איראן ממשיכה לפתח וליישם מגוון יכולות סייבר, שהולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר, וזאת כדי לתמוך באינטרסים האסטרטגיים שלה וליצור יכולת לבצע פשיעה כלכלית ממוחשבת. ליכולות אלו של איראן השפעה שלילית וישירה על ישראל, בהיותה יעד למתקפות סייבר נרחבות שנוהלו על ידי שותפיה של איראן או ישירות על ידי ההנהגה הפוליטית בטהראן. כדי להעריך את האיום האסטרטגי המדובר, משרטט המאמר את המטרות והמאפיינים של פעילות הסייבר האיראנית המכוונת נגד ישראל, ובכלל זה מתקפות על בנקים, חברות תעופה, צה"ל ותשתיות קריטיות. המאמר סוקר בקצרה את תולדות האינטרנט...
ארצות הברית ואיראן מנהלות את העימות ביניהן בשני מישורים: הממשל האמריקאי דבק במדיניותו להפעיל "מקסימום לחצים" על המשטר האיראני ומנגד איראן מאמצת מדיניות חדשה כתחליף ל"סובלנות" שהפגינה עד כה, כדי להמחיש לארצות הברית ובעיקר למדינות האחרות החתומות על הסכם הגרעין, בדגש על השותפות האירופיות, את מחיריו הצפויים של המשך הסנקציות. במקביל ובניסיון למנוע התדרדרות גם לאור המתיחות שהתפתחה באחרונה במפרץ, מתקיימים מאמצים לאיתור ערוצי הידברות בין שתי המדינות. בעת הנוכחית ובהנחה שאיראן אינה מעוניינת ל"שבור את הכלים", אפשר...
הישגי הקואליציה הפרו-אסדית עד כה במלחמה בסוריה טמונים בעיקר בשיתוף הפעולה האפקטיבי בלחימה במורדים שנרקם מאז 2015 בין איראן לרוסיה. כעת, עם שוך הקרבות, לצד אינטרסים משותפים לביסוס משטר אסד, עולים ומתחדדים מתחים אינהרנטיים בין רוסיה לאיראן סביב ההשפעה בסוריה. עם זאת, על אף חילוקי הדעות, יודגש כי אין מדובר ב"משחק סכום אפס". שתיהן ממשיכות לשתף פעולה במגוון נושאים בזירה הסורית ומעבר לה. איראן מצידה ממשיכה לראות בהתבססותה בסוריה יעד אסטרטגי, וגם אם עולים קשיים במימוש, נראה כי הנהגתה נותרה נחושה להמשיך בה, גם אם בהיקפים מצומצמים...
לאחר שנה שבמהלכה נקטה טהראן "סבלנות אסטרטגית״ בכוונה לקבל ממדינות אירופה פיצוי על חידוש הסנקציות האמריקאיות, היא מבקשת כעת להציב לארצות הברית תג מחיר בגין פעילותה נגדה. על כן פתחה במהלך נגדי, המורכב ממאמצים בשלושה תחומים: תוכנית הגרעין, הפעולה הצבאית, ויצוא הנפט מהמפרץ. בתנאים הנוכחיים, שני הצדדים מציבים תנאים קשים לחזרה למשא ומתן, אולם שניהם כנראה מבינים שיתכן שבסופו של יום מסלול ההידברות הוא הפחות מסוכן עבורם. בתוך כך, ההתפתחויות האחרונות מגלמות פוטנציאל הסלמה ומיס-קלקולציה, העלול להיות רב משמעות עבור ביטחון ישראל. לכן על...
קובץ זה הוא פרי מאמץ משותף וראוי להערכה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ושל המכון למחקרי ביטחון לאומי. הקובץ כולל מאמרים העוסקים באתגרים הניצבים בפני מערכת התודעה בעידן התקשורת המודרני, וזאת מזוויות שונות ומגוונות. בכך הוא מרים תרומה חשובה לדיון הציבורי ולפיתוח הידע המקצועי בנושא זה בקהילת הביטחון והמודיעין של ישראל וגם מחוצה לה.
ארצות הברית לא צריכה לחזור להסכם הגרעין. מהלך כזה רק ימקסם את חסרונות העסקה בעיתוי הגרוע ביותר. על ארצות הברית לחתור להסכם חדש, הסכם גרעין 2.0, שיטפל בכל הסוגיות הבעייתיות ומעל לכל – בסעיף "השקיעה". יש להאריך שלב זה ל-30 שנה לפחות ולהתנות את תוקף ההסכם בכלל ואת טווח הזמן בפרט בשינוי אמיתי ובר-אימות בהתנהלותה של איראן. שינויים אחרים צריכים לכלול פיקוח מעמיק ויעיל יותר, בפרט חקירה מלאה של הממד הצבאי של התוכנית. במקביל, נדרשת החלטה של מועצת הביטחון שתתייחס לסוגיות של טילים בליסטיים, טרור והתערבויות זדוניות של איראן ברחבי...
ארצות הברית הודיעה על כוונתה להוסיף את משמרות המהפכה של איראן לרשימת ארגוני הטרור. בתגובה הכריזה המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן על פיקוד מרכז (CENTCOM) האחראי על פעילות צבא ארצות הברית במזרח התיכון כעל ארגון טרור. החלטה אמריקאית זו מצטרפת להחלטות הקודמות שקיבל הממשל בסוגיה האיראנית והיא משתלבת בהבטחתו להמשיך ולהחריף את מדיניותו ל"מקסימום לחצים" על ההנהגה האיראנית. אמנם, להחלטה אין משמעויות כלכליות רבות מעבר ללחצים הכלכליים שכבר מופעלים על איראן. עם זאת, הצעד מהווה עליית מדרגה בהתייחסות הממשל לצעדים שהוא נכון לנקוט...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
ב-13 בפברואר פרסם מנהיג איראן מפת דרכים לרגל יום השנה ה-40 למהפכה האסלאמית, בה פירט את הישגי המהפכה והשיא עצות לצעירים האיראנים לקראת מימוש השלב הבא בדרכה. מפת הדרכים מעידה על אודות נחישותו של ח'אמנהאי לשמר את ערכי המהפכה ואת עקרונות היסוד שלה, הן בזירה הפנימית והן במדיניות החוץ. היא אינה מבשרת נכונות כלשהי מצדו להתאים את האידיאולוגיה המהפכנית למציאות המשתנה ולדרישות הציבור ואינה מספקת פתרונות מעשיים למצוקות האזרחים. עמדותיו הבלתי מתפשרות של ח'אמנהאי מחזקות את ההערכה כי לא ניתן לקדם שינוי משמעותי באיראן, לכל הפחות כל עוד הוא ממשיך...
הלחצים שמפעילה ארצות הברית על עיראק לציית לסנקציות על איראן וקביעותיו של הנשיא דונאלד טראמפ כי "הנוכחות של הכוחות בעיראק יכולה לאפשר לארצות הברית לפעול בסוריה אם יהיה צורך" כמו גם "לשים לב לאיראן", מייצרים מתיחות בין שתי המדינות. ההנהגה בבגדאד מיהרה להביע את התנגדותה ובפרלמנט העיראקי מקודמת הצעת חוק שתאסור על נוכחות הכוחות האמריקאים בעיראק. מתיחות זו דרבנה את איראן לתגבר את מאמציה להבטיח את האינטרסים שלה בעיראק. אמנם סביר כי למרות המתיחות ביניהן, יש לעיראק ולארצות הברית אינטרס בהמשך הנוכחות הצבאית האמריקאית, בעיקר...
