כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובכלל זאת ברצועה. על רקע זה, ועקב הזמן שחלף מאז פרסום היוזמה הערבית לשלום והחשיבות הגוברת שיש לסוגיה הפלסטינית במרחב הערבי, מתבקשת העלאת יוזמה ערבית מחודשת ומעודכנת לשלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. יוזמה כזו תישען על רכיבי היוזמה המקורית, בהתחשב בשינויים שחלו מאז, בראש ובראשונה 'הסכמי אברהם' והמלחמה בעזה.
המלחמה ברצועת עזה משפיעה על יחסי ישראל מרוקו בדרכים מנוגדות. מחד גיסא, המלחמה אינה פוגעת באינטרסים המשותפים במישורים המדיני, הביטחוני והכלכלי, ובהשתייכותן לציר אזורי שסדר העדיפויות שלו מדגיש קידום יציבות אזורית על בסיס פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה. מאידך גיסא, הארמון ברבאט מתמודד עם לחצים משמעותיים בזירה הביתית ובזירה האזורית לפעול יותר לטובת הפלסטינים ואף לבחון מחדש את יחסי השלום עם ישראל. המשטר במרוקו, בדומה למשטרים נוספים באזור, מנווט בין שני הקטבים תוך ניסיון לדבוק בניטרליות המסורתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקביל להכלת הפגנות התמיכה...
מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת 'חרבות ברזל' בעקבותיה יצרו משבר גיאופוליטי ביטחוני מסוכן, שבין היתר מאתגר את תהליכי הפיוס והנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. אולם, המשבר עשוי להוות חלון הזדמנות היסטורי להסכם מדיני משותף לישראל, ארצות הברית וציר המדינות הסוניות המתונות, הרואות לנגד עיניהן את טובת המזרח התיכון ומעדיפות לשתף פעולה למען השקט והיציבות האזורית. על היציבות האזורית מאיים גם משבר האקלים, הממחיש את התלות ההדדית בין מדינות העולם בכלל ובין מדינות שכנות בפרט. אותן מדינות, המכירות בהשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות ההרסניות של...
מתוך האסון ב-7 באוקטובר, הכבד ביותר שפקד את ישראל מאז קום המדינה, מסתמנת הזדמנות אסטרטגית בעלת ממדים היסטוריים: נכונות אזורית ובינלאומית לכונן קואליציה נגד חמאס ונגד איראן ושלוחיה הפועלים במזרח התיכון ומעבר לו. אמנם, כדי לממש הזדמנות זו, שהיא בחזקת "זהב מקש", תידרש ישראל לנקוט צעדים בעלי משמעות מדינית וציבורית גבוהה, בפרט בהקשר תהליך מדיני עם הפלסטינים. על כן, ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטה שתאפשר לה לנצל את האפשרות החיובית שבפניה. ואולם, הזדמנות זו עלולה להתפוגג, אלא אם תמונף לאלתר, ולהותיר את ישראל במגמת דעיכה, תוך כרסום...
במסגרת היוזמה האזורית שמקדם הממשל האמריקאי, מבקשת ערב הסעודית לחתום על הסכם הגנה בינה לבין ארצות הברית. חיזוק המחויבות לבעלת ברית מרכזית כערב הסעודית ועמה הגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון היא אינטרס ישראלי מובהק. ולכן לא אמורה להיות לישראל בעיה מהותית עם התחייבות אמריקאית ביטחונית לממלכה, ובכלל זאת הסכם הגנה בין המדינות. אולם, ישראל צריכה להתנות את הסכמתה בהתקרבות בין ארצות הברית לערב הסעודית בכך שלא יהיו ויתורים אמריקאים בתחום הגרעין, שיש בהם פוטנציאל פגיעה בביטחונה.
מדיניות ממשלת ישראל בזירה הפלסטינית ולחצים מבית על בית המלוכה בבחריין מקשים על מימוש הפוטנציאל הגלום ביחסים בין המדינות. מלכתחילה, נקודת הפתיחה של בחריין הייתה מורכבת מזו של איחוד האמירויות; לבחריין גם לא הובטחה תמורה קונקרטית ידועה מהממשל האמריקאי עבור הצטרפותה ל"הסכמי אברהם". לכן, הקשרים עלולים להיקלע, אם לא נקלעו כבר, לקיפאון.
