בחירת ג'וזף עוון לנשיא לבנון ומינוי נוואף סלאם לראש ממשלה מבשרים על פתיחת עידן חדש בלבנון ומכה כואבת נוספת לחזבאללה, לאחר תבוסתו במלחמה מול ישראל ונפילת משטר אסד בסוריה. חולשת חזבאללה היא שאפשרה לגורמי האופוזיציה, שנתמכו על ידי ארצות הברית, צרפת וערב הסעודית, להשיג את הרוב הנדרש ואף לגרום לחזבאללה להצביע, בלית ברירה, עבור עוון, בעוד סלאם נבחר שלא על דעת חזבאללה. ההנהגה החדשה בלבנון מייצרת הזדמנות לישראל נוכח האינטרס המשותף שלהן בצמצום השפעת איראן וחזבאללה, ופירוק הארגון מנשקו. מנגד, לעוון ולסלאם, החותרים לשיקום לבנון הקורסת, אין...
המלחמה שיזם חזבאללה נגד ישראל גובה מחיר יקר מלבנון. מוקדם עדיין להעריך את היקף הנזק הכלכלי שהשיתה המלחמה על לבנון, אך כבר ניכרות השלכותיה כתוצאה מהנזק הפיזי הישיר בצד הפגיעה בכלכלה הלבנונית ועלותה עד כה להערכת הבנק העולמי כ-8.5 מיליארד דולר. הפגיעה מעצימה את הביקורת על חזבאללה מצד מתנגדיו וגם בקרב תומכיו השיעים בלבנון, בעוד איראן מצידה מבטיחה לסייע בשיקום המדינה כדי לשמר את השפעתה בה. בה בעת, חולשת חזבאללה בעקבות המלחמה מייצרת הזדמנות ללבנון להציל את עצמה מלפיתתם של חזבאללה ואיראן, ויש חשיבות רבה לכך שארצות הברית והמערב וכן מדינות...
רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו.
בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...
במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה ובמיוחד מאז כניסת צה"ל לדרום לבנון נחשפה אוזלת ידו המוחלטת של יוניפי"ל נוכח התבססותו הצבאית העמוקה של חזבאללה לאורך הגבול. בד בבד גוברים החיכוכים בין צה"ל ליוניפי"ל, הטוען לפגיעה בכוחותיו. בעוד האינטרס הישראלי בכינון משטר ביטחוני משופר "ביום שאחרי" לאורך הגבול אינו עולה בקנה אחד עם המשך נוכחות יוניפי"ל במתכונתו הנוכחית, על בסיס החלטה 1701 של מועצת הביטחון, צפוי קושי להסכים על נוכחות כוח אחר. לפיכך, על דרישות ישראל במשא ומתן על הפסקת אש לכלול שינוי בסמכויות הכוח...
על רקע המלחמה בין ישראל לחיזבאללה מסתמן מאמץ מצד קטר להעמיק את השפעתה בלבנון. מקורה של החשדנות הישראלית כלפי קטר הוא במדיניותה הלעומתית כלפי ישראל והלקחים מקשריה עם חמאס. עם זאת, יתכן שקיים מפגש אינטרסים בין ישראל לקטר בהקשר ללבנון על שום עניינן המשותף במניעת נפילה מוחלטת של לבנון לידי איראן וחזבאללה, גם בהקשר זה נדרש תיאום בין ישראל לארצות הברית, שקשריה עם קטר הם הדוקים.
בהנחה שהכרעה צבאית מוחלטת של חיזבאללה ושל "ציר ההתנגדות" אינה אפשרית בטווח המיידי, ומתוך הכרה בכך שהישארות ארוכת טווח בשטח לבנון תזיק לצה"ל וללגיטימציה הבינלאומית והפנימית בישראל לשהיה זו, יש לחתור להסדרה מדינית מול ארצות הברית ומדינות העולם ואולי אף מול מדינת לבנון, על בסיס עמדת העוצמה הישראלית הנוכחית, במטרה ליצור תנאים להשבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. זוהי האופציה המועדפת לישראל.
