחר שבשנים האחרונות הקיטוב בחברה האמריקאית והמתח הבין-גזעי הגיעו לשיא של עשרות שנים. זאת, נוסף לנזקים הכלכליים והבריאותיים העצומים שגרמה מגפת הקורונה. התנהלותו של הממשל הנכנס צריכה להיבחן גם על רקע המחלוקות הפנימיות בשורות המפלגה הדמוקרטית, בחירת ביידן בסנאטורית קמאלה האריס לתפקיד סגנית הנשיא, והגישה המולטילטרלית...
האמברגו שמועצת הביטחון הטילה על מכירות נשק לאיראן עומד לפוג ב-18 באוקטובר. עם הסרתו, תורשה איראן לרכוש מערכות נשק שאותן ביקשה להשיג בעבר, ללא הצלחה. סביר להניח כי איראן תעדיף לרכוש נשק בעיקר מרוסיה, שמאז שנות ה-90 הייתה ספקית הנשק הראשונה במעלה שלה, וכי ברשימת הבקשות ייכללו מטוסי סוחוי 30-S ומערכות הגנה אווירית מתקדמות 400-S. עם זאת, צריך לזכור, שבשני העשורים האחרונים, גם לפני הטלת האמברגו, בוצעו עסקות נשק גדולות מעטות בלבד בין איראן לרוסיה – בעיקר עקב קשייה הכלכליים של איראן. מאחר שמצבה הכלכלי של איראן הוסיף להידרדר בשנים האחרונות,...
ככל שקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, גובר העניין באיראן בהשלכותיהן האפשריות על עתיד הסכם הגרעין. לאחרונה התחזקו הקולות האיראנים הקוראים להנמיך ציפיות בטענה שאין הבדל של ממש בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית בעמדתן כלפי איראן וכי ההתפתחויות מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין יקשו מאוד לחדשו. הגם שניתן להסביר חלק מקולות אלה כצעד טקטי, שנועד לשפר את עמדת המיקוח של טהראן לקראת חידוש אפשרי של המשא ומתן עם ארצות הברית, יש בהם כדי לבטא הכרה גוברת באיראן, כי ניצחון ביידן אינו מבשר בהכרח פריצת דרך מדינית. להכרה זו תרמה האכזבה...
החלטת מועצת הביטחון לדחות את הצעת ההחלטה האמריקאית להאריך את האמברגו על מכירות אמל"ח לאיראן, שתוקפו עומד לפוג ב-18 באוקטובר, ממחישה את בדידותו של הממשל. זאת, על רקע מורת הרוח מצעדיו החד-צדדיים והקרע העמוק בינו לבין בנות בריתו המסורתיות באירופה. הממשל מתכוון לדרוש עתה מהמועצה להפעיל את הסעיף שיחזיר (snapback) את כל הסנקציות וההגבלות שהוטלו על איראן בעבר ובוטלו לאחר גיבוש הסכם הגרעין. מימוש הדרישה האמריקאית הנו בעיקרו סוגיה פוליטית יותר ממשפטית, שכן רוסיה וסין, הטוענות כי אין לארצות הברית סמכות לקדם צעד זה לאחר פרישתה מהסכם...
בערב הסעודית התגלה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. דיווח זה מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ, הנמצא כנראה בראשיתו, לבחינה סעודית של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, ובנוסף על הידוק שיתוף הפעולה, גם בתחום האסטרטגי, בינה לבין סין. הסכם הגרעין עם איראן לא פגע במוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית אלא הפחית מהדחיפות המיוחסת לעניין. שחיקת המחויבויות של איראן להסכם וקיצור הזמן לפריצה איראנית לפצצה גרעינית עלול להגביר חשש בקרב ההנהגה הסעודית ולהאיץ את הפעילות בכיוון יכולת...
הפיצוץ שאירע ב-2 ביולי במתקן להרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם העשרת האורניום בנתנז היווה מכה לתוכניות האיראניות לעבור לשלבים מתקדמים בפרויקט הגרעין, אף שאינו עוצר את המשך צבירת האורניום המועשר המקצר עקרונית את לוח הזמנים לפצצה. הדילמה האיראנית – האם להתאפק או להגיב, וכיצד להגיב. בשלב זה אין הטלת האשמה ישירה על ישראל. אופציות התגובה שבפני טהראן הן בתחום הגרעין (העשרה ל-20 אחוזים או כרסום בפיקוח); בתחום הסייבר; בתחום הקינטי לעבר ישראל/ערב הסעודית/מתקנים אמריקאים (ירי טק"ק ו/או כטב"מ); בתחום הטרור בזירה הבינלאומית. שלל...
הגם שהבחירות לנשיאות איראן צפויות רק בעוד כשנה, מערכת הבחירות, הטומנת בחובה פוטנציאל לשינויים משמעותיים בזירה הפנימית ובמדיניות החוץ האיראנית, כבר מעוררת עניין רב הן באיראן והן במערב. שני המחנות הפוליטיים המרכזיים ברפובליקה האסלאמית: הפרגמטים-רפורמיסטים והשמרנים-רדיקלים, החלו להיערך לבחירות לנשיאות הצפויות להיערך בקיץ 2021. הנשיא חסן רוחאני עתיד לסיים את כהונתו בעיצומה של אחת התקופות המאתגרות ביותר מאז המהפכה האסלאמית, על רקע לחצים מחריפים מבית ומחוץ. השמרנים נכנסים למערכת הבחירות בתום כשנתיים שבהן הצליחו לבסס אף יותר את אחיזתם...