הסוגייה הפלסטינית עתידה לתפוס מקום מרכזי יותר במגעים לקידום נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל ביחס להערכה מוקדמת או לציפייה של ממשלת ישראל. לכך שלוש סיבות מרכזיות: חשיבות הסוגייה עבור ערב הסעודית כמובילת העולם הערבי-מוסלמי, הדרישות שצפוי שיציג ממשל ביידן מישראל כדי לשמר את אופציית שתי המדינות, והבנתו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כי ירוויח יותר מאשר יפסיד אם יצטרף למהלך, בניגוד למדיניותו ביחס ל-'הסכמי אברהם'. ואולם, קשה לצפות שממשלת ישראל הנוכחית תמצה את ההזדמנות הגלומה בנורמליזציה עם ערב הסעודית כדי להיחלץ מהמבוי המדיני הסתום,...
ישראל והרשות הפלסטינית נאבקות על השליטה בשטח C המהווה כשישים אחוזים משטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית). בראיית הרשות הפלסטינית, שטח C מיועד להוות חלק מרכזי וחיוני של המדינה הפלסטינית שתקום (מרחבים חקלאיים, גישה לירדן, משאבי טבע, שטחים לתשתיות ובנייה למגורים). מנגד, מטרת ממשלת ישראל הנוכחית היא לקבע את שליטת ישראל בכל שטח C, להרחיב מאד את ההתיישבות הישראלית ולהכשיר את התנאים להחלת הריבונות הישראלית בשטח.
בראיה אסטרטגית, לשם שימורה של מדינת ישראל – יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת – חיוני למנוע היווצרות מציאות של 'מדינה...
הנשיא ביידן בוחן אפשרויות לקדם במזרח התיכון מהלך אזורי פורץ דרך שעיקרו נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל בתמורה להתחייבות ישראלית לשורת צעדים בנושא הפלסטיני והיענות אמריקאית לשורת דרישות סעודיות משמעויות ובכללן חוזה הגנה, תכנית גרעין אזרחית ואמל"ח מתקדם. החידוש הוא בנכונות המסתמנת בממשל ללכת לקראת הדרישות הסעודיות. סיכויי ההצלחה של המהלך עדיין אינם ברורים, ונראה כי הנשיא ביידן מודע לכך שהמהלך מחייב מהשחקנים האזוריים, בפרט מממשלת ישראל, הכרעות היסטוריות.
לאחרונה החריפו המחלוקות בין איחוד האמירויות הערביות לערב הסעודית, המובילות קו פרגמאטי כלפי ישראל, אם בפומבי ואם בחשאי. בבסיס המחלוקות גם שיקולי יוקרה ומעמד בזירה האזורית והבינלאומית. לערב הסעודית "המתעוררת" ענין לבסס מחדש את מעמדה העדיף בראייתה ביחס לאיחוד האמירויות, הנהנת בשנים האחרונות ממעמד אזורי ובינלאומי משופר. המחלוקות בין אבו-דאבי לריאד אמנם אינן חדשות אך הן התעצמו לאחרונה – הן פוגעות בדימוי של חזית אזורית אחידה מול איראן ותתכן להן השפעה גם על מהלכים תומכי נורמליזציה.
ב-17 ביולי 2023 הודיע ארמון המלוכה ברבאט כי ישראל הכירה רשמית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. בכך, ישראל נקטה בצעד המציב אותה לצד ארצות הברית בסוגייה הראשונה בחשיבותה במדיניות החוץ המרוקנית. יש להניח כי בעקבות ההכרה יוסרו החסמים מפני התקדמות יחסי ישראל-מרוקו, בראש ובראשונה במישור הדיפלומטי, בדמות שדרוג הנציגויות בשתי המדינות לשגרירויות קבע, אך גם במישורים נוספים של יחסי המדינות. במקביל, לצעד שנקטה ישראל ישנה חשיבות החורגת ממישור היחסים הבילטראליים, ועשויות להיות לו השלכות גם בזירה הבינלאומית – בייחוד לאור הביקורת המופנית כלפי ישראל אשר...
האפשרות לנורמליזציה ביחסי ישראל וערב הסעודית נדונה ביתר שאת כעת בעקבות הנכונות המסתמנת בישראל ובארצות הברית לקדם את הנושא. התקדמות זו תלויה במשתנים רבים ובראשם מדיניות ישראל בסוגיה הפלסטינית, יחסי ארצות הברית וערב הסעודית ויחסי ארצות הברית וישראל. נורמליזציה חלקית בין ירושלים לריאד אפשרית בתנאים מסוימים, גם ללא הסדר מדיני ישראלי-פלסטיני, ובלבד שהסעודים יקבלו מארצות הברית תמורות ראויות מבחינתם. אולם, למרות שאת התמורות המרכזיות לנורמליזציה עם ישראל מבקשים הסעודים מארצות הברית, הם יצטרכו עדיין להציג הישג ותמורה מישראל בהקשר הפלסטיני....