אם הסדרה זו לא תהיה אפשרית בטווח הקצר והמערכה באש נגד חיזבאללה, שהשיגה הישגים יוצאי דופן עד כה, תאבד מיעילותה, תישקל אופציית התמרון הקרקעי...
סדרת המהלומות המדורגות של ישראל על חזבאללה מהדהדת את דיאלוג הכפייה האסטרטגי שבין משה לפרעה, כאשר הדרישה "שלח את עמי" נתמכת ברצף ההסלמה הגוברת והמדורגת של עשר המכות נגד מרכזי הכובד של מצרים העתיקה, כלכלתה וחברתה. כדי ש"שכנוע חמוש" כזה ישיג את מטרתו, נדרשת ישראל, ישירות או בעקיפין, להגדיר את דרישותיה לחזבאללה. כדי לבסס לגיטימציה למהלכיה הצבאיים הבאים ולאפשר את מינופם להישגים מדיניים-אסטרטגיים, נדרשים מאמצים מדיניים מקבילים. על ישראל לגבש אסטרטגיה כוללת להתמודדות מדינית-ביטחונית עם האתגר המורכב בשבע הזירות, ולהרחיב...
מלחמת הכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית היא אפשרית, אם כי לא רצויה. מלחמה כוללת בצפון לא תהיה דומה לאף אירוע שחווה העורף בישראל, ובטרם יציאה למלחמה כזו יש להבין את האתגרים שיהיו גלומים בה ואת הלקחים שניתן יהיה לגזור מהמלחמה המתנהלת ברצועת עזה. לקחים אלה מתייחסים במיוחד לשלושה היבטים: בידוד בינלאומי וחשש מהיעדר גיבוי אמריקאי, "תשישות קרב אסטרטגית", אפשרות ההכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית. יתר על כן, בניגוד לאי-הגדרת מצב סיום, שהיה הטעות הגדולה הקשורה במלחמה ברצועת עזה, חובה על הדרג המדיני להתחיל את המלחמה מול חיזבאללה בהגדרת מצב הסיום...
לאחרונה ניכר בשיח הציבורי עיסוק מרובה באפשרות של מלחמה כוללת עם חזבאללה. מאמר זה מתמקד בנזקים הרבים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולרציפות התפקודית שלו, ועקב כך לחוסנה של החברה הישראלית ולאפשרויות התאוששותה מהמלחמה. הניתוח מעלה צורך לשקול בזהירות רבה את הסיכונים הטמונים במלחמה כזו למרחב האזרחי, במיוחד כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.
מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל', חיזבאללה משתמש בלוחמה נגד ישראל בכטב"מים למטרות איסוף מודיעין ותקיפה. לאחרונה הפכו יום-יומיות גם תקיפות באמצעות כטב"מי נפץ, לצד מטחי רקטות וטילי נ"ט וכן רחפנים רוטוריים. בעוד שחלק מהכטב"מים מיורט, רבים חדרו את ההגנה הצה"לית וגרמו פגיעה בחיי אדם וברכוש. חיזבאללה משתמש בעיקר בכטב"מים איראניים מתאבדים, ולאחרונה עשה שימוש ראשון בכטב"ם נושא טילים. בנוסף, הארגון מיירט מעת לעת כטב"מים ישראליים. המענה המבצעי הקיים, הכולל שימוש במערכות הגנה אווירית מסורתיות, לוחמה אלקטרונית...
בעוד חזבאללה ואיראן עדיין אינם מעוניינים במלחמה רחבה, בעינה עומדת האפשרות להתרחבות המערכה מול לבנון בהינתן שני תרחישים: (1) הידרדרות בלתי נשלטת עקב דבקות חזבאללה בלחימה כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה, או בעקבות דרישה איראנית מהארגון להרחיב את מעורבותו במערכה שלה מול ישראל; (2) מהלך ישראלי נרחב שיחרוג מ"כללי המשחק" בינה לבין חיזבאללה, כדי לשנות את המציאות הביטחונית בגבול ולאפשר את חזרתם של המפונים הישראליים מהאזור לבתיהם. מבחינת ישראל, חיוני להמשיך בפגיעה ביכולותיו של חזבאללה כל עוד לא הושגה הפסקת אש, אך בה בעת לפעול למיצוי...