ממרחק המאה ה-19 מתבונן נפוליאון בונפרטה על מלחמת 'חרבות ברזל'. המוטו שלו בניהול מלחמות הוא ניצחון בכל מחיר, והוא מעביר את מבחן הניצחון מהתחום הסובייקטיבי של דעה לתחום האובייקטיבי של קביעת עובדות. בין תובנותיו: "בפני אויב נמלט יש להציב גשר של זהב – או קיר של פלדה". אף על פי שנפוליאון אינו מתבטא לגבי אסטרטגיה, הוא מציע בהקשר זה תובנה חדה: "האסטרטגיה היא ידיעת הניהול הנכון של הזמן והמרחב".
כשלון המאמץ להביא לשחרור החטופים באמצעות לחץ צבאי או גיבוש הסכם מחייב דיון בשאלה: מה על ישראל לעשות כעת? זאת בעיקר נוכח האפשרות המסתמנת כי חמאס מסרב לעסקה במתווה הנמצא על השולחן, או לחילופין – מה המדיניות הנדרשת אם חמאס יציב תנאים בלתי אפשריים מבחינת ישראל על מנת לקבלה? מטרת נייר מדיניות זה היא לנתח מצב זה, שככל הנראה מתהווה לנגד עינינו, ולסכמו בהמלצה שתיגזר מהניתוח ותציע מדיניות חדשה ומותאמת.
האם בדומה למלחמת ששת הימים שפתחה מלחמה של שבע שנים, הרע עוד לפנינו? ב-7 באוקטובר 2023, חמישים שנה ויום מפרוץ מלחמת יום הכיפורים, הופתעה ישראל בשנית בתולדותיה בפלישת אויב לשטחה. כמו חמישים שנה לפני כן ישראל צעדה בעיוורון לאותו היום, תוך שמנהיגיה מוכיחים כי מי שלא לומד מההיסטוריה סופו שיחזה בחזרת ההיסטוריה על עצמה. רק שהפעם, הקטסטרופה הייתה נוראה יותר.
מלחמת "עם כלביא" הסיגה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור במידה ניכרת. איראן אינה עוד מדינת סף גרעינית כפי שהייתה ערב המלחמה והיא תוכל לחזור למעמד של מדינת סף בתוך שנה עד שנתיים לכל הפחות, מהינתן החלטה של מנהיג איראן לפרוץ לפצצה. עם זאת, המלחמה לא הביאה לחיסולה המוחלט של תוכנית הגרעין והותירה באיראן יכולות שיוריות, שעלולות לסייע בהמשך למאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני. ניתן להעריך כי המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני גברה בעקבות המלחמה, אך החלטת איראן בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות מבחינתה תיגזר משילוב בין הצורך...
הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל.
הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו.
אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו...
מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר, במהלכו הופגנו אומנות אופרטיבית מצוינת ומערכה מדינית בינלאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך בה בעת יש לנתח את המערכה באורח מקצועי וקר: האומנם מומשו יעדיה? האם אכן הוסר מעל מדינת ישראל איום קיומי? האם מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בעקבותיה במידה מהותית? או שמא ישראל נמצאת כיום באירוע דינמי ומתמשך – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? במטרה להשיב על שאלות אלה, שמוקדם עדיין לנסח להן מענים מוחלטים, ינותחו במאמר זה הסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן, הסיכונים...
מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...
בנייר מדיניות זה מפורטת האסטרטגיה המומלצת לסיום המלחמה ברצועת עזה תוך השגת כלל מטרות המלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק ניכר מהעקרונות ודרך הפעולה המומלצים במסמך זה מצויים בהצעה הערבית-מצרית לסיום המלחמה, שהוצגה באפריל 2025, ואשר לא נדונה כלל על ידי ממשלת ישראל. מוצע לאמץ את עקרונות ההצעה הזו כבסיס למשא ומתן. במסגרתו, יש להוסיף את הדרישות לפירוק חמאס מנשקו ולהבטיח כי לא תתאפשר התעצמותו הצבאית. בעיקר יש למנוע את שילובו בעתיד של הארגון במערכת הממשל הפלסטיני.
בספרו צבא ההיי־טק וצבא הפרשים - כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה (2024), שנכתב בעיקרו לפני מלחמת ה-7 באוקטובר, ביקר תא"ל (במיל.) גיא חזות באורח נוקב את החשיבות ההולכת ופוחתת וההזנחה שהיו מנת חלקם של כוחות היבשה בצה"ל – דוקטרינרית ומבצעית – במהלך העשורים האחרונים. הוא ביקר את חלוקתו של צה"ל ל"צבא ההייטק" האליטיסטי המתבסס על חיל האוויר, חימוש מונחה מדויק ויחידות מיוחדות, מחד גיסא, ו"צבא הפרשים" המיושן כביכול – עוצבות היבשה שהן עיקר מניינו ובניינו של צה"ל – שנשאר מאחור, מאידך גיסא. ואולם, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא...
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים.
מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות...
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...
